“את לוקחת את הילדים לנטיעות?”
שואלת האחות האנטרופוסופית שלי.

ודרך השיח הטראנס-אטלנטי היא שולחת תדר געגוע לחגים ולמדינה.

“לאן לוקחת? כאילו ליער?” אני שואלת באירוניות עירונית
“תגידי לי? אני כמוך? מחבקת עצים? חוצמזה, כולי נטיעות של פחדים וחרדות ואני משקה ומטפחת אותם כל השנה”

“מצחיק שאת מעלה את הנושא” היא  אומרת
“בדיוק חשבתי איך כולנו מנוקדים פחדים אחד יוצא השני נכנס. פחרדות, דאגות ורעל “..

“אחותי זה חרא נקודה דות!”  אני מתחכמת
חוצמזה, אצלי החרדה  קבועה. אבל הרעל, בדרך כלל משתנה.”

“אז מה הרעל שלך עכשיו?” היא מתעניינת
“מה שלך?” אני שואלת ומרגישה את האוקיינוסים ביננו
“מהירות מופרזת בכביש מהיר” היא עונה “מרגש בטירוף”
מתביישת ברעל שלי הוא כל כך לא סקסי כל כך לא אסור כמו: סמים, אלכוהול, מין או סיגריות.
אפילו מבולמוסי השופינג נגמלתי
“נו מה שלך?” היא לוחצת
“שוקולד” עונה בלחש מתבייש, רעל משעמם שסיגלתי לעצמי בחורף האחרון
“הרבה שוקולד”

“את אמיצה. תמיד היית.
בדקת גבולות וחצית אותם. תראי לאן הגעת, עד קליפורניה הרחוקה.
הלכת אל הלא נודע ועוד עם ארבעה ילדים ובעל!
ומה אני? כולי כאן בריבוע הקטן אוכלת קוביית שוקולד מזויין” אני מייבבת לה רחמים עצמיים ואוכלת עוד קוביה אחת ודי של הזיפת הזה, שוקולד.
“אוי שְווסטְער, את מהזן החזק. תזכרי – זה תמיד מתאזן, איפה שהפחד יוצא האומץ נכנס”
היא מחזירה לי בקריאת שיוויון אחוּקית.
כשאנחנו מנתקות אני מציצה במראה ורואה מולי אישה חָרדוֹנִית – פחדנית עם קוּקוּ שכולו בלוֹף.

בעקבות השיחה, הרגשתי גם אני צורך למעשה נועז: אספתי את הנצמדים והפלגנו באוטו עד המשתלה.
קנינו שתילים רכים צבעוניים, דשן אדמה, משפך מעוצב, ובּתּרוּ – תּרוּ – עָה, חזרנו הביתה מסתערים על זִרדי האָדנִיוֹת שנָמקוּ .
כל נִצמָד ערג, שתל, דישן וזיבל,
ולבסוף ישבנו אחוזי התפעלות וריגוש משורות הקסם ומקשת הצמחים שצבעה ומילאה הכל ביופי רענן.
החיוך חזר למרפסת שלנו.

“למה שלא נכין עוגה לכבוד “דוּבּי דבש”? ( טו בשבט. ככה הבכור קרא לחג, נשאר שמו עד עצם היום הזה)

“כן” הם מחזירים בשמחה
מרדדים בצק, בוחשים את כל השפע והטוּב לתוך גלילת דובי דבש נפלאה .
הריחות המתפזרים בבית עם הפלא המרנין שמשתקף מהאדניות – מזכירים לי שלפעמים זה תלוי רק בנו:
מה שנרגיש.
מה שנראה
ומה שנטעם.

במיטה בלילה אני מספרת לבעש”ט על השיחה עם האחות.
איך היא חוצה ארצות וימים ואני חוצה מדרכות וכבישונים
הוא מסתכל עליי ואומר: “נדבר מחר מחרתיים, אני הרוג”

לא הצלחתי להירדם – טירדונים תזמורתיים בחשיכה
ארבע לפנות בוקר הפיפי  לוחץ עליי לקום
שומעת רעשים מוזרים מכיוון המטבח.

הולכת על הבהונות, תופסת מערוך מהשולחן ומציצה מעבר למשקוף
העיניים מצטלבות: שוק – תדהמה – קריאה:
“ג נ ב??”
בהלם מהפלישה אלינו הביתה ומזה שגנב לועס מעוגת ה”דובי דבש” שהכנו!!
“איכס, מה אתה אוכל מהעוגההההה, איך אתה מעיזזזזז!!??? אין לך גבולללל תגיד לי???”
אני שואגת עליו מאיימת עם המערוך ביד
הוא מנסה להימלט ותוך כדי ממלמל “גיברת תירגעי תירגעי”…

הוא רץ באמוק לכיוון המרפסת
אני לא מוותרת
ממשיכה לדלוק אחריו בעוצמות שלא ברורות לי מאיפה הגיעו.
הוא לא נותן לרהיטי הסלון לעצור בעדו וקופץ החוצה מגובה המרפסת ישר לרחוב.
אני שומעת חבטה חזקה ומיד עוד “בום” של אדנית משוקמת זצ”ל
“אידיוט” אני מקללת בלי רחמים
“רק היום שתלנו, תראה איך הרסת אותה! יא אוכל עוגות חינם”.
כל זה קורה כהרף עין,
כשהבעש”ט מגיע , הגנב שרוע פצוע וכנוע מתחת לפנס הרחוב.
“תתקשר למשטרה, שיבואו לאסוף אותו ותודיע שהגנב שבר כנראה רגל”.

אחרי ריעופים מהשוטרים ומבט גאה מהבעש”ט ואחרי שהכל נדם והשקט חזר
פיזרתי את הקוקו בלוף לרעמה
ובמראה ראיתי לביאה!
זה מה שראיתי…ל ב י א ה!!!

גלילת “דובי דבש” שלנו:

נכון שטו בשבט  זה חג העוגות הבחושות נכון שעוגות הכל  בקערה הם להיט, בגלל שלא ממש מחבבת  בחושה עמוסת פירות וכבדה. מחליפה בשטרודל מצדיע לחג.  אין על שטרודלים. כל פעם מכינה אותו טיפי אחרת וזה תמיד טעים.
קבלו את גלילת דובי דבש עם אגוזים, צימוקים, תפוחים קינמון ריחני, מעורסלים בבצק פריך ודקיק, עושה לי את זה יותר ככה מסתבר

תבנית תנור שטוחה חום 180 מעלות כ-40 דק’ או עד השחמה.

לבצק
3 כוסות קמח רגיל
שמנת חמוצה
200 גר’ חמאה רכה
רבע כפית מלח
2 כפות אבקת סוכר
כף מיץ לימון או חומץ לימון
לערבל את החומרים לבצק נעים ונוח. לכסות בניילון נצמד חצי שעה למקרר. לחלק לשלושה חלקים שווים.

למילוי 1 (המלית מספיקה ל-2 גלילות)
3 תפוחי גרני סמיט קולפים וחתוכים לקוביות קטנות  קטנות מדוגמות
20 גר’ חמאה
4 כפות סוכר חום וכפית קינמון
כף קמח
חצי כוס אגוזי מלך
4 ביסקוויטים פתי בר (לא חובה) או 2 כפות פירורי לחם ומעט מלח
קורט מלח
ריבת מישמש או תות למריחה

מילוי 2
שוקולד למריחה או ממרח תמרים

איך מכינים:
1. על מחבת שטוחה ואש בינונית נשים יחדיו את התפוחים עם החמאה הסוכר והקינמון, נערבב קלות, נכסה וננמיך לאש קטנה כ-10 דק’ עד שהתפוחים רכים ושינו צבעם
2. נוסיף לתפוחים כף קמח שיספחו נוזלים.
3. בבלנדר נטחן בכמה פולסים אגוזים וביסקוויטים
4. הגענו לחלק האהוב עלי, נקמח ידיים ושולחן היטב, נרדד את הבצק הנעים לעלה דק, נמרח כף ריבה על כל עלה, ממעל 2 כפות פירורים ומעל ינוחו התפוחים המקורמלים נגלגל. בעדינות (זה בצק פריך) .
ככה נכין 3 שטרודלים. אפשר לחרוץ עם סכין “פתחי אידוי” למילוי..
4. גלילה אחת נמלא לעלה יפה עם שוקולד למריחה או ממרח תמרים ומעל פירורי הביסקווטים והאגוזים. טעים מאוד.
תבנית תנור שטוחה חום 180 מעלות כ- 35-40 דק’ או עד השחמה.

טעים טעים

חג נטיעות שמח!