אני נזכרת איך דודה פולה האהובה שלנו, אישה הדורה מאוד.שמחה מאוד. זקנה מאוד-בת 95 (היא בעצם בת דודו של סבא שלי, מקס),
באה לבקר פעם ראשונה את משפחתי שהיגרה לאמריקה.
הדבר החשוב והחכם ביותר שאמי עשתה זה, בישלה מרק עוף אמיתי..
אחרי המסע המפרך מארץ הבחירה ליבשת הבלתי נתפסת,
ישבה לה דודה פולה (כבר אז מבוגרת דיה) כה לְאָה, רצוּצה ועייפה, על כסא שלא הכירה קודם, עם נוף זר שלא ראתה מימיה
נאנחה ברווחה מול צלחת מהבילה של מרק עוף עם קניידלעך ואמרה רק מילה קטנה גדולה כל כך: “אַ-מְחַיֶיה”!! (מחיה נפשות)
איך בתמציתו של רגע אחד, היה אצור כל קסם המרק – ואיך לי נהיה לי זכרון יפה יפה מכונן ומתכוון.
הריח הנעים והמוכר שהתפזר בבית, לגימות המרק בתיבול הומור יידישי
חילצו עצמות, הרגיעו נשמות, שיחררו עכבות וקרבו לבבות.
המתכון הנפלא הוא ע”פ מטבחה של סבתא שלי ז”ל, מאשה קרייסברג, ששרדה את תופת השואה, אבל לא שרדה את החיים.
כמו אמא שלי, גם הבת שלי – תדע להעביר את מצוות המרק עוף והקניידל’ע הלאה..
בעצם, “והגדת לבנך ביום ההוא לאמר…”
זה לא רק – תעבירו את סיפור ההגדה/ השואה/ ההיסטוריה מרוצפת הקושי של עמנו לדורות הבאים
זה לגמרי תעבירו את טעם היהדות לאורך הדורות
ואין מה לעשות טעם היהדות הוא טעם מרק עוף.
אם בגולה ואם בארצנו, אם בחגינו או סתם ביום חולנו.
מרק עוף זה הריח של הבית היהודי.
ובלי קשר, אבל עם כל הקשר של היידישקייט – אהבתי את העסיסיות היצירתית של הקללות והברכות ביידיש.
אמא היתה תופסת את הבטן שלא תכאב אחרי שנורה משפט על ההוא או על ההיא והדהודי צחוק לא נשלט היו מתגלגלים בלי פשר:
“מה? מה אמא? מה אמרתם?” הייתי מתחננת לפתחם “מיידלע, אי אפשר לתרגם את זה , זה מצחיק רק ביידיש” הן היו שולחות אותי ריקם.
פסוק אחד מהתורה היידית גילו לי . דודה פולה היתה אומרת בקריצה על האהבה :
“די ליבע איז זיס, נור זי איז בסר מיט שמאלץ”: האהבה מתוקה, אבל היא הרבה יותר מתוקה עם קצת שמאלץ, שומן אווז – פרנסה זאת אומרת.
חג חירות שמח !!

אין מרק עוף אחד! כל אחד והמרק עוף שלו!
יש כאלה שמשנים עם הזמן, מושפעים מעדות אחרות מוסיפים ומנסים או סתם לא מגלים את סוד תמצית הזהב.
זה סיר המרק במשפחתנו והוא כה טעים ומרגיע ותמיד מקובל על כולם מקטן ועד גדול

למרק העוף (סיר של 6 ליטר מרק):

מה צריכים?
2 כרעיים עוף + 2 כנפיים להרתיח בסיר לשפוך  את כל השצף והקצף מהסיר למלא מים חדשים יחד עם העוף (לא צריך גורגרות וכרבולות וציפורניים שחורות לא לא לא, מיותר)
ואז נוסיף:
2 גזרים חתוכים איך שבא (אפשר גם חתכת דלעת לא חובה)
2 קישואים חתוכים גס
2 בצלים לבנים בינוניים שלמים
תפוח אדמה אדמה  קלוף וחצוי לשניים
4 גבעולי סלרי עם העלים חתוך גס
זר של שמיר ופטרוזיליה (חובה)
שורש פטרוזיליה
כף גדושה של מלח ים (חובה)
פלפל שחור

כל זה לסיר רותח מתערבב ונח על אש קטנה כשעתיים.. מה שחשוב זה צמצום המרק לטעם. זה טעים. זהו זה. כמה קל! עכשיו לקניידלך מיידלך

קניידעלך (כ-20 כופתאות)

מה צריכים?
חב’ קמח מצה (200 גר’)
2 ביצים
רבע כוס שמן רגיל
כפית מלח
פלפל שחור לפי טעם
כוס וחצי  מים  או מי מרק או מי סודה ואם צריך אז יותר
שמינית כפית אבקת סודה לשתייה (לא חובה – רק מי שאוהב אותם אווריריים )
טריק קטן וטעים – אני מאוד אוהבת – דולים מסיר המרק המבושל:  תפוח אדמה מבושל + רבע בצל מבושל + וחתכת קישוא מבושל   מרסקים טוב טוב עם מזלג את הירקות הרכים ומוסיפים לקניידלעך – מוסיף פלאים!! נסו פעם אחת, תפוח אדמה מבושל  בקניידל זה ככ טעים

איך מכינים?
מקציפים עם מזלג את הביצים עם השמן לאט לאט עד שנהיה מעט תפוח, מוסיפים מים מוסיפים את קמח המצה, כפית מלח, חצי כפית פלפל שחור ואת ירקות המרק המעוכים,  לשים את התערובת.
התערובת צריכה להיות משחתית לא קשה ולא נוזלית. אם קשה מדי מוסיפים עוד מים. נותנים לה לנוח 10 דקות.

בינתיים מרתיחים סיר עמוק מלא מים עם כף מלח, כשמגיע לרתיחה חזקה מכניסים את כדורי הקניידלעך
מורחים את הידיים בשמן רגיל ויוצרים כדורים בערך בגודל כדור פינג פונג מכניסים למים הרותחים , מהרגע שהכדורים יצופו להם במים עוד 5 דק’  מלאות ואז להוציא לקערה משומנת בשמן רגיל.

נ.ב 1 :מכניסים את כדורי הקניידלעך למרק, רק לפני ההגשה לשולחן שיספגו את הטעם.
נ.ב 2: בבקשה בבקשה בלי אבקת מרק עוף – מיותר במרק, מיותר במים של הקניידלע! מיותר, פשטעייס?