אני מהדור שמגיל צעיר הסתיר הכל:
קופסת סיגריות, קעקוע, חבר מההורים, זהות מינית, את הציצי, את השערות ברגליים וכשהגיע הגיל הסתרנו את השיער הלבן על הראש.
כאילו איך יודעים שאני זקנה
אני צובעת. אני מסתירה את הלבן שלי.
היום זה הכי טרנדי  נשים צעירות מסתובבות בחזה קופצני עם קעקועים משוחררים לחופשי, שמות פס על כולם עם פס לבן טבעי בשיער. מסתכלת עליהן בהשתאות. בהערצה. איך הן כאלה פרי ספיריט
יום אחד מסתובבות עם אבא ואמא וג’ויינט ביד,
יום אחר מגלגלות ידיים מכוסות קעקועים ותינוק בעגלה.
“את יודעת בזמני קנינו ספר עגלה בשחור לבן שיקבל  שכל התינוקי, את רק מזיזה את הידיים  והילד נהיה גאון. זה ענק, זה סטארטאפ” אני מתלהבת
היא מחייכת חיוך רחוק שנות דור, מרימה את התינוקי מהעגלה ושחי עם שיער פרוע נחשף לעיני בנטורל.
“זה מביך אותי. כאילו ראיתי משהו שצריך להחביא” אני משתפת את ריקי. ריקי ואני פוקדות את הגינה כל יום, רק במקום לרדוף  אחרי ילדים זבי חוטם אנחנו עושות אותו דבר עם הכלבים שלנו: “ג’ורג’י, שחק יפה עם שאולי”
“זה דחי מה שקורה היום עם השחי” חורצת ריקי וממשיכה
“מה זה? אנחנו בסילקוןד? מה אני שר?” היא מרימה את הקול
“מאיפה הבאת את סילקווד ומה הקשר לשר?”
“הלו, שר לא משחקת שם לוחמת צדק אורגנית כזאת לסבית מן הטבע?”
“שר? לסבית מין הטבע? ראית אותה לאחרונה? היא נראית הבת של ניקול קידמן וניקול קידמן נראית הבת של נועה קירל וניקול קידמן בכלל בגיליייי” אני נובחת יותר חזק מכל הכלבות בגינה
שתינו עם כובעים רחבי שוליים מסתירי שורש לבן, מפאת הקורונה לא צובעות,
“את יודעת איך מזהים היום אישה בגילנו?” היא מאתגרת
“עדיין צובעות” שתינו עונות בקולות שלובים
“אבל לא צבע מגניב כזה: כחול פמינסטי, ירוק בילי אייליש, לאאא הולכות על שחור עפרה חזה, חום ירדנה ארזי, נכון?”
ושתינו  מהנהנות לוקחות נשימה ונמסות לחלל
“אבל אנחנו לא נכנע לתכתיב, אנחנו נמשיך להסתיר, נכון?”
“נכון אחות. נמשיך להסתיר. רק כשנהיה סבתות נשחרר הכל: חזייה, לבן בשיער, שפם דוקר, זקן בסנטר, שיניים, צמיגים, הכל. יש למה לחכות. תזכרי  עד הסבתא” אני מרימה לכיף
“עד הסבתא” היא מחזירה
אז איך שנגמר הסגר ונפתח הסכר למספרות. אני הייתי הראשונה להתפקד. שבע בבוקר שארפ התייצבתי  במספרה יצאתי משם  שיער ירדנה גאה מתבדר ברוח, חיוך מאוזן לאוזן. מדלגת ושרה לי: עוד נגיע נגיע
עוד נגיע ליום המואר עוד נפתיע נפתיע עוד נפתיע את יום המחר.  למחרת מחכה בגינה  לריקי לראות איזה טריקי עשתה בשיער.  היא מגיעה לגינה כולה טבע נאות.
“רצינית? מה זה? לא צבעת?”
“אה..לא…היה כנראה עומס, לא תפסתי אותו” היא לוחשת
“לא תפסת אותו? את הרי יכולה לתפוס ג’מוס בסרנגטי דרך טלפון חוגה”  “אוקיייי, החלטתי לשחרר את הלבן” היא פולטת
רגע. דקה. שתיקה.
“זהו זה, כאילו  נשארתי הצובעת  האחרונה, כאילו גם את  נכנעת לטרנד והפכת קורבן אופנה??”
“אחות ,לבן זה השחור החדש יאללה תתחברי זה צ’יל צ’ילקס”
“צ’יל?? אני עצרתי במגניב, עד הסבתא הא” כולי  מאוכזבת
והיא באוטומט מרימה לי לכיף ואני רואה איך  פריחת  גולגולים הנצה לה  בשחי

הדבר  היחיד שהשתפר עם השנים זו הבבקה,  וככל שבבקה משתפרת היא חוזרת למקורות לטעם של פעם.
הבצק שלה זה הרי וואו. בצק לחם חזק שלא נקרע עם האווריריות שהיוגורט מביא איתו. זה כל כך מושלם.
והמילוי זה מנהרת זמן לטעם חבל על הזמן

לפני שנתחיל חשוב:
1. לקנות קמח לחם – יש בכל מדפי הסופר היום. קמח לחם מאוד אלסטי, גמיש, הוא חזק מאוד ולכן כייפי לעבודה.
2. להשתמש עם חמאה רכה רכה בצק קר קר ומילוי סמיך וקר (לילה לפני נכניס את הבצק  להתפחה במקרר את המילוי  להסמכה במקרר ואת החמאה נוציא מחוץ למקרר-ואז תהיה רכה רכה)
3. לרדד הכי דקיק שאפשר ואפשר. אם נדמה לכם שרידדתם דק, רדדו עוד קצת.
4. להנות מהדרך לבבקה. ז”א זו לא עוגה בחושה זבנג וגמרנו, ברגע שניתן כבוד לכל השלבים, יצא מדהים!
5. לשלוח לי תמונתקה של בבקה

לבצק:
3 כוסות קמח לחם (420 גר’)
3 כפות סוכר (30 גר’)
כף שמרים יבשים (11 גר’)
ביצה + 2 חלמונים
150 גר’ דנונה BIO או דנונה  גריק
150 גר’ חמאה רכה רכה

למילוי:
150 גר’ שוקולד מריר
3 כפות קקאו
חצי כוס חלב או שמנת מתוקה
חצי כוס סוכר לבן (100 גר’)
רבע כוס סוכר חום (50 גר’)
רבע כוס קמח  שקדים או רגיל (40 גר’)
כפית גדושה קינמון
שמינית כפית מלח
50  גר’ חמאה
2 חלבונים

2 כפות חמאה רכה (למריחה על הבצק המרודד)

לציפוי:
חלמון
כף חמאה רכה

איך מכינים?
1. נכניס למערבל יבשים : קמח, סוכר,שמרים, ביצה ושני חלמונים, נוסיף את הדנונה נערבל 2 דקות, נוסיף את החמאה הרכה ונערבל 4 דק’ מהירות נמוכה ואז מהירות גבוהה 10 דקות
2. הבצק נעים למגע. נכסה בניילון נצמד נתפיח שעה בחוץ ואז נכניס למקרר להתפחת לילה או התפחה של כמה שעות במקרר.
3. נמיס  במיקרו או בבאן מרי יחד: שוקולד, חמאה, סוכר לבן וחום, קקאו, קינמון וחלב, נערבב. נוסיף קמח ולבסוף נוסיף חלבונים נטרוף מהר מהר לתערובת. נכניס למקרר לכמה שעות טובות, או למקפיא לשעתיים.
4. על משטח מקומח נפרוש את הבצק שלנו לעלה דק (יפים שלי, לוקח כמה דקות טובות לפרוש אותו, זה דורש עבודת זרועות ואהבה אבל זה קורה וזה מדהים).  נמרח עליו  2 כפות חמאה רכה ואז בעזרת לקקן את ממרח השוקולד ונגלגל מצד אחד לרולדה  ואז מעט נקפל את הצד השני שהמילוי לא יברח. יש לנו רולדה פשוטה ויפה נכניס אותה איך שבא לתבנית קוגלהוף או עגולה.
5. נתפיח שעה בחוץ במקום חמים  כשהבבקה מכוסה, אחרי שעה, נבריש את הבבקה במשחת חלמון חמאה. לתנור מחומם מראש 155 מעלות כ-40 דקות

מרשה לכם:
במקום חמאה  2/3  כוס שמן  160 מ”ל + כף מיץ לימון
במקום חלב – חלב שקדים או מיץ תפוזים