אז נסענו כמה חברות ילדות, ככה באמצע של השבוע לחגוג יומולדת לחברה במלון ספא מפונז’ כזה.
יש מן חוק לא כתוב, אבל ידוע על חברי ילדות
הדינמיקה לא משתנה.
אפשר לא להתראות שניםם, איך שנפגשים הדינמיקה תהיה בול כמו שהיינו ילדים.
לא משתנה. נקודה.
יש את זאת שתמיד הייתה ונשארה מרוצה ( בלונדה מהשורשים, אז ברור למה היא מרוצה. תמיד קיבלה הכל בלי להתאמץ: את החבר הכי שווה, את המקום בכיתה הכי שווה, את התפקיד הראשי)
זו שתמיד הייתה ונשארה מאגניבה (עם האחים הגדולים שעשו וניסו הכל וסללו לה את הדרך, תמיד אפשר היה לברוח אליה הביתה לשמוע תקליטים ולעשן ביחד. רק אני כמובן לא עישנתי)
והלחוצה (אני)
הן אוספות אותי מהבית, המרוצה והמגניבה קדימה, אני מתגלשת למושב האחורי
“לא הבאת כלום? מה זה הילקוט גמדים הזה?” אומרת לי המאגניבה
“יצאתי בלחץ, אז לקחתי את התיק גן של הקטנה, זרקתי לשם תחתונים ואולי מברשת שיניים, מקווה שלא שכחתי את הבגד-ים, פעם ראשונה ככה שאני עוזבת את הילדים, נראה לכם שיהיה בסדר בלעדי? השארתי קופסאות עם אוכל ובייביסיטר והחוגים צריך לקחת ולהחזיר, ומקלחות ו.. ”
“אם שכחת, אין בעיה, הבאתי שני סטים של ביקיני” קוטעת אותי המאגניבה
“כן גם אני הבאתי כמה סטים” אומרת הבלונדה
“ביקיני????” אני מזדעזעת (נזכרת בימים שהיינו ילדות איך תמיד הייתי בספידו מתבייש והן שאפות חשופות ביקיני)
“זה לא חוות מרגוע? לא רוצה להבהיל את כולם שם. מה לי ולביקיני? ראיתם אותי פעם בביקיני? וחוצ מזה, מה אתן אומרות סטים???סטים יש רק בכלים לאוכל”
“אחותנו, כמה רעש, רילקס..הנה קחי שאכטה”
המאגניבה פותחת חלון,
המרוצה לוחצת על כפתור, הגג של האוטו נפתח,
היא מגבירה ווליום של מוסיקה, וווליום של מהירות
מרביצה 180 קמ”ש על כביש החוף
“אני מתה פה מאחורה אכפת לך להאט?”
” איזה טמפון את, תזרמי, תסתכלי הכביש..איזה יופי כמו מדבר” אומרת המרוצה שיערה מתבדר ברוח, היא שואבת שאכטה עמוקה מהג’וינט, מה שמעורר את ריאותיה לשיעול נבחני מטורף, אבל היא לא מאיטה היא רק מסיטה מבט, המאגניבה דופקת קלות על גבה
אני דופקת קלות על הכפכף עץ שלי “חמסה חמסה טפו טפו טפו אלהים שלי מאחורי הברוש עשה שנצא בחיים מכביש החוף”
השיער צולף לי חזק בפנים, הידיים שלי נמסות למושב, כולי על רטט מגירה זיעה, חוגרת את עצמי דאבל!! מושכת את החגורה של המושב האמצעי. חזק חזק, מתפתלת להיכנס לשתי חגורות הבטיחות יחד.
לא יודעת אם יצא לכם לנסוע עם סאטלנים על כביש,
אבל אין סינכרון
הן שרות בקולי קולות קדימה stairway to heaven
אני קולטת את המדרגות לגן עדן מתקרבות אלי בצעדי ענק, חושבת בלב הפועם הקטן שלי איך הוא יסתדר בלעדי עם כל הילדים, בטח הוא ישר התחתן עם ההיא שלא סבלה אותי אף פעם, והם יעברו למושב לבית ענק והיא תהיה מסודרת, לא כמוני, יהיה אכפת לה מעיצוב, מאינטריור דיזיין והבית יהיה יפה נורא, והארונות בגדים יהיו מסודרים נורא, והיא תפריד חורף קיץ ותתעניין במה שקורה בעולם ותבין בכלכלה ותדע מה קורה בחשבון שלהם, ותהיה נורא סבלנית ורגועה, וכשישאלו אותה שאלה היא תענה תמיד לעניין. והילדים יאהבו אותה נורא וישכחו אותי.
“אמאלהההה” נפלטת לי צעקה קלושה החוזרת אלי עם השיער המצליף והרוח,
“איזה להקה, לא כותבים היום שירים כאלה” אומרת המאגניבה ומתופפת בקטע השיא באוויר בקוליות
” מישו אמר לי שאם שמים את השיר הפוך, שומעים את רוברט פלאנט מזיין כושית”
“מה???? זה הביטלס הוא אומר אני קברתי את פול ואתם תקברו אותי” אני פולטת לחלל
“אמרת משו?” שואלת אותי המרוצה בחוסר עניין
“איך הנוף מאחורה משתלב, כאילו אנחנו בקליפ הא?” אומרת המאגניבה
“לגמרי, קלטת את הכבשים מימין .??” שתיהן מביטות ימינה
“מדהים אחות. יואו בול על הביט”
” אמאל’ה תסתכלי קדימה על הכביששששש” אני צועקת בקול המבריח את עדר הכבשים ומבהיל את שתיהן
“את מה זה מורידה אותנו, תזרמי בראבקום שלך, כל כך קשה לראות אותנו נהנות? קצת התחשבות אחות” אומרת המרוצה
“באמת קצת התחשבות” מדגישה המאגניבה
לא יודעת איך, אבל הגענו. מסדירה את הנשימה שלי, מסדרת את החולצה המוכתמת, המסריחה מטיגון שיצאתי איתה בבהילות מהבית.
מסתכלת על שתיהן. מדוגמות. כל אחת עם טרולי גוצ’י קטן, משקפי דולצ’ה גדולות, שמלות חופש שקופות של הביוקר, כובע רחב שוליים וחיוך מגניב ומרוצה.
נטרקת החוצה מהאוטו, הרגליים שלי ספגטי מהדרך, מאבדת שיווי משקל
הבלונדה תופסת אותי לפני מעידה
“מה עובר עלייך, תראי איזה יופי כאן. למה את תמיד ככה לחוצה. תהני” היא נוזפת בי
“איזה מגניב פה, הירוק של ההרים ממש עמוק כחול כזה, שלום בטוח כתב את השיר כשהיה כאן על טריפ” אומרת המגניבה
“לגמרי” עונה המרוצה

סיר ממולאים  חגיגה טבעונית  גאונית

כשחזרתי הביתה הייתי חייבת את המטבח, למלא משו, להירגע.
למה גאוני, כי רק כשעושה שטויות, יוצא ממני הברק. כמו כאן.
ההברקה של לימונים כבושים, זיתים, כוסברה וחומוסים מבושלים, הפכה את הסיר למעדן. שומעים?? מעדן חבל על הזמן.

כמה דברים שכדאי לדעת לפני:
קודם כל, הצטיידו בסיר המתבשל על הכיריים, אבל יכול להתקבל למועדון “התנור”. סיר רחב, גדול ועמוק!! בוא נקרא לו סיר הממולאים שלכם ותראו שכל כך תאהבו אותו, אפילו שעלה קצת ביוקר.
דבר נוסף, להכין סיר ממולאים, צריך לבוא בכוונה, באמונה, ב א ה ב ה!!! לשים מוסיקה, להכנס למטבח ולהנות משעה, שעה וחצי של הרכבת תכשיט שהוא סיר.
לא נכנסים להכין ממולאים אם יש עוד חצי שעה פגישה,  או צריך להוציא את הילד מהגן ולקחת את ההוא מהחוג.
בהתחלה זה יראה לכם מסובך, אבל פעם פעמיים ולא תוכלו להיגמל מהרצון למלא משו.

1. אני מילאתי מנגולדים וכרוב, אבל אפשר ההההככככל: חצילים קטנים, קישואים, פלפלים, עלי גפן, קייל, סלקים, עגבניות בצלים.
2. את העלים הירוקים של המנגולד, הקייל, עלי הסלק, נחלוט במים רותחים.  נפתח אותם בעדינות של סינית מציירת על חרסינה, נוריד את הגזע הלבן ונגלגל.
3. כרוב לבן, הכי הכי קל להקפיא ויום למחרת הוא מסומרטט ומתמסר עלה ועוד עלה.
4. פלפלים – הכי קל בעולם, נחתוך את הלמעלה, נרוקן זרעים והופה נמלא
5. קישואים, עגבניות, סלקים דורשים שנרוקן אותם. וקישואים עם קישואן חד מקור. עגבניות וחצילים, אפילו סלקים עם כף פריזיאן. נשמע מסובך, אבל ברגע שיש את הכלים האלה. החיים דבש והסיר פאר יצירה.
6. בצלים: זורקת בצלים עם הקליפה כ-6-7 בצלים גדולים לסיר מים רותחים עד ריכוך, מרוקנת מים, מניחה לבצלים להצטנן ואז מקלפת. דף בצל אחרי דף בצל. כל כך נוח

העלים:
3 חבילות עלי מנגולד, + כרוב קטן (ע”פ הוראות בישול שלמעלה).

למילוי העלים:
בצל גדול  גדולים חתוכים קוביות קטנטנות
סלק קוביות קטנטנות מדוגמות
גזר קוביות קטנטנות מדוגמות
כוס  אורז  עגול לא מבושל
2 כפות חמוציות
2 כפות צנוברים
כף רכז רימונים
כפית כמון
חצי כפית קינמון
כפית מלח
חצי כפית סומק
רבע  כפית הל (לא חובה)
צרור נענע ופטרוזיליה קצוצים דק דק דק
גרידת לימון אחת

אופן ההכנה:
בסיר רחב ושטוח עם רבע כוס שמן זית נכניס ונטגן עפ הסדר הזה כל כמה דק’ : קודם כל את הבצלים, סלק, אורז, , תבלינים ועשבי תיבול. סה”כ כ-20 דק’ טיגון. נצנן היטב, נעביר לקערה, נוסיף 2 כפות שמן זית. נטעם ככה, אם חסר מלחנוסיף.

לרוטב:
ליטר מים
חצי כוס שמן זית
מיץ  מ2 לימונים
3 כפות לימון כבוש
כף מלח גס ופלפל שחור טחון טרי

בסיר רחב ועמוק, נזליף טיפה שמן זית על הקרקעית ונסדר יפה יפה את הממולאים הקטנים בסיר, נצופף אותם, שיהיה להם חם ונעים וישמור על צורתם.

ניצוק את חומרי הרוטב, נוסיף 2 כוסות חומוסים מבושלים, חצי כוס זיתים שחורים, חצי כוס עגבניות שרי תמר והרבה כוסברה ממעל

נבשל את הסיר 40 דק’ על הכיריים. כשרותח ננמיך את הלהבה לנמוכה.
נכניס לתנור את הסיר המכוסה לעוד שעה בחום של 150 מעלות
נוריד את המכסה וניתן מכת חום לסיר של 220 מעלות כ-רבע שעה.

משגע.

נו, היה קשה? אוקי, טיפי אבל כל כך שווה.