שבע בבוקר, רק חזרנו לארץ אחרי שבועיים טוסקנה סנוורים
מצב רוח רדום
ואין בבית כלום.
אפילו מצה לנגב איזה ממרח. כלום.
פוגשת את האח העירקי של אביבה מהבית מרקחת השכונתית,
לבוש שופוני, חליפת מנהלים, מגוהץ מכף רגל עד ראש, כולל השפם הדקיק ומה שנשאר מהשיער משוח ברילנטין.
והנעליים שלו עושות תיק תק תיק תק עדין כזה במבטא עירקי
ואיזה ברק לנעליים. והחיוך, איזה חיוך עם נצנצים.
כאילו לא שבע בבוקר והוא לא פותח יום יום מזה 50 שנה את בית המרקחת הקטנטן שלו מול ענק המחנק – הסופרפארם.
ואני ככה שוחה למכולת עם ציוצי צופרים של שבע בבוקר, כבויה כולי,
לא מבינה למה איטליה כן ואנחנו לא?
למה הדשא שלהם ירוק יותר?
למה הפסטה שלהם טעימה יותר
והגלידה?
והיין?
למה זול שם יותר לעזאזל?
למה???
כאילו לא מספיק מה שאנחנו עוברים במדינה ההזויה הזאת??
“אש לונק חומודה? מה קרה את ככה? אולי רוסה עיתון של בוקר”
“לא רוסה עיתון, רק לא עיתון, חזרנו עכשיו מחופש בטוסקנה, רומא”
עונה וישר המבטא העירקי בלי שליטה נתפס לי בלשון
“וואלה סודקת, אבל מה את חושבת בחוסלארץ יותר טוב? יותר גורוע הרבה יותר גורוע”
“איטליה יותר גורוע? מה פתאום”
“איטליה?? רומא? רומאים אינעל דינק עליהם, תורידי את הוו זה רמאים בדלאכ את”
“אז אמריקה? ממש לא יותר גורוע”
“אמריקה? הכי גורוע אף אחד לא מכיר את השני, מה את חושבת לך, הם חיים שם ככה בבדידות בבתים גדולים, במכוניות גודולות, לא הולכים ברחוב בכלל. לא זזים בכלל שמנים שמנים מה קרה לך את?”
“לונדון מגניבה לא?”
“לונדון? הכי הכי הכי גורוע, זה ה-מכה של המוסלמים” הוא מדגיש עם הכ’ של העירקי
” אח של אביבה אין לך מה להגיד על אוסטרליה”
“אוסטרליה???לא שמעת מה קורה שם?? שם לא תוקפים אותך אנשים, לא לא יא חביבתי, שם יש חיות מסוכנות! אפילו את ככה על האופניים, בא ציפור גדולה ובום נוחתת לך על הראש ואת מתה”
“אז שוויץ? מה רע בשוויץ?”
“בדלאק את לא יודעת כלום על שוויץ, כמו הבנקים שלהם, הכל בכספת, הכי הכי גורוע, הבנת?”
“אז מה אתה אומר אח של אביבה? שהכי טוב כאן????”
והוא מנקה משו דמיוני מהחליפה, מדליק חזרה את החיוך המנצנץ וממשיך לבית מרקחת הקטנטן שלו.
והוא מדביק אותי בחיוך ואני מתגלשת מטה מטה עד הכרמל עד השוק
וקונה שתי סלסילות תותים ב-10 שקל האחת שזה זול לזלול
“וואלק, לא רע כאן בכלל, מי אמר שגורוע כאן?” חושבת בראש הקטנטן שלי

אז לכבוד הנץ הקמח על המדפים והתותים שעדיין בשיאם המתוק והמחיר ממש צחוק.
קבלו עוגה בחושה, קלה, הכל בקערה וכל כך טעימה
הילדים, החמות, האורחים איזה שבחים.
עם טעם לימוני של סטארבקס, כמו באמריקע
(מה שמשדרג פלאים את העוגה זו גבינת השמנת והלימון, לא לוותר)

תנור מחומם מראש 160 מעלות
שתי תבניות מלבניות קטנות או אחת גדולה, או תבנית טורט 26 או 28 מרופדת בנייר אפייה משומן היטב.
מה צריכים?
4 ביצים
150 גר’ חמאה רכה רכה או מומסת
225 גר’ גבינת שמנת (נפולאון או פילדלפיה, מסקרפונה או כל גבינה רכה שמנה)
גרידה מלימון אחד
מיץ מלימון עסיסי אחד
כוס וחצי סוכר
כפית תמצית וניל
סלסילת תותים שטופים חתוכים קוביות
2 כוסות קמח תופח או שתי כוסות קמח עם כפית אבקת אפייה
איך מכינים?
נקציף ביצים עם כוס וחצי סוכר לקצף רך, נוסיף חמאה מומסת, גרידה ומיץ לימון, את הגבינה הרכה, הוניל וכף אחרי כף הקמח.
נוסיף את קוביות התותים, נערבב טוב.
ניצוק לתבנית/יות
כ-50 דק’ 160 מעלות
גלייז אמריקאי:
200 גר’ אבקת סוכר + כף מיץ לימון + 20 גר’ חמאה מומסת
נערבב טוב טוב טוב עד איחוד

כשהעוגה מתקררת, נמרח את הגלייז המהמם ונעטר בתותים.