משוחחת עם עז תלם, המוציא ספר כרובית לפנתאון, הוא מספר לי על מתכוני כרובית אלופיים שהוא אוצר בשבילנו, חולי הכרובית, בספר אחד פורח במיוחד:
סלט תאילנדי עם פירורי כרובית,
אורז מוקפץ עם כרובית, פאייה כרובית, שופלור כרובית,
פתאום אאוט אוף דה כרוב, הבריקה לי מחשבה תוך כדי נגיסות שיחה בין בלוגרי אוכל
“למה לא שקשוקה כרובית?” שואלת את עוז
“למה לא באמת? עם עגבניות כאילו?”
“לאאאא חס וכרפס, לא נוגעים בקלאסית השתגעת? יצלבו אותנו בככר דיזנגוף המתחדשת”
“לגמרי לא נוגעים בעגבניות, נרגעתי”
“עם תרד יא עז עם תרד ואיזה גבינה טובה, מה אומר? טוב רגע אני חייבת להכנס לפגישה, נדבר מחר ונקבע איזה מאנז’ אתה אני וכרוביתי ביי”
איך שניתקנו רצתי לשקשק
מה יכול להיות רע מילמלתי לעצמי
כמו שקשוקה תרד, אבל טעימה יותר, בריאה יותר נגיסה יותר.
ואין אין על שקשוקה
אומרים לישראלי “יש שקשוקה” הוא נרגע לאלתר. יותר מזה אנחנו לא צריכים
אז נכון שהשקשוקית עם העגבניות והשום היא קלאסיקה שאסור לגעת בה
אבל לחצילים
לתרד
למנגולד
נוספה חברה חדשה
תכירו: שקשוקה כרובית
מה צריכים?
חב’ תרד עלים בלי גבעולים קשים
כרובית קטנטנה מפורקת לפרחונים קטנטנים
תפוח אדמה מגורר בחורים הגדולים של המגררת וסחוט ממים
בצל סגול גדול
שן שום
מלח גס
פלפל שחור טחון
קונפטי צ’ילי או פלפל ירוק אש חריף
מוצרלה באפלו או כל גבינה קשה טעימה כמו צפתית, קשקבלית תעשה יופי
איך מכינים?
1. בסיר שטוח עם רבע כוס שמן זית נלהיט על אש גבוהה את פרחי הכרובית, תפוח האדמה המגורר והבצל עד חריכה קלה, (כבר הריח מטריף אותי מטריף)
2. נוסיף כוס מים, נכסה את הסיר השטוח, ננמיך אש עד שכל הירקות יתרככו. אם המים נספגו כליל, נוסיף עוד חצי כוס (כ-רבע שעה 20 דק’)
3. נערום תרד יפהפה על המחבת הלוהטת, נערבב, נוסיף חצי כוס מים ושוב נכסה וננמיך אש. עד שהתרד ייכנע ויזיע ויגיד “לא באתי להשתלט על ההמון במחבתון, באתי להיות חלק ממנו” (לוקח כ-10 דק’)
4. נוסיף שן שום כתושה, נערבב על אש גבוהה את יפי הירק, נפלפל ונמליח ונטעם. (כבר טעים לי בטירוף)
5. ניצור גומות חן, ננמיך להבה במחבת ונטביע שם כ- 6 ביצים.
6. נקרע או נפזר כל גבינה קשה שאוהבים.
7. נבשל על אש קטנה אפשר לכסות את המחבת לדקותיים, לא יותר! שימו לב לא לכסות ולשכוח כי אז הביצים יהפכו קשות!! רק שהנזלת של החלבון תיעלם.
זהו זה, נגיש עם טחינה וסלט ירקות קצוץ.