תחשבו על זה, צינת קור עוטפת ולוחצת, רוחות עזות מנשבות צולפות בפנים, לא קרב שום דבר אוכל לפיו  מזה המוני זמן אדם.

הגוף רעב, עייף כואב, דואב, מעבודת כפיים קשה ומאומצת. ומה זה שם מסחרר, מסנוור, מעורר, מה  הריח הנעים המשכר המשקר הזה?

מלכודת פתי, פיתיון ממלכד ששום תאוות אדם לא תעמוד בפניו. סיר מהביל של נזיד עדשים.

סיר מחמם עצמות, מרווה צימאון ורעב, מנחם מקור חודר ועבודה קשה.

ככה אני רואה בדמיוני שלי את סיפור עשו ויעקב, לא יודעת עד כמה זה תואם את הוורסיה המקראית, אבל  תודו שזו סצינה קשה בין אחים עם האמא (הלא פיירית)  אבא (חלש) ורוח הקודש שמתערבבים בין אדים של מרק לסיפור הורות קטן אך חזק.

איך החריין הקטן שידל אותו לצלחת ונשק לו בתחת תמורת בכורה.. זה יפה ככה? זה פייר זה?  היה פה משהו רע? תגידו לי?

לי ברור שהייתי מוכרת את הבכורה “הנה, קח ככסססאאאמממקקק את הבכורה, תביא דחיל ראבאק, קערה”  מה לא ככה? ככה בדיוק ככה.

אני מטורפת על עדשים: קציצות עדשים, אורז עם עדשים, נזיד של בשר ועדשים. אבל יותר מכל מרק עדשים.

מרק קל טעים טרי

את גופך ונפשך מיד יבריא.

מרק עדשים שהולך אצלנו בטירוף. כל חורף מבקר לפחות 4-5 פעמים.

עדשים  כתומות הם קטניה קלה לעיכול ובישול.

כלל ברזל !! עדשים אוהבות  כוסברה זו זוגיות כה מוצלחת.

אז יאללה בואו נכין צלחת

מה צריכים? 

1 בצל חתוך קוביות

1 תפוח אדמה חתוך קוביות

1 גזר חתוך קוביות

2 גבעולי סלרי חתוכים

עגבניה גדולה רכה ובשלה חתוכה קוביות

חצי צרור כוסברה (ומי שלא אוהב כוסברה, שילך על פטרוזיליה או שמיר. אבל מספר 1, כוסברה)

כוס וחצי עד שתי כוסות  עדשים כתומות

1-3 שיני שום

חופן יד של גרגירי אורז

כפית כמון

מלח גס ופלפל שחור לפי טעם.

חצי כפית כורכום (לא חובה)

איך מכינים:

בשלוש ארבע כפות שמן זית מטגנים את הבצל כמה דקות, מוסיפים את התפוח אדמה קוביות, סלרי, גזר, עגבניה, שן שום קצוצה דק או מעוכה, מוסיפים את העדשים, הכוסברה והתבלינים מערבבים טוב ומוסיפים כליטר וחצי מים. מביאים לרתיחה, מנמיכים על אש קטנה בסיר סגור כ-25 דקות. אפשר לטחון גס בממחה יד בכמה פולסים ואפשר ככה. מתקנים תיבול, מוסיפים עוד כף שמן זית וחופן גרגירי אורז, מבשלים עוד כ-10 דקות. מתקנים תיבול. מי שאוהב מוסיף זץ של לימון

כלל: אם סמיך מדי מוסיפים מים, אם דליל מדי אפשר להוסיף עוד עדשים.

כי מגשם רעם וברק יוצא: מרק!!!