איך זה שלכולנו במטבח יש סבתות וואו  ואימהות מיאו, לא ככה? איך כל הסבתות היו להם עשרות מתכונים והאימהות שלנו גורנישט? מה זה דילג דור? הרי בכל תכנית בישול
המתחרה יזכר הבערגה במטבחה הספון והקטן של ספתא, תכלס אצל רוב הספתות  היה  סיר מרק  ולקינוח עוגת לייקח או פרוסת לחם אחיד עם ריבת פובידל על מרגרינה בלובנד או גבינה כחושה (שיא הקולינריה)), אבל בדמיון שלנו הוא הופך למטבח עם  סירים מהבילים ועשרות מאפים ריחניים והסבתא כפופת קומה עם סינר ומשקפיים קולפת תפוחי גרני סמית ואומרת בלחש  “נכדי היקר יום אחד כל המתכונים האלה שתיתן יהיו שלי שלי שלי”
אז נכון, הגזמתי,  באמת חלק מהמתכונים הם של הסבתות, אבל איפה איפה אמא? לאן האימהות שלנו נעלמו? לא באמת?  ואחרי פתיחה שכזאת, חייבת לספר לכם על סבתא מאמא סוליקה, מהצד של אבא שלי, היתה אישה עסיסית ולאה לא ידעה קרוא וכתוב, אבל ידעה לקרוא פנים ולספר על אנשים. היתה מושיבה אותו במטבח שלה על הפורמייקה בין שקי התבלין, ללשון הפרה והעופות המרוטים וכשהיתה תופרת טחול  שלל צמידיה נתנו קצב למעשה ותוך כדי  היתה בוחשת אותי אליה בסיפוריה, הו איזה סיפורי אימה היו לסבתא שלי על אנשים שנעלמו  במדבר, על שודדים, על עוברי אורח בלילה סוער , על הסבא שלה שהיה בן מקורביו של מלך מרוקו (תראה לי מרוקאי שסבא שלו לא היה מקורב למלך מרוקו?) ושני דודים רחוקים רעים נורא שנישלו אותם מביתם והם נותרו רק על הבגדים שעליהם  ולמה לדודה רוזט אין ילדים  ולמה היא עקרה (כי היא נכנסה לנהר האסור)  והסיפורים שלה יחד עם מראות המטבח הבעיתו אותי ומשכו אותי באותה מידה.
היתה נותנת לי בקערה קטנה קוסקוס עם קצת חמאה וקינמון והיתה אומרת “נביבשק, הפה שלך ככה פעור האק תאכלי משהו”, זוכרת איך היתה קולפת חבושים מבושלים ואומרת “גם לתפוחים יש מלך וקוראים לו חבוש!” היתה מכינה ממנו מרקחת חבושים עם אגוזים וענבים  מתוקה מתוקה לראש השנה. אז נכון, מה לעשות שגם לי היתה סבתא כזאת צבעונית. זה לא עוף שסבתא שלי הכינה, אבל לגמרי לגמרי  מושפע  מידיה שכישפו כל מאכל

מה צריכים?
5 כרעיים עוף
2 חבושים
200 גר’ ערמונים בוואקום
בצל סגול חתוך שמיניות
2 כפות דבש
4 כפות שמן רגיל
מלח פלפל וקינמון

לרוטב:
כוס יין אדום
2 כפות דבש
2 כפות רכז רימונים
2 כפות בלסמי
2 כפות ג’ינג’ר מגורר
4 שיני שום חתוכות טבעות דקיקות
בצל קטן חתוך קוביות קטנות קטנות
כפית מלח
חצי כפית פלפל שחור
2-3 כוסות מים

לעיטור:
כוס רימונים
עלי כוסברה או נענע

איך מכינים?
1. נבשל את החבושים בשלמותם בסיר עם מים עד שצבעם יהפוך לחום בהיר. נצנן. נחתוך את החבושים לרבעים וכל רבע נחצה וננקה מהליבה (זה הכי קשה בהכנת הסיר הזה, אבל זה אפשרי!!)
2. נפלפל ונמליח את כרעי העוף בנדיבות
3. בסיר שטוח וגדול עם 4 כפות שמן רגיל נשחים את הכרעיים טוב. (לא נהפוך צד בכוח ברגע שמושחם מתנתק לבד ואז נהפוך)
4. נוסיף את הבצלים נמשיך במלאכת ההשחמה, נשבץ את החבושים שלנו, נשחים גם את החבושים שיזהיבו ויקבלו צבע זהוב מזמין, נפדר את הכרעיים והחבושים באבק קינמון ומעט דבש לכל אחד ואחד ניתן טיפול (שמינית כפית קינמון ושמינית כפית דבש בערך)
5. נוסיף את הרוטב, נוסיף הערמונים כשרותח נכסה סיר ונבשל על אש קטנה כ-35 דק’. בזמן הזה נדליק את התנור למצב גריל 200 מעלות.
6. אחרי 35 דקות נעביר את הסיר היפה שלנו למכת חום בתנור כ-רבע שעה עד הזהבה יפה.
7. נעטר הסיר בערוגות רימונים ופרחי עלי כוסברה. נגיש עם אורז לבן.