לפני כמה שנים טובות, כשהילדים עוד שאלו אותי אם אפשר:
אפשר ארטיק? אפשר לקפוץ? אפשר לא להתרחץ?
כשאני בחרתי לילדים את הבגדים וכל חופש גדול טסנו לפלורידע להורים שלי.
אחותי ואני עם שלל ילדנו
לאבא שלי באותה תקופה היתה סירה. זה לא משהו יוצא דופן, יש גיל מסוים בפלורידע שהשגרה שלך נראית בערך ככה: בבוקר אתה הולך לדוג עם חולצות הוואי,
אחר הצהריים אתה הולך לגולף עם חולצות פסטל ובערב אתה הולך לפוקר עם חולצות סאטן מלאות ברק
ההורים שלי הם שיקוף שלי, שניהם אנשים מאוד נמרצים, אבא שלי בן אדם מאוד עצבני ואמא שלי בן אדם מאוד מעצבן. אני תודה לאל קיבלתי את שתי התכונות האלה במחיר של אישה אחת עצבנית ומעצבנת יחד.
כל שישי בארבע וחצי בבוקר הייתי מתעוררת לאותו ריטואל:
“שרה, היום אני מביא לך כזה דג לארוחת שישי, שומעת כזה דג”
“אל תביא לי דג, מי ינקה אותו? אני אקנה פרי קצ’ינג בהול פוד מרקט”
” פרי קצ’ינג?? מה זה דייג אם לא פרי קצ’ינג?? הא? מה יותר אורגני מזה? דייג-חכה-דג?”
כאן הטונים מעט עולים וכולנו זזים במיטות ואז זה מגיע לאישי:
” בשביל מה אני יוצא לים? בשבילי??”
“כן. אתה יוצא בשבילך”
“את יודעת מה שרה, לכי תמצאי לך פרי קצ’ינג”
פה אבא שלי יוצא בעצבים ואמא שלי צועקת בקול שכל הבית חלילה לא יפספס
“ולפני שאתה נכנס הביתה אתה מוריד את כל הסירחון בגראג’, שמעת??”
בום טריקת דלת
אמא שלי שאת הארוחה הכי חשובה ביום אוכלת בבוקר
מתחילה להקפיץ ירקות שיהיה מה לשים על הדגן הכי מריר בעולם, דוחן. וכל הבית ריח של מסעדה הודית
באמצע הגנגס.
זהו התעוררנו
אחותי ואני במטבח ליד אמא שלי.
“איך תמיד את מוצאת את הדרך להעיר אותנו בצורה מקורית מאז שאנחנו ילדות”
אני נוזפת בה כשהיא לועסת את הדוחן והירקות
“למה את לא יכולה פעם אחת לתת לאבא תחושה טובה אמא?”
“את יודעת איזה תחושה טובה זו שהוא לא סתם דג, למה את חייבת לעצבן?”
“אתן יודעות מה, בגללכן הדוחן עומד לי בגרון” היא נעלבת
“אני לא מבינה איך בכלל את אוכלת כל בוקר דוחן, זה איכס?”
“זה לא איכס, זה אחד הדברים הבריאים והטעימים שיש תטעמי”
“לא טועמת. שש בבוקר”
“תטעמי את” היא אומרת לאחותי, אחותי טועמת
“טעים” ואחותי קורצת לי, אחותי חכמה, יודעת נפש אמא-תה
“טוב נו, כשהוא יחזור אני אשמח על הדג, אבל הוא מנקה אותו, אתן יכולות לעזור לו”
צהריים. אבא חזר מהים.
“יואו יואו שרה איזה דג תפסתי כזה סי בס” הוא מראה לה את הגודל עם הידיים
“נו? איפה הדג?” אמא שלי שואלת את אבא שלי שכולו שיזוף ושמחה
“מה איפה הדג? נתתי לאשתו של מייק סלזניק”
“נתת לאשתו של מייק סלזניק???”
והכל מהתחלה לה לה לה לה לה לה

זאת הארוחה האהובה על ילדי באמריקע, כאן בכל העולם. לא רק עליהם, על כולנו
יש בה את כל מה שצריך ג’אנק, בריאות, והרבה הרבה טעים
פופקורן דג לשרשר עם תפחי אדמה פיקנטיים אפויים
כשהקולסלאו המסורתי סוף סוף בלי קילו מיונז!! אלא עם יוגרט. כל כך טעים ומרענן. תנסו.

לקולסלאו ביוגורט
חצי כרוב לבן
בצל סגול קטן
גזר גדול מגורר
חצי כוס גרעיני תירס
לרוטב:
300 מ”ל יוגרט דנונה BIO
כף שמיר
כף חרדל דיז’ון גרגירים
כף סוכר לבן
2 כפות חומץ
מיץ מחצי לימון
כפית מלח
שן שום

1. נרסק או נקצוץ דקיק את הכרוב והבצל, נוסיף גזר מגורר גרעיני תירס נערבב, ניצוק את הרוטב ונערבב היטב.

לתפחי אדמה
ק”ג תפחי אדמה קלופים ומבושלים
רבע כוס שמן זית
כפית אבקת שום או 2 שיני שום כתושות
כפית מלח
כפית אורגנו יבש
חצי כפית פלפל שחור
כפית אבקת צ’ילי או פפריקה

1. נבשל את התפחי אדמה השלמים והקלופים בשפע מים עד שהם רכים אבל לא מושי. נצנן היטב
2. נחתוך לקוביות מדוגמות, נערבב עם: שמן זית, אורגנו, שום, צ’ילי, מלח ופלפל
3. לגריל, 200 מעלות עד הזהבה יפה. מדי פעם נפתח ונערבב כדי שיהיו זהובים מכל הצדדים.

לפופקורן דג
קערה 1
חצי קילו דגים מפולטים ונקיים מעור חתוכים לקוביות (לברק או דניס או קוביות סלמון)
שן שום כתושה
כפית שטוחה מלח
חצי כפית פפריקה או צ’ילי
חצי כפית פלפל שחור
3 כפות קורנפלור

קערה 2
ביצה
כפית כורכום
2 כפות ייוגורט דנונה BIO
רבע כפית מלח

קערה 3
כוס וחצי פירורי פאנקו או פירורי לחם
חצי כפית מלח

שמן לטיגון עמוק
לימון

1. נתבל את קוביות הדג ב: מלח, שום כתוש, צ’ילי פלפל שחור, נוסיף קורנפלור, נערבב היטב
2. נעביר בקבוצות את הקוביות שלנו לבלילת הביצה יוגורט נערבב היטב
3. נעביר לפירורי הלחם נצפה היטב
4. נטגן בשמן העמוק עד הזהבה יפה, נעביר לנייר סופג,
בהגשה נוסיף זץ לימון