“יש לי צורעה בעין” מתעוררת הקטנה עם עין ורוד פוקסיה
“איזה יופי” אני אומרת
“זה לא אמא, זה כואב נורא” היא מיללת
“לא, לא מצחיקולה..איזה יופי שגם את קוראת לשעורה צרועה, כאילו
זה צירעה זה מראה שאת הבת שלי” מחבקת אותה גאה
“כי אולי את קוראת לזה ככה עד היום אמא” מתנשא האקסמפלר
“וואלה? לא שמתי לב”
“אולי כי את לא שמה לב לכלום אמא” הוא ממשיך
“ושלא תתני לאמא למרוח לך שום בעין זה שורף ממש” הוא מזהיר את הנחמדות
“שום בעין? השתגעת?”מסמן לי הבעש”ט שארגיע
“כאילו מה מרחו לך בעין הא מיסטר? דבש מלכות?  הא?  מרחו לכולם שום, חתכת שום וקומפרסים של תיי”
“מה לגבי האופציה השפויה שנקראת רופא?” הוא שואל והילדים מהנהנים “כן לרופא”
מסתכלת עליהם ומוותרת,
” טוב נו  שימי סנדלים ואל תשכחי לקחת את העין עם הצרועה”

“אהמממ אני מבין למה אתם פה” אומר הרופא
הוא בודק: ריאות, גרון, אזניים, רקות, שוקל אותה במשקל, בודק את ההליכה שלה מכופף ראש, דופק על הגב
ואז מרים זוג עינייים, יד ראשונה מרופא ופוסק:
“אנחנו ניתן לה סירופ לורתרים דרך הגרון פעמיים ביום שזה נגד אלרגיה בצקתית, אנטביוטיקה בשם צפורל שלוש פעמים ביום 10 מ”ל, טרובצין לעין וכל 12 שעות תמדדי לה חום, אם החום עולה – לא תהיה ברירה והיא תצורך אנטביוטיקה לוריד שזה רק במיון”
שותקת, אני אף פעם לא שותקת
הקטנה שותקת, הקטנה אף פעם לא שותקת
מסתכלת על הקטנה ורואה את מה שהרופא רואה, אין לה בכלל צעורה,
יש לה פיל אדום בעין
פיל גדול
פיל ענק
קמה עם הקטנה ועם הפיל ובצעדים כבדים אנחנו הולכים לסופר-פארם
“להכין לך את האנטביוטיקה?” שואל הרוקח
“תגיד לי אדון רוקח, מה יש לילדה בעין?” שואלת מבוהלת
“שעורה” הוא עונה
“ונראה לך הגיוני שאני צריכה את כל זה בגלל הגרגיר על הריס שיש לה??”
“אני מנוע מלענות”
“אני מנוע מלענות זה הכתום החדש הא?” קמה ויוצאת
רצה לבית מרקחת הקטן של אביבה ואח שלה העירקים
“תגיד לי אביבה, מה יש לילדה שלי בעין?”
“שעורה” היא עונה
“ונראה לך הגיוני שאת כל הערימה של התרופות הילדה שלי צריכה לבלוע בגלל זה?”
“בדלאק מה קרה לך את? מה פתאום, קצת קומפרסים ושום ככה בעין וזה עובר”
“וואלה?”
“וואלה וואלה”

ושתינו משאירות את הפיל בחנות החרסינה והולכות הביתה.
“אמא בבקשה לא שום”
“לא שום ולא כלום” עונה בביטחון
ורואה איך אט אט הצרועה מתעופפת לה מהעין.

זהו זה, אז היום היא קמה בכלל בלי צורעה, הכנתי מיד פאנקייק הר של פאנקייק לה ולפילפילון
פאנקייק זה עוגות מחבת, פעם מזמן, כשבאמריקע רצו משהו מתוק בסאנדיי מורניניג,  הכינו עוגות מחבת או חביתיות בעברית
זה טעים זה קל, אפשר לשחק עם הקמח, לרסק בננה, להוסיף קוואקר, אבל הכי הכי טעים לילדים שלי זה הקלאסיקל עם מייפל.

ל- 8 פנקייקים

מה צריכים?
כוס קמח תופח או כוס קמח + כפית אבקת אפייה
2 ביצים
כוס  ריוויון או חלב (ריוויון זה נפלא, מעניק לפאנקייק טעם עשיר יותר)
3 כפות שמן צמחי או 30 גר’ חמאה מומסת
כף סוכר
רבע כפית מלח
שקית סוכר וניל

איך מכינים?
1. נערבב טוב טוב את הבלילה: קמח, ביצים,חמאה או שמן, חלב או ריוויון, סוכר, סוכר וניל ומלח למרקם טחינתי אחיד (אפשר כמה בליצים בבלנדר)
2. על מחבת טפלון חמה נמיס מעט חמאה או שמן וניצוק עיגולים בקוטר 10 ס”מ
3. כשמופיעות בועיות נהפוך בעדינות

נגיש עם סירופ מייפל טעים וקוביית חמאה

הערה: אם מכינים עם ריוויון מספיק כוס קמח, אם מכינים עם חלב כוס ורבע קמח