קווים לדמותו של הפריק החדש במטבח. שנים התכחשתי לקיומו המעושן
“מעושן? לא אצלי במטבח חביבי, לך לחדר, סגור את הדלת ופתח חלון”
אבל.
אינעלדינק, הוא חזר שוב ושוב עד שהבנתי את הגרוב
חוצמזה, שהחיטה הירוקה הגרוסה הזו בריאה והערך הגליקמי שלה מגרד את הרצפה שזה כל כך טוב לנו
אז נלין? על מה לי ולמה לי?
לפעמים, רק לפעמים הסלט כותב את עצמו
כמו במקרה הזה.
סלט יפהפה ים תיכוני עם קריצה
והוא גם טרי לי בריא לי אז בכלל על חלל

מה צריכים:
כוס פריקי
2 מלפפונים פריכים חתוכים עיגולדים ונקיים מגרעינים (עם כפית ננקה)
אבוקדו אחד יפהפה לא רך מדי חתוך איך שבא
תפוח עץ ירוק על מגררת
קולורבי קוביות קטנות
בצל סגול קטן טבעות
צרור עשבים: נענע ופטרוזיליה וכוסברה ושמיר ואם יש זעתר טרי אז גם
למרינדה:
בין רבע לחצי כוס שמן זית
מיץ מלימון אחד
חצי כפית פלפל שחור
חצי כפית סומק
כפית מלח
שן שום כתושה
כף תערובת תיבול של זעתר
גבינת עיזים מפוררת (לא חובה)

איך מכינים?
1. את הפריקי נבשל כומו אורז
וכמו אורז אני שוטפת את החיטה הירוקה המפריקה הזו טוב טוב איזה 4 פעמים ואז משרה במים קרים שתפתח לסביבה, עוד כחצי שעה
מבשלת אותה לדרגת אל דנטה שתהיה נגיסה לי.
נבשל  כך: כוס וחצי מים רותחים ברתיחה חזקה, מכניסה את הפריקי עם כפית שטוחה של מלח עד ספיגה, טועמת, מסננת מצננת.
2. את כל הירקות והעשבי תיבול שחתכנו נכניס לקערה, נוסיף את הפריקי, נוסיף את הרוטב המהמם. נטעם, נתקן תיבול אם צריך עוד לימון/מלח/זעתר.

הו טעים לי