fbpx

לייזה פאנלים

צנצנות

מלפפונים חמוצים

אין כמו מלפפון מצנצנת ולא משימורים - טעם של פעם

את יום השישי ההוא לפני עשר שנים אני לא אשכח, איך אשכח? אני בסוף חודש תשיעי כבדה כמו רוחות אוגוסט
אמא שלי רק הגיעה מאמריקה וכבר במטבח. כמו תמיד. מחמיצה המוני ירק בצנצנות זכוכית מעוקרות, מניחה אחת אחר השניה על אדן החלון צנצנת עגבניות ירוקות וצנצנת מלפפונים במלח והניחה לכרובית עם גזר לחלוק אחת יחד.
כיתרה את המטבח שלי עם המוני צנצנות צבעוניות כדי שהרבה הרבה אחרי חזרתה לנכר הרחוק, אזכור עם כל ביס מוחמץ שהיתה כאן
וילד נכנס למטבח ואחר יוצא, ואחד אכל ואחר רעב ואחד בוכה ואחד צוחק
והמולת ילדים ותכונה של ערב שישי
ואחותי ואני שותקות מולה, איך כולה מלאת עזוז ומרץ וכאילו עם בואה שתינו רפויות מרפות ממלאכת הבית, מסתכלות עליה בערגה השתאות וגעגוע.
והיא רק אומרת : מה היה דחוף לשתיכן לעשות ככ הרבה ילדים מה אנחנו דוסים?
ואחותי אומרת: תארי לך היית יולדת היום איזה תאריך חלום זה: תקשיבי טוב טוב לתאריך היום: 07-08-09
ואמא שלי אומרת : יש לגיתילה הרי היריונות של פילה, הייתי יכולה לבוא מאמריקע עוד עשרה ימים לפחות
ואני אומרת : באמת תאריך נורא יפה. חבל.
ואמא פוקדת: חלה, אין חלה לכי מהר לקנות לפני שהמכולות תיסגר, שישי היום, היא מצווה
ואני הולכת. ילדה חולמנית עם בטן תפוחה הולכת למכולת עם מעות שאמא שלה הניחה בידה כדי לקנות חלה. כל הדרך מדמיינת כמה יפה התאריך העגול הזה אפס שבע אפס שמונה אפס תשע
המכולת סגורה
רצה מהר מהר בדחיסות המחניקה של אוגוסט למקום אחר וגם הוא סגור, יודעת שחייבת לחזור עם חלה ואין
הולכת ברחובות מקבילים וארוכים ואין חלה.
חם לי ולח לי והבטן מתחילה להציק מרעב
בסוף הרחוב אני רואה מאפייה נועלת שעריה ״רגע רגע״ אני צועקת ורצה רצה על כל כובד משקלי
מגיעה מתנשפת, הצד נתפס לי מנסה להסדיר נשימה
״חלה בבקשה״ אומרת קצרה
והוא פותח את המנעולים הכבדים שזה עתה סגר ומוציא שתי חלות שבת יפות
ואומר בחיוך ״מתנה ממני ללידה״
גוררת עצמי בצעדים איטיים וכאבי בטן חזרה הביתה
מנסה לסתום לכאב את הפה עם חתכת חלה שבצעתי ועוד חתיכה ועוד אחת. זה לא עוזר. הכאב מתגבר
מגישה לאמא את החלות
״אני רואה שעשית קידוש בדרך״ היא צוחקת למראה החלה הפצועה, אבל אני בכאביי
״נראה לי יש כבר צירים״ אני אומרת מהססת. אמא צוחקת. גם אחותי.
ואמא מחזיקה את צנצנת המלפפונים הירוקים ואומרת ״אולי ביום שהמלפפונים האלה יהיו למאכל את תלדי, כנסי להתקלח גיתילה חם״ ושוב גל צחוק שוצף את הבית
אבל הכאב ממשיך ואין עונה
״כואב לי״ אני אומרת לאישי השקוע עמוק בספה ובספר וסערת הבית כאילו נושבת מעליו כמו דקלים גמישים ברוח. מנותק.
״כואב לי״ אני מעירה אותו למציאות שלי הוא מרים מבט. מחייך אליי ואומר
״וואלה? את בטוחה?״
״בטוחה״ עונה
״טוב. תני לי רק לסיים את הפרק״ והוא שוקע חזרה באי שלו.
אני תופסת תיק קטן מניחה בו בחופזה מברשת שיניים ורצה החוצה הולכת הולכת הולכת ושקט שישי עוטף לי את הבטן הגועשת ואני הולכת
מכל הדברים בעולם מברשת שיניים? זה מה שבחרתי לקחת? לא כותונת לא תחתונים להחלפה לא שמיכת תינוקות רכה רק מברשת שיניים? הולכת והמחשבה הזו מכה בי בראש והצירים מכים בבטן
אף פעם לא ידעתי לסדר תיק לא כשהייתי חיילת גם לא לבית ספר, גם לא לחו״ל. תמיד לוקחת דברים לא חשובים. אף פעם לא יודעת מה העיקר.
מגיעה.
נכנסת בדלתות בית היולדות
ובכאב המתפתל בי הפקידה שואלת
״מספר לידה״
״רביעית״ אני עונה
והיא מיד קמה ומוליכה אותי לאחות והאחות מניחה אותי במיטה ואנחנו עולות במעלית, נכנסות אל לוע הספינה המצווחת ואני יולדת.
מתקשרת אל הבית
ואמא שואלת ״גיתילה, איפה את עדיין באמבטיה?״
״ילדתי״ אני אומרת
והיא שוב צוחקת ואומרת כשתסיימי להתקלח תבואי לשולחן תיכף מתחילים.
היא סוגרת
ואני שולפת את מברשת השיניים מצחירה אותם היטב
ומחייכת לילדת השמש היפה שלי שתקבל את העולם בחיוך ענק.
ואומרת:איזה כיף לי שאת פה ואיך ידעת להגיע בדיוק בתאריך היפה הזה

יש אלף דרכים להגיע למלפפון חמוץ פיצוץ, זו אהובה עלינו במיוחד.

מה צריכים
צנצנת מעוקרת : שופכים על הצנצנת מים רותחים ומניחים לה להתייבש.
מלפפונים קטנים טריים ופריכים שימלאו את הצנצנת שבחרתם
מלח
מים מינרלים
4 שיניים שום חצויות
צרור קטן שמיר
ענף סלרי קצוץ גס
אפשר פלפל חריף אחד אדום או ירוק  (מי שאוהב אותם מעט חריפים)
איך מכינים?
ממלאים את הצנצנת במלפפונים פריכים וטריים, באמצע הדרך, נניח ענף זעיר של שמיר, ,רבע ענף סלרי ו- 2 שיני שום חצויות, נמלא במלפפונים יפה יפה עד כמעט למעלה, שוב מעט שמיר, סלרי ושאר השום.
נכסה צנצנת במים – כל כוס מים מינרלים כפית גדושה מלח מעורבבים היטב יחדיו. זה היחס! נמלא מים עד הסוף של הסוף – אסור שהמלפפון יהיה במגע עם אוויר כי אז ויתחמצן ויקבל פיכסוש כזה. לכן נמלא עד הסוף מים
נסגור את הצנצנת היטב, אני שמה נייר סופג ואז אוטמת טוב טוב, אפשר גם עיתון.
נניח במקום בלי שמש ישירה כ-4 ימים (אני מאוד אוהבת לאכול אותם כשהם במצב חצי חצי, כשהם לא החליטו אם הם מלפפונים ירוקים או חמוצים, זה בעיני הטופ של המלפפון).
כשמוכנים לחלוטין שומרים במקרר.

עוד מתכונים

תגובות

4 תגובות
הכי חדשות
הכי ישנות הכי מדורגות
Inline Feedbacks
צפו בכל התגובות

אסטה לה אינסטה בייבי