אז אחרי שהכרתי כל אי יווני על הטברנות, החופים, הריזורטים והדגה שלו, סגרתי לנו טבריה
״טבריה?? השתגעת?? בחום הזה? בכנרת? בלחות? טבריה?את רוצה להרוג אותי? עם כל ה ה ה״
״נו תגיד ה.. ה.. אין אין לתאר כמה אתה עילאי ומתנשא.
״אבל אני רוצה לנסוע לטבריה, כולם בורחים מכאן לימים ואגמים עם ריח של דיוטיפרי וברושורים, מה רע בכנרת?
מה רע במושטים?״
״מה רע ביוון?״ הוא לוחץ
״הייתי שם עכשיו איזה שבועיים גלשתי שם בלי הפסקה״
״את פה כל הזמן, ממתי את גולשת?״
״עם העכבר! נודניק״
מה אני אגיד לך, הם חיים בסרט תורכי, היוונים. הכל נראה כמו ברוק שילדס בלגונה הכחולה, אבל בפנים חגיידקיס״
״מה???״
״מה מה מה? הכל שם רקוב יא חביבי הכלכלה, הפליטים, הפילטים של הסרדינים נראים משימורים לא טרי״
״לא טרי הא״
״לא טרי״
״מה הסיבה האמיתית?״ הוא מתעקש ואני משפילה מבט לוקחת אוויר ציוני אכפתי כזה ואומרת:
״אז זהו, כנראה שאני חדורת אידיאלים וערכים אמיתית, כל המשפחה שלי גרה בחו״ל, מי יתמוך בתיירות ? תגיד לי מי?״
״מה הסיבה האמיתית נו?״
״המחיר?״
״המחיר? אפשר לקנות את יובנטוס במחיר חופשה בארץ״
״הביומטרי אוקי, טוב לך״
״הדרכון????״
״כן. הוא לא בתוקף, ובגלל השינוי הביוכימי יש תורים של שעות, חמש שעות במינימום,
יא רבנן שאלתי את עצמי בשקט מה עדיף? משרד הפנים או אולי טבריה ?״
חזרנו מחופש,
בטבריה,
עם כל שארית עם ישראל,
עם כל הלכלוך,
עם המקרר הקטן שלא נסגר בגלל הגומי הרופף שלו
עם הכנרת שמרגישה כמו בריכה חמה של פיפי במתנס
עם כל הזבובים והעורבים והדשא המצהיב הדוקר והכיסאות פלסטיק שכשמתיישבים מגלים שחסרה רגל,
עם כל הלחותתתת
והשמש כמה חםםםם
אמא
תביאו לי לשבור איזה צלחת ועוד אחת ועוד אחת
מה עשיתי
יאסו יודה
מה רע בתור
מה רע
בקצת חג׳ידקיס?
בעוגה המופלאה הזו נתקלתי עת שוטטתי במדרחוב הפייסבוק העברי, שנתיים אני נתקלת במושלמת הזו, חושבת בלב הקטן שלי כמה היא יפה ופשוטה,
משפילה מבט ומבטיחה לעצמי שוב ושוב שמתישהו נפגש אצלי במטבח.
תודה לפנינה טלמור המוכשרת על המתכון המופלא שהולך איתה שנים אחורה, אמא שלה, אסתר מילר ז”ל נהגה להכין אותה.
לא שיניתי בה מאום, רק במקום להפריד חלמונים חלבונים, אני מקציפה את הביצים יחד לקצף תפוח ואווירירי כמו טורט.
מוכנים?
תבנית עגולה 26 או שתי מלבניות קטנות.
לחמם תנור מראש 170 מעלות
מה צריכים?
5 ביצים טמפרטורת חדר
כוס סוכר
3 כפות קקאו + 4 כפות סוכר + קמצוץ מלח + רבע כוס מים
100 גר’ חמאה
סוכר וניל
רבע כוס שמן רגיל
כוס וחצי קמח תופח
100 גר’ שוקולד מריר חתוך בסכין גס (בקיץ להכניס את השוקולד הקצוץ גס למקפיא ורק כשמערבבים עם הקמח להוציא)
איך מכינים?
- נקציף 5 ביצים לקצף תפוח ואוורירי , נזרזף אט אט את הכוס סוכר כ- 5 דק’ הקצפה, נוסיף שקית סוכר וניל, רבע כוס שמן ונערבב.
- בקלחת על אש קטנה נבשל 3 כפות קקאו עם 4 כפות סוכר, 1/8 כפית מלח ורבע כוס מים עד המסה, נכבה אש, אך נשאיר על הכיריים ונוסיף קוביות של 100 גר’ חמאה עד שימסו מחום הקקאו ונקבל קרם חלק, נצנן כ-רבע שעה.
- נערבב את חתיכות שוקולד המריר הקרירות עם הקמח ונוסיף לתערובת הביצים כף אחרי כף, נערבב טובעד מיזוג גלויות.
- נוסיף את קרם השוקולד שבישלנו, לא יותר משניים שלושה קיפולים קלים שיצרו לנו את הקשקשת חום לבן, לא להתפתות לערבב יותר.
- נכניס לתנור שחומם מראש 170 מעלות כ-40 דק’. העוגה צריכה להרגיש קפיצית למגע.