אחד הדברים האהובים עליי, כשאני באמריק’ע , זה להשאיר את הילדים בבית הרחב של הורי.
להכנס רק אני,  עצמי, לבדי לאוטו רחב רחב, לתת גז בכביש שכולו פס רחב, לשמוע מוסיקה בפול ווליום, לעצור באיזה בר (בית קפה) להזמין לי משקה און דה רוקס (קפה קר וכשאני ממש מתפרעת, אז גרניטה) ולפטפט עם אנשים זרים בשפה זרה.
מתה על זה. אוהבת אוהבת. בעיקר אוהבת לקשקש עם זקיינים אמריקאים. אבל הכי אוהבת את הזקיינים היהודים האמריקאים
(אין מה לעשות, הם חכמים יותר, מצחיקים יותר, מדברים אליי קצת יותר, ראו ערך מל ברוקס או ג’ואן ריברס)
רק שתדעו שהסיכוי לפגוש זקנים בפלוריד’ע הוא גדול!
הסיכוי לפגוש זקנים יהודים מצחיקים בפלוריד’ע הוא עצום. (נגיד, מתוך 20 איש שיושבים בקפה, סביר להניח ש50% זקנים ו70% יהודים)
אני זכיתי בגדול  יצא לי להיתקל כמה פעמים בזוג אחד גדול מהחיים  –  פרנק ורוזלי.
פעם ראשונה בסטארבאק
אז היום בפלוריד׳ע במול (קניון) כשישבתי לקפה בסטארבקס, פגשתי לראשונה צמד חמד
את פרנק (85) ורוזלי: ״נו, תנחשי בת כמה אני?״
(תגידי לי רוזלי, גם בגילאים האלה עוד משחקים בזה?) ״לא יודעת 80?״ אני עונה ברוורס מחמיא ״ בוולנטיין אני אהיה בת 90״ היא מחייכת .
״מה את אומרת? את נראית מעולה מעולה״. אני שואבת עם הקשית את הגרניטה ברעש גדול ( מישהו בכלל שומע כאילו דא) ״את רואה רוזלי, לך תהיה יומולדת בחג האהבה של הנוצרים ואיזה יופי שקייט מידלט’ונג ילדה בחג האהבה היהודי, יפה לא? מישו צריך לספר לה את זה ״…
״מידלטון״״ היא מתקנת אותי.
״רוזלי, תקשיבי, איזה שמיעה יש לך״ (כל גיל והמחמאות שלו)
״מידלטון״ היא חוזרת ומדגישה בחשיבות של מלכת אנגליה.
״ואיזה צירים היו לה״ פרנק פתאום מתעורר מהקומה
״14 שעות של צירים! בדיוק כמו שהיו לי אחרי שאכלתי את הקלופס עם הכרוב הכבוש בדלי, אוי איזה צירים היו לי״

הפגישה ב-“שרה פיצה דלי”
״איך נשרפת ככה?״ אני שואלת את פרנק (85) (הפעם בדלי השכונתי באו לאכול ארוחת ערב ב 16:30 וכבר הם בקינוח )
״ אוי אל תשאלי״ רוזלי עונה במקומו בטון יהודי מתנגן : ״אתמול הלכנו ל-דניה ביץ׳ מכירה? לקחנו שמשיה שקבלנו שי מוולמארט לקחנו צידנית שקבלנו בגיב אווי ממייסיס, לקחנו תרמוס שקיבלנו בגיב אווי מ-סירס לקחנו כסאות מתקפלים שקיבלנו בגיב אווי מ-אלברטסון לקחנו שתי מגבות ים גדולות משגעות עם ציור של פלוריד׳ס אורנג׳ שקבלנו בגוד וויל מקוסקו
רק את הקרם של השמש קנינו״ היא מורידה טון ״אבל עם קופונים״ היא מעלה אותו חזרה בניצחון.
״נו אז איך הוא נשרף ככה?״ אני שואלת והיא תופסת לי בחביבות את היד וממשיכה :
״הוא לא נשרף בים. היה נהדר בים 45 דקות היינו. בדיוק….ואז קיפלנו את השמשיה שקבלנו שי מוולמארט ופרנק לקח אותה לאוטו וחזר לקחת את הצידנית שקבלנו ממייסיס ואז הוא הלך וחזר לקחת את הכיסאות המתקפלים שקיבל..״
״אה הבנתי״ אני מתפרצת בחן ״פרנק נשרף מהמסלול הלא נגמר מהים לאוטו?”
״לא, לא״ היא צוחקת “הרי היה לו כובע שקבלנו שי מטרגט וחולצת הוואי ארוכה שקבלנו מתנה מהבן שלנו לטנקס גיבינג, זה מה שהוא קנה לנו לטנקסגיבנג, זה רק בגלל אשתו השיקס’ע…אוי אוי היא מחזיקה אותו בליש קצר קצר..בכל מקרה..איפה הייתי..אה..כן, ואז באנו הביתה, התרחצנו, נחנו ויצאנו לאכול ארוחת ערב ב-ברודוויי בופה. מכירה את ברודוויי בופה? את חייבת ללכת לשם זה אול יו קן איט עד השעה 17:00.. הקיצר, חנינו את האוטו ובחניה פגשנו את מירטל.
מירטל היא …היא …תמיד מתלבשת לייק אה סלוט…עם כל הציצקעס בחוץ וכמה צבעים היא מורחת עליה. כאילו שהיא עדיין בת 70.
בדיוק היא סיימה לאכול ומיהרה לאסוף את מורטי איזה אלמן חדש שגר בפלנטיישן לבינגו טורנמנט, אבל מירטל היתה חייבת לפלרטט עם פרנק ולשאול אותו מה שלומו.. אני התעצבנתי ונכנסתי ישר לברודווי בופה כי אחרת לא נספיק למבצע של אכול כפי יכולתך..ופרנק אוי פרנק היה חייב לספר לה בפרטי פרטים איך היה לנו בים.״
״נכון פרנק היית חייב לספר לה בפרטי פרטים איך היה לנו בים?״ היא שואלת אותו בווליום גבוה ובהתרסה
״הוא נשרף בגלל מירטל. בגלל מירטל הוא נשרף.״
״הו מירטל מירטל ג׳ורג׳יה פיצ׳ס׳ יש למירטל״ הוא מתעורר פתאום מהקומה וחוזר ללגום מהקומפוט.

הפגישה בסטארבאק
איזה יופי לפגוש אתכם״ אני מחייכת לעבר רוזלי ופרנק בסטארבקס הקרוב לבית
״בדיוק חזרתי מחופשה עם המשפחה שלי במרקו איילנד וכאילו לא נסעתי . אתם בדיוק באותו מקום לדעתי עם אותו קפה״ (אני מנסה להתבדח)
״כן באמת יופי״ עונה לי רוזלי במבט שואל של מי את לעזאזל?
״נו… רוזלי..לפני שבוע, כאן ..בדיוק..דיברנו על הצירים של קייט מידלטון? ואת גם סיפרת לי על היום הזה שהלכתם לים ופרנק נשרף בגלל מירטל? מירטל? זוכרת???”
״ אה ״.. מכחכחת רוזלי ״ברור שזוכרת ..את ..את..הבת של ..של.. סול ברנסון״
״סול ברנסון? סול ברנסון?״ זה לא ההוא ״מהומלנד? מהסדרה?״ אני עונה נעלבת
״אוי״ רוזלי מבטלת אותי עם היד ואומרת: ״סול בחיים לא עבד בהום לנד או בהום דיפו.״
ואז היא מתרוממת, דוחפת לכיסים כמה שקיות סוכר וצועקת לפרנק:
״פרנק פרננקקק בוא הולכים לבית כנסת, הבאת את הימאקה?״
״הבאתי בטח הבאתי״ צועק לה פרנק ותוך כדי שם את הכיפה על הראש.
״יש דברים שאני ופרנק לעולם לעולם לא נשכח״ היא חורצת רצינית
״שאנחנו יהודים?״ אני משלימה אותה באחוות אחים נרגשת
״ לא מיידל׳ע לא! את זה הרבה פעמים הייתי שמחה לשכוח..מה שאני אף פעם, אף פעם לא שוכחת זה מתי מחלקים צ׳ולנט חינם בבית כנסת!״ היא עונה בחיוך גדול
“כזאת חתכה של קישק’ע הם נותנים ואיזה רוגעלך והאפל גאלט שהם מגישים עם הקפה” מתעורר פרנק לחיים.

“גאלט קאלט תפוחים” או גאלט לסתיו ישראלי”

אז זהו, רוגעלך אני ממש מכירה, אבל “אפל גאלט?” יודעת מה זה אפל שטרודל,אבל גאלט? נשמע כמו משהו גלאט כושר הגלות המתגלגלת הרחוקה. בדקתי וגיליתי שזה באמת סוג של מאפה כפרי, צרפתי שטוח דומה לטארט אבל פראי כזה “ווילד ווילד”. ואז שמתי לב שהגאלט הזה , אופנת הקראסטי והראסטי הכפרי הלא מתאמץ תפס את אמריק’ע חזק. בכל חור וויטרנה יש איזה גאלט פירות חביב.
ומי אם לא זוג הישישונים החביבים יעורר את תשומת ליבי לטרנדים?
כשהגעתי לישרואל, רציתי גם להכין מאפה יפיפה לא מתאמץ. הנה הורסיה שלי:

לבצק:
1 כוס קמח
80 גר’ חמאה
כף סוכר
רבע כוס מים קפואים
כפית מלח

לערבל במיקסר לבצק אחיד, לכסות בפלסטיק נצמד להכניס למקרר.

לתערובת
5 תפוחים (גרני סמיט עדיף)
50 גר’ חמאה
4-5 כפות גדושות סוכר חום
כפית וחצי קינמון
מיץ מחצי לימון
מיקס יבשים המורכבת מ:
חופן צימוקים (לא חובה)
חופן אגוזי מלך (לא חובה)
2 ביסקווטים פתי בר שבורים (לא חובה)

קולפים וחותכים קוביות את התפוחים . על מחבת חמה מניחים את התפוחים + סוכר חום+חמאה+קינמון+לימון ל-ריכוך (התפוחים נהיים רכים יותר וסופחים צבע חום) . מורידים מהאש, מערבבים ומוסיפים את מיקס היבשים (אגוזים/צימוקים/ביסקוויטים). טעים כל כך

שוטחים את הבצק לעלה דק ועגול מניחים במרכז את טנא התפוחים המריח ובקיפולים כפריים מקפלים את השוליים למרכז.
על חום של 180 מעלות כ-45 דק’ או עד השחמה. טעים
אפשר לפזר אבקת סוכר מעל
אפשר להמיר את הקמח, בקמח מלא (טעים)
אפשר להחליף חצי כוס קמח בחצי כוס שקדים טחונים דק דק (טעים)