״לא מצליחה להיפטר מהשלושה קילו האלה״  אני מיללת לחלל הגלילי וההד חוזר מההרים ״שלושה קילו האלה שלושה קילו האלה״
״לא משנה מה אני עושה, פילאטיס, חיטוב, עיצוב , זומבה רומבה, הם הקימו מאחז על התליה שלי ולא מוכנים להתפנות סאאממק״ אני ממשיכה לילל לאבנר ושרון, זוג חברים יוגיסטים ארוכי גפיים ונטולי שומן.
״את יודעת מה הבעיה שלך?” עוצר אותי אבנר בהבעת זן מאסטר הודי סגפן
״נו מה? זה שאני מדברת על זה? זה שאני לא רוחנית מספיק? זה שאני רואה בפעילות גופנית תיק ולא משו מדליק? נו מה אבנר מה? מה הבעיה שלי?״ אני יורה בזלזול של אחת שמודעת.
״את כל הזמן מנשנשת״ הוא פוסק.
שקט. דממה. הפנמה עם הד חוזר ״את כל הזמן מנשנשת כל הזמן מנשנשת״..
״אני?????? מנשנשת? כל הזמן? נראהלך?????״ אני מעלה אוקטבה מתגוננת ויורקת את הגרעין חמניות של סאלח דבאח כמה שיותר רחוק ממני.
אבל ההד והרוח הגלילית החזקה מדביקה את הגרעין בום טראח ישר בפנים שלי.

בלילה כשכולם כבר ישנים בצימר ואני כולי תחת שמיכה מסתירה ומוכיחה, אני שואלת את הבעש”ט: “בחייך ת’אמת, אני אני כל הזמן מנשנשת? תגיד לי”
“בחייך, השתגעת שאני אענה לך? את מכניסה גם אותי לזה? כי אם אני אגיד לך כן את כל הזמן מנשנשת, את תגידי לי “באמת? באמת? אתה אומר” ותשגעי אותי ותעשי פרצוף של פודל ואם אני אגיד לך לא את ממש לא מנשנשת את תגידי “באמת? באמת? אתה אומר” ותשגעי אותי ותעשי פרצוף של פודל, אז הפעם אני משאיר את זה לך, לא נופל למלכודת המנשנשת פתאים שלך, תחליטי את בעצמך”
“באמת? באמת? אתה אומר” אני נעלבת פודלית וסוגרת את היום הגלילי, הפה המנשנש והמצב רוח המתחרבש.
בדרך חזרה מהגליל עם הרוח הצולפת. החלטתי סופית, אני עם הנשנושים גמרתי גמרתי.
כל יום בצהריים אני אוכלת משו קל מספיק בקלוריות אבל כבד בשביל לסתום לי את הגירגור האינסופי.
לא אתפתה לא ללק ולא לשום דרעק, לכלום!
שבוע שלם אני חזקה מהוח המנשנשת.
היום בבוקר, כשראיתי אצל הירקן השכונתי איך האמא הדרון אנריקאית של דניאל וגבריאל רזתה, קינאתי.
ולא הפסקתי להחמיא לה: “יואו איך ירדת, יואו את נראית מדאים, יואו וגם את לא נראית חולנית כזאת עם פנים שמוטים כיאה לגילנו, איך איך איך עשית את זה לעזאזל?” אני שואלת אותה ותוך כדי ממשמשת עגבניות, חציל ושושק’ה אדמומי יפהפה.
“אה..זה..רק תזונאית הוספתי לפחננות חלבונים, זה פנטסטיק זה ואני אוכלת ארוחה אחת מרכזית בלי לנשנש והכי חשוב, הפסקתי עם החונוס”
“עם מה? הפסקת” אני כולי בעניין כי דברים כאלה ועוד בגילי לא רואין כל יון.
“עם החונוס והפיתות”
“מה חונוס מה?” מתפרץ הירקן שלנו. “את את דוגמנית את, ישר לקטלוג של איקאה את”
הוא מחמיא לי וממשיך: “לא הייתי משנה בך כלום, לא ככה?” הוא שואל את הדרון אנריקאית
איך שבאתי הביתה עפתי על המחמאה של הירקן, כל כך רציתי לטרוף פיתה עם סביח, אבל התאפקתי ואמרתי לעצמי “את יכולה, את מסוגלת, את לא צריכה לא חונוס לא פיתות” אז הכנתי לי סלט סביח ז’אנר עליון, אבל לא נסחפתי ולא הספגתי את המחמאות בחתכת לחם. שמרתי. בכל זאת, רק דוגמנית של איקאה.

הכנתי סלט עם חציל וכרובית (אבל אפוי) ותפחי אדמה (אבל מבושל) ושלל ירקות צבעוניים וקצת טחינה ושמן זית. בכל זאת.
כי אישה כמוני זקוקה אולי למשו קל כמו סלט, אבל כבד כמו סביח.
יצא מטמטם (אבא שלי אוהב להגיד מטמטם מזמן לא השתמשתי במטמטם שלו)

סלט סביח:
זה הסלט שכיכב בבראנץ’  הגדול. ממליצה עליו כל כך.
עד כדי כך ממליצה עליו שכתבתי שיר הלל לסלט סביח, הסכיתו ושמעו:

זהו שיר הלל לסלט סביח, סלט סביח, סלט סביח
את המתכון הזה כל אחד צריך, זה לא סביך וכה פריך
הזמנתם למנגל ויש אחד צימחוניח מה תכינו? סלט סביח
כולם אוכלים ג’חנון ואתם בדיאטיח מה תאכלו? סלט סביח
יוצאים לפיקניק ושואלים מה צריך? מה תביא? סלט סביח
הבעל עצבני המצב בלתי הפיך מה תתני לו? סלט סביח
כולם ביחד:
זהו שיר הלל לסלט סביח, סלט סביח, סלט סביח
את המתכון הזה כל אחד צריך זה לא סביך וכה פריך
המתכון קלי קלות וכמובן כולו בריאות אפוי אפוי ולא מטוגן בטונה של שמן.

לסלט גדול 4-6 מנות.
מה צריכים?
חציל אחד בינוני חתוך עיגולים אפוי בתנור עם 4 כפות שמן זית
כרובית קטנה או חצי כרובית מופרדת לפרחים מרוססת במעט שמן (לא חובה כרובית, אבל מוסיף בטירוף)
תפוח אדמה אחד גדול מבושל חתוך לקוביות גדולות
4 ביצים קשות חתוכות לרבעים
צרור עלי רוקט או חסה ערבית
צרור עלי פטרוזיליה (כחצי כוס קצוצה)
כוס וחצי עגבניות שרי תמר חתוכות חצי או שתי עגבניות בשלות חתוכות קוביות
צנון או 5 צנוניות לקראנץ’ עיגולים במנדולינה או בסכין
בצל סגול בינוני חתוך טבעות
בצל ירוק 2 גבעולים טבעות
2 מלפפונים קשים חתוכים קוביות
3 כפות טחינה גולמית מדוללת במים, לימון ומלח. (המרקם צריך לצאת של טחינה לא סמיכה אך לא דלילה מדי כמו אצל מוכרי הפלאפל)
אפשר גם חופן זיתי קלמטה (לא חובה)
פלפל חריף ירוק ללא גרעינים קצוץ דקדק (לאוהבי החריף)
כוס גרגירי חומוס מבושלים (הכי אוהבת לקנות גביע מחומוסיות, אבל גם לבשל קפוא זה סבבה)
מלח פלפל ולימון להוסיף שוב לפי הטעם.

איך מכינים?
בגלל שחציל סופח שמן כאילו אין מחר, המציאו שיטה נפלאה, קלה ובריאה, אפייה. רק חשוב לטבול את פרוסות החציל באופן מהיר , חפיפי וזריז משני הצדדים,או בהברשה קלה, כי אם מתמהמהים, החצילים שותים את כל השמן….
בתנור שחומם מראש לחום גבוה, כ220 מעלות, פורסים דף אפייה ומסדרים יפה יפה את החצילים שטבלנו במהירות בשמן ואת הכרובית (זמן אפייה כ-40 דק’).
מבשלים במים אפשר יחד תפוח אדמה מקולף וחצוי וביצים קשות. התפוח צריך להיות רך אך לא רך מדי.
הרכבת הסלט
חשוב: ממש כדאי שכל הירקות והטחינה יהיו חתוכים ומוכנים לפניכם להרכבת הסלט:
בתחתית חצי מכמות צנוניות חסה או רוקט, מפזרים עגבניות מלפפונים, מסדרים את הביצים, את התפחי אדמה בתפזורת יפה לעין, כנ”ל החצילים והכרובית
ושוב רוקט/חסה, עגבניות, בצל, מלפפונים
נערבב בכוס, רבע מכוס הפטרוזיליה הקצוצה דק עם 2 כפות של שמן זית ושן שום אחת מעוכה מלח פלפל ולימון ונוסיף לסלט, נפזר בצל ירוק . נבדוק טעם נוסיף מלח פלפל שחור ולימון ע”פ טעם.
ולבסוף את הטחינה ושוב רבע כוס פטרוזיליה הנותרת.
שזה טעים!!!

מסדרים על נייר אפייה את החציל והכרובית טבולים בזריזות בשמן זית וממליחים

אחרי כ-40 דק’ מוכן, קדימה לסלט.

הסלט אחרי הרכבה, שמחה של צבעים ונצחון הרוח הגלילית והלא נשנושית!

p.s: אם אהבתם, ממש אשמח אם תלייקקו (זה כל כך משמח), או פשוט תציצו בפוסטים אחרים שלי. חןחן, עקרת החן.