תשמעי סיפור״ אבא שלי אומר לי וממולל בידיו פיתיון לדג ושולח הרחק הרחק
ללוע האגם המחבק את ביתם הפסטורלי ״ לפני זמן מצאתי נחש בבריכת שחיה שלנו, משיתי אותו עם רשת הניקיון והחזרתי אותו לאגם, למחרת בבוקר אני רואה אותו בברכה בדיוק באותו מקום”
“וואו” אני בולעת את הרוק והוא ממשיך
“השתגעתי. מה לעזאזל יש לו שם? מה? דגירה? ביצים? חיפשתי בתעלות הבריכה, באינטרנט כלום!
הפעם העפתי אותו פריזבי באויר עמוק עמוק רחוק רחוק ולמחרת הוא שב.
כאילו סימן טריטוריה, כאילו יש פה נחישות נחשית שאני צריך להבין את שפתו. זהו-זה! שליתי אותו הישר לדלי אטמתי עם ניילון מנוקב, התנעתי את המכונית ושפכתי בזהירות את הנחש לאגם מוזהב הרחק מהבית שלנו. בבוקר, קמתי זעוף, רדוף טרוף לראות את מי הבריכה. אם הוא שם.
הוא לא היה. הרגשתי הקלה מעורבבת עם צביטה. לקראת ערב כשחזרתי מהעבודה, ראיתי אותו דרוס, רמוס על הכביש בכניסה לבית״
״וואו״ אני נעתקת מהסיפור ״ למה זה קרה? מה זה אומר?״ אני שואלת את הזקן החכם הדג על גדות האגם
״ תחשבי את מה זה אומר בעצם״ הוא עונה ואז שותק ונותן לטבע לדבר.
אז ככה, עברה שנה מאז שהוא סיפר לי את הסיפור ועדיין אני ממש לא יודעת מה זה אומר.
אבל אני יודעת שיש בדיוק היום לאבא שלי יומולדת.
(אני יודעת שהוא עוד פעם באיזה קרוז עם אמא שלי בלב ים ובטח לא מחובר,
ואם אמא החליטה קרוז אז חייבים לזוז,
ומי כמוני יודעת עד כמה אתה אוהב את אמא שזה ממש מחסיר פעימה (במלעיל או מלרע) כל פעם מחדש ובכל אירוע “אבל את ראית איך אמא שלך נהנתה, את ראית כמה יפה היא?”..)
אבל אם במקרה אתה על האינטרנט אבא, רק רציתי להגיד לך, עד כמה אני אוהבת אותך אבא שלי. ואתה האבא הכי בעולם. עם הקסם של הילד מעורבב עם בטחון של אבא יתדות.
אחד שעומד בהבטחות שלו ומילה שלו היא מילה!
איש עבודה בלי מפלגה. איש מעשה בלי דיבורים.
אבא שלי קצין בכיר בצבא שעזב את המדינה אחרי משבר לא קל .
כשאני מספרת לו בטלפון איךהבני זונות במוסך דורשים 3500 שקל על תיקון האוטו שלי
“תשביתי אותו, כשאני מגיע אני מתקן לך אותו פיקס!”
וכשהוא מגיע לארץ דבר ראשון מה הוא עושה? הוא מתקן אותו פיקס! עם שתי ידיים טובות ועובדות.
ואז ממשיך ומתקן את המנורות העקורות ואת הדלתות החורקות ואת המזגן , את השולחן, את מכשירי החשמל, מוסיף קיר בחדווה ובשיר.
מין איש כזה ששייך לדור שהולך ונכחד
שידעו לתקן את מה שמקולקל ולא להמציא את עצמם כל פעם מחדש בצורה מכובדת
הדבר שהאבא שלי הכי אוהב לאכול זה עוגות. עוגות קרם עם קצפת . זאת חתיכה שהבעל שם טוב צילם ואחרי שניה אבא שלי העלים אותה עמוק לבטנו בהנאה ענקית..
פשוט פשוט וקל קל. רק זכרו את השלבים: ליצירת המשולש שוטחים דף פרגמנט גדול – עליו מסדרים את הביסקווטים – במרכז שמים את הקרם. לסדר את הביסקוויטים משני הצדדים בצורת משולש – להדק את נייר הפרגמנט עם מקלות כביסה או קיפול חזק. קומפרנדה? עכשיו לעבודה
לבסיס :
חב’ ביסקווטים 250 גר’
כוס חלב עם כף ברנדי
למילוי:
1 שמנת מתוקה
3 כפות סוכר
חצי כוס חלב
גבינה שמנה 220 גר’
כף תמצית וניל
2 כפות אינסטנט ופודינג ניל
לציפוי:
100 גר’ שוקולד מומס עם רבע כוס שמנת מתוקה
כל כך פשוט: שלושה טורים בטור הביסקוויטים האמצעי מניחים את הקרם את הצדדיים מרימים יחד עם נייר הפרגמנט ומהדקים טוב טוב, שולחים להקפאה עמוקה
איך מכינים?
- מקציפים :שמנת מתוקה עם 3 כפות סוכר + אינסטנט וניל וחצי כוס חלב, מוסיפים כף אחרי כף גבינה שמנה עם כף תמצית וניל וגרידת לימון
- שוטחים נייר פרגמנט גדול טובלים את הביסקווטים בשלושה טורים בני ארבעה ביסקוויטים.
- עורמים לגובה את הקרם באמצע ומסדרים את שני טורי הביסקווטים החיצוניים למרכז למשולש. מהדקים ומקפלים את הנייר פרגמנט (אפשר לתפוס עם מקלות כביסה) ומכניסים להקפאה ולהתייצבות
- אחרי כשעתיים מצפים בשוקולד המומס.
