בילדות המתרחקת שלי, גרתי בבית לא גדול מדי עם חצר ענקית שטמון בה סוד של גן נעלם.
המוני עצים, שיחים סבוכים, חתולים, כלבים, אפילו פרחים מוגנים שצמחו פרא: כלניות, כרכומים, נרקיסים, כלות, מרבדי כובע נזיר ועצים שנתנו צל ועירסלו את המחשבות המתנדנדות של הילדה הדמיינית שהייתי.
ופירות עסיס של אפרסק, שזיף ושקד ניקדו לי את הזמן.
ולכל עונה היה סימן.
איך ידעתי שהנה תיכף יבוא הקיץ אחרי פריחת עץ השזיף.
ואז נאכל המוני שזיפים ואפרסקים מהעצים הנשירים עד שתכאב הבטן.
ואמא שלא ידעה מה לעשות עם כל הפירות היתה רוקחת ריבות ומכינה עוגות נפלאות.
זה היה פעם לפני שהטבעתי את חוטמי הסולד באורבניה של תל אביב.
אבל עדיין השעון הפנימי מסמן ערגה לא נגמרת לסנטה רוזה. לשזיפים.
וכשאני בשוק, לא עומדת בפיתוי מגשי השפע של המתוק סגול המתגלגל.
וקונה עוד אחד ועוד אחד ועוד אחד ועוד אחד וממלאה את השקית בכמיהה שלא יודעת שובע ואף פעם לא עוברת ולא נגמרת לילדות שלי.

תמונה.געגוע. זכרון ילדות.

עוגת השזיפים של אמא

את העוגה הזאת אמא שלי עשתה כל עונה. עוגה פשוטה כל כך וטעימה. היום אני מבינה שזה פאי שזיפים. אבל אז היא סתם היתה עוגת השזיפים של אמא.
יש לה טעם פריך ופירותי. לא מתוק מדי (מי שאוהב מתוק מתוק שיוסיף סוכר לבצק, בעיני אין צורך).
תבנית של פאי או טורט בגודל 24 או 26. חום תנור 170 מעלות מראש.

7 שזיפים חתוכים לרבעים נחים ב6 כפות סוכר וכף ברנדי כ10 דק’ לפחות.
שתי כוסות קמח( אם דביק מדי מוסיפים עוד חצי כוס קמח רגיל)
150 גר’ חמאה רכה
שתי כפות מים קרים
חצי כפית מלח
כף סוכר
ביצה אחת
2 כפות ריבה
אבקת סוכר לפיזור.

1. לשים או במיקסר את כל חומרי הבצק: קמח, חמאה רכה,2 כפות מים קרים, כף סוכר,מלח וביצה עד קבלת בצק.

2. שני שליש מהבצק משטחים בתבנית יפה ושליש נוסף מכניסים למקפיא לרבע שעה להתקשות.

3. מורחים על הבצק ששטחנו ריבה שאוהבים ועליה מניחים את השזיפים שנחו בסוכר וברנדי (גם את הסירופ ששקע מפזרים על השזיפים).

4. בעזרת מגררת מגרדים את השליש שהיה במקפיא כמו גבינה צהובה.

5. מכניסים לתנור ל40 דק’ או עד הזהבה.

כמה פשוט ככה טעים.