מאז שאני זוכרת את עצמי אני זוכרת את המשפט הזה: ילדים קטנים צרות קטנות ילדים גדולים צרות גדולות. מכירים?
יופי. גם אני.
ובגלל משפטים מהסוג המאיים הזה מאז שהם קטנים השתדלתי לא להתערב מדי, לא לעזור מדי, לתת להם לסדר לבד את ילקוט בית ספר ואת התיק הזה שנקרא חיים.
אחד הדברים היפים שחוויתי בסגר, היתה היכולת להתבונן בהביטאט שלי. להסתכל על קופיפים בגיל ההתבגרות מהבוקר עד שאני הולכת לישון – בלי הפרעות מחוץ.
אחרי מעקב ממושך יכולה להגיש תוצאות מחקר: מה מדליק אותם, מה מצחיק אותם, הפער בינם לביני בגיל הזה, על מה הם רבים, מתי הם הופכים לצוות, אבל תנו להתעכב על משהו אחד. על אחריות.
לאורך כל הסגר שניים מילדיי מילאו את מטלות בית ספר באופן סדיר, איך שקיבלו עבודה מיד “חיסלו” אותה כדי לפנות לעצמם את היום. רק אחד, הצרצר מסיפור הנמלה, סטודנט חופשי – אין עבודות אין מטלות רק כיף כיף כיף.
לא שאלתי, לא התערבתי. כלום. אחיו שאלו אותו “איך זה שאין לך שיעורים?” הוא הימהם כמנהג הגיל משהו לא ברור והמשיך ללכת בטל.
יום לפני החזרה לבית ספר, כל הבית נרגש, שמח, רק צרצריקו עצבני אש, כועס, מצרצר בקול מתחלף לכל עבר
“קרה משהו?”
“לא קרה כלום?”
“למה אתה ככה?”
“אני לא”
“אוקי”
הלכתי למטבח, תוך דקה הוא הגיע עם עיניים מזוגגות ושקט סוער.
“לא התחשק לי לקרוא את בעל זבוב ולהגיש עבודה על הספר  ועכשיו אני מרגיש רע מאוד עם עצמי” (פחות או יותר במילים האלה)
רציתי להגיד: “אתה רואה, מגיע לך! תתמודד” אבל  אמרתי “זה שהזבוב מטריד אותך, זה כבר סימן טוב, אולי פיספסת את הרכבת, אבל יש מצב שתיכף תגיע אחרת לתחנה, זאת אומרת אולי פיספסת את ההגשה, אבל יש מצב  שתצליח להוציא עצמך מהפלונטר ולקבל עוד צ’אנס, זה שזה מציק לך, זה לא פחות חשוב. זה השיעור שלך מהסגר” (לא  השתמשתי במטפאורות המשגעות האלה, יותר בסגנון חופשי חודשי )
“יאללה בוא נכתוב למורה”,
“הוא לא יסכים אמא עזבי נו”
“בוא אני אגיד לך  משהו שלמדתי מסבא דויד שלמד מסבא שמעון, כשסוגרים לך ת’דלת, כנס מהחלון, כשאין חלון תשתמש בטלפון, בקיצור שלח סימוס אבל בנימוס, הבנת?”
המורה נתן לו עוד קצת זמן.
עכשיו שוב האחריות עברה אליו.
כל ערב  לא רק שקרא את הספר, אלא נהנה כל כך מחווית הקריאה. שיתף את אבא שלו במחשבות  שעלו לו בעקבות קריאת הספר על אי הילדים, על גבולות, על “מה היה קורה אם..”  ולבסוף הגיש את העבודה.
איך ששלח את העבודה חיוך ענק  צבע את פניו  “אני מרגיש טוב, אני מרגיש כל כך כל כך טוב. ירד ממני משקל גדול” במילים האלה. בחיי.
אז למה סיפרתי את הסיפור הזה? ואיפה נקודת הזן בסיפור
אולי בעוד משפט שאבא שלי נהג להטיח בנו: כשאתה עצל אתה סובל, כשאתה חרוץ התחושה פיצוץ! (אני חייבת לחרוז, אצל אבא שלי זה נאמר בסגנון חופשי),
ואולי אין בזה זן, פשוט שמחה קטנה של יום חולין.

זאת עוגת הגזר הכי טעימה שאכלתי ואכלתי, היא אהובה על כל בני הבית. היא עסיסית ונימוחה, היא משמחת.
היא כל כך קלה להכנה, בלי ברדק בלי כלים, בלי הפעלת מכשירים מיותרים. אל תוותרו על היוגרט מוסיף ככ הרבה עסיסיות וטעם. היא הולכת לחתום אצלכם קבע.

תבנית עגולה 26 או שתי אינגליש קייק קטנות או אינגליש מלבנית גדולה, או תבנית לחם
נחמם תנור מראש 170 מעלות

מה צריכים:
400-500 גר גזרים מגוררים בפומפיה חורירים קטנים או במעבד מזון עם דיסק מתאים (בערך 5-6 גזרים)
100 גר’ אגוזי מלך קצוצים (לא טחונים)
3/4 כוס שמן
3 ביצים
2 כוסות קמח כוסמין 70%  או קמח רגיל, או חצי מלא  חצי רגיל
כפית אבקת אפייה
חצי כפית סודה לשתייה
רבע כפית מלח
כפית קינמון
גרד תפוז אחד
כפית תמצית וניל
3/4 כוס סוכר לבן
חצי כוס סוכר חום
יוגרט דנונה גריק (130 גר’)

לפרוסטינג:
כף חמאה רכה
כף דנונה גריק
200 גר’ אבקת סוכר

איך מכינים:
אין צורך בהקצפה, אין צורך בהטרפה של כלים ומערבלים תקשיבו טוב מכניסים לפי הסדר הזה:
גזר מגורר, גרד תפוז, שמן, ביצים, אגוזים, סוכר לבן, סוכר חום, תמצית וניל, כפית קינמון, מנפים קמח, סודה לשתיה, אבקת אפייה, מלח, דנונה גריק מערבבים טוב טוב
לתבנית משומנת היטב,
תנור מחומם מראש 170 מעלות כ-50 דק’ – היא חייבת להשחים היטב מלמעלה.
בינתיים מי שרוצה מכין את הפרוסטינג הטעים והעשיר, כדי שבאמת נקבל מעטה לבן, צריך למרוח את הפרוסטינג על העוגה כשהיא קרה.  בקערה נערבב כף חמאה רכה, כף יוגרט גריק ו-200 גר’ אבקת סוכר, נערבב במרץ עד שמתקבל נוזל סמיך מאוד לבן מאוד. נכניס את הפרוסטינג למקרר ונחכה עד שהעוגה תתקרר בחוץ ולא תהיה חמה בכלל (לוקח לה אותו זמן שלקח לה להאפות בתנור ז”א בערך 50 דק’).

מרשה לכם:
להוסיף כפית גינגר טחון ורבע כפית אגוז מוסקט ומי שאוהב גם 2 כפות צימוקים
להוריד רבע כוס סוכר (חבל, אבל מרשה)
להוריד רבע כוס שמן (חבל, אבל מרשה)
הפרוסטינג הוא המלצה – לא חובה
לפרוסטינג לא חלבי  אפשר במקום גריק 2 כפות  מיץ תפוז טרי עם כף שמן רגיל או 2 כפות מיץ לימון וכף שמן רגיל (חבל, אבל מרשה)
במקום יוגורט בעוגה אפשר רבע כוס מיץ תפוזים או 130 גר’ רסק תפוחים או רבע כוס קרם קוקוס (חבל, אבל מרשה)