אם תשאלו אותי איזה מאכל היית לוקחת לאי בודד? עוד לפני שתספיקו לסיים את השאלה אקפוץ כמו סוסה צוהלה “אורז.  רק אורז”
מתה על אורז על כל גווניו, צבעיו, סוגיו, בישוליו צורותיו. אין על  הדגן המושלם הזה. לבן, אדום, שחור, מלא, פרא, עגול, מאורך, דק, עבה. תנו לי אורז הרבה אורז
ואם הייתם שואלים אותי מי את רוצה שיכין לך את האורז על האי הבודד? עוד לפני שתספיקו לסיים את השאלה אקפוץ כמו סוסה צוהלה “אחותי. רק אחותי”
מנם שתינו מעורבות אשכנז מרוקנז,   האהבה למאכלי עדות, למגוון ולשפע שיש להן להציע לא פסחה עלינו.
לכל עדה יש  את הכוכב מישלן על מאכל מופלא אחד ומיוחד  שהעניקה לבריאה.  אצל הפרסים, זה ברור, אורז פרסי. אני שטיח פרסי של אורז פרסי.
אתמול ביליתי כל היום עם אחותי  במטבח,  “מה את רוצה שאני אכין?” היא שואלת
“מה? כאילו את שואלת ברצינות? זה לא ברור?”  עונה רטורית ומוציאה מהמקרר צרור אדיר של שמיר
כמו כל אחיות טובות, גם אנחנו רבות הרבה,  מוכיחות אחת את השניה לא מעט, מתווכחות או הו הו  אבל במטבח אנחנו הרמוניה.
נורא אוהבת לבשל לבד, לשמוע מוסיקה ולעוף על כנפי ברביקיו חמוץ מתוק.
רק כשיש לי הזדמנות לבשל עם אחותי, תמיד קופצת משמחה. למה? כי יש כזה דבר שנקרא דיאלוג מטבחי, שתינו מדברות באותה שפה מטבחית, פורטות עליה באהבה ענקית כמו אז כשהיינו ילדות ונערות ומתבגרות וחיילות ואימהות ובטח גם כשנהיה סבתות. הקשר המטבחי החזק הזה יצבע את הטעם והריח והרגש שבאוכל.
“רוצה שנעשה משהו עם  סלק? מה נראה לך מתחבר אליו סוףף?”
“אולי רימונים?”
“כן. נשמע פיצפוץ בפה”
“בואי נחבר בין פאפייה לפומלה לפלפל חריף קטן עצבני”
“סלט שלושת הפ’. זה פגז אחות פגז”
“תגידי, למה עולם הדימויים שלנו הוא כזה צבאי? פגז פצצה, פצפוץ? יש סיבה?”
מתבלות בקצת ריכולים,  צחוקים, קצת ירידות, קצת חיקויים, קצת ילדים. בכל זאת המהות זה האימהות. והיא כוהנת גדולה של הקשר בין ילדים לשולחן האוכל (בקרוב עולה תכנית איתה 6 אימהות, מקווה שיראו עד כמה היא מדהימה ושזה לא יהיה צהוב כמו כורכום באורז פרסי)..
אבל כשמגיעים לשאלת השאלות “מי מכינה את האורז?”
תמיד תמיד תמיד לא משנה אם זה אירוע, או ארוחה קטנה, גדולה, חג, או סתם שמחת חולין.
“שיר. שיר תכין את האורז, אין כמו האורז של שיר”

אורז פרסי ליגה

נכון יש את האורז הפרסי עם השקדים והצימוקים,  ויש עם האפונים, אבל בעיני אין אין אין על האורז הפרסי בסטייל  הזה. בתחתית מרבד תפוחי אדמה כמו שטיח פרסי יפהפה, ספוג בארומה של עשב תיבול, כה מזמין וטעים ואז כשהופכים אותו. נהיית לנו עוגה הדורה.

3 כוסות אורז בסמטי (הכי טעים האורז של טילדה)
שמן זית
שני צרורות שמיר
3 תפוחי אדמה פרוסים יפה כזה כמו בתמונה.
כורכום
פלפל שחור טחון טרי ומלח גס

אופן ההכנה:

נשרה השריה קצרה של האורז במים קרים
לסיר שטוח  ניצוק  כחצי כוס שמן זית ומעל נסדר את תפוחי האדמה
נפזר תבלינים. כפית/כף כורכום, חצי כפית פלפל שחור, ומעט מלח גס
נביא לרתיחה את האורז בסיר אחר. כשרותח ומבעבע.  מיד נכבה את האש. נסנן את המים מהאורז.
נוסיף את השמיר האדיר קצוץ דק לאורז שהבאנו לרתיחה יחד עם שש  כפות של שמן זית. לא פחות!!!  נערבב טוב טוב את האורז עם השמיר הקצוץ, נוסיף מלח  גס לפי הטעם
נפזר את האורז מעל  מרבד התפחי אדמה
נשטח את האורז.  בעזרת מגבת מטבח נאטום את הסיר ומעליו נכסה במכסה.
10 דקות על להבה  גבוהה רחבה!! לא להיבהל שזה בלי מים. לשחרר את הפאניקה עם האדים.
חצי שעה עד 40 דק’  על להבה נמוכה
ללא טיפה של מים.
יוצא לנו אורז פרסי אחד אחד.
נהפוך את היופי הזה על צלחת.

נשרה השריה קצרה של האורז במים קרים

לסיר שטוח  ניצוק כחצי כוס שמן זית ומעל נסדר את תפוחי האדמה

נפזר תבלינים. כפית עד כף כורכום, חצי כפית פלפל שחור, ומעט מלח גס

נביא לרתיחה את האורז בסיר אחר. כשרותח ומבעבע. מיד נכבה את האש. נסנן את המים מהאורז.

נוסיף את השמיר האדיר קצוץ דק לאורז שהבאנו לרתיחה יחד עם שש כפות של שמן זית. לא פחות!!!  נערבב טוב טוב את האורז עם השמיר הקצוץ, נוסיף מלח  גס לפי הטעם, נפזר  את האורז מעל  מרבד התפחי אדמה

נשטח את האורז.  בעזרת מגבת מטבח נאטום את הסיר ומעליו נכסה במכסה.

10 דקות על להבה גבוהה ואז  חצי שעה עד 40 דק’  על להבה נמוכה. ללא טיפה של מים!!!

יוצא לנו אורז פרסי אחד אחד.

נהפוך את היופי הזה על צלחת.

כמה מהמם.