אף פעם לא ידעתי מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה,  מה אני רוצה ללמוד, מה השאיפות שלי.
בתור ילדה לא היו לי ממש שאיפות
לא רציתי להיות הכי טובה או הכי יפה
לא רציתי תעודה טובה במיוחד, או לנצח במרוץ 60, או להיות מלכת הכיתה
הדבר היחיד ששאפתי בתור ילדה  זה שגורי בכר מהכיתה המקבילה ישים לב אלי
והדבר היחיד ששאפתי בתור נערה זה סוף סוף  עשן סיגריות לריאות
שתי השאיפות האלה לא הובילו אותי לשום מקום
מתישהו הפסקתי להתרגש מגורי והתחלתי להתרגש מילד  אחר
ומתישהו הפסקתי לעשן סיגריות והתחלתי לעשן משו אחר (“לא סתם) זה פשוט ישב לי טוב.
ולפעמים גם התבלבלתי בין שאיפות של אחרים לשלי, בין שאיפות של ההורים שלי לשלי
“אני רוצה ללמוד משפטים, להתחתן בגיל צעיר ולגור בכפר בבית מדוגם עם שלושה ילדים מקטלוג של איקאה”
(באמת זה מה שאת רוצה? קול פנימי חלוש וקטן הטיל ספק)
“אה..כן? לא? לא יודעת, אבל זה מה שכולם סביבי רוצים אז אולי גם אני”
ואז זה הגיע, האביר על הסוס לבן,
כן, אביר הנפש, בן הזוג שלי, הבחור מר חיבור!
זהו זה  שמעתי את הפלאק  אצלי בראש
וכן כן  חברים “התחברתי לעצמי”
אני ועצמי התחברנו והפכנו לזוג
תגידו
פלצני, רוחני אבל הייתי צריכה לעבור דרך כדי לראות עמוק פנימה.
יש כאלה שנולדים עם החיבור ויש כאלה, כמוני שחייבים  בדרך הקשה, המתישה
פתאום אסימונים התחילו לרדת, (עולם דמויים תקופתי, עדיין היו אסימונים)
לאט לאט אבל לרדת
מה לי ולמשפטים?
מה לי ולכפר?
מה לי ולו?
הבנתי שכרגיל לא הבנתי כלום.
לא ידעתי מה השאיפות שלי, אבל ידעתי מה אני לא רוצה
איפה כתוב שהמטרה זה להגיע לראש ההר? ואולי בכלל המטרה היא הדרך בלי לראות את הקצה, בלי לדעת שיש קצה
ואז כשמגיעים  לראש ההר, מתיישבים,  מתנשפים חסרי נשימה, עדיין לא רואים כלום וכשנרגעים  לוקחים אוויר וצועקים בקול עם הד הרים
“אני לא מאמינה  נראה לי שהגעתי ליעד עד עד עד???”
ולמה אני מספרת לכם את כל זה
כי תמיד בראש השנה אני מוציאה מהמגירה שלי יחד  עם כל עם ישראל  את המילים הגדולות האלה,  המנצנצנות, המסנוורות האלה:
רצונות,
מטרות,
שאיפות,
הישגים,
מילים עם חזון עם יעד
מילים שבאות להעצים, להגזים,
מילים גדולות, פומפוזיות
מילים מנופחות עם הבטחות
כמו מצע  של מפלגה פוליטית,  כמו פרסומת  לאבקת הרזייה,  כמו סרט הוליוודי עם סוף לאבי דאבי
אז זהו שקצת הפסקתי להאמין להם
אני לא נאחזת בהן
הן מסירות ממני אחריות
הן הרבה פעמים כל כך מתסכלות, מי בכלל יכול להגיע אליהן?
אני כל כך קטנה והן כל כך גדולות
קחו את המילים הגדולות האלה ממני, מי המציא אותן בכלל?
כי בחיים הקטנים שלי הבנתי שהחיים זה דבר מתיש אבל ממש מתיש
רוב היום אנחנו מסתובבים מותשים מעבודה, מילדים, מריבים קטנים, ממינוס בבנק, מפלוס במשקל, מהזוגיות, מהחוסר זוגיות,
מותשים נו..
אבל היי, דרך זה דבר מתיש, מייגע, מייזע השאלה אם יש בנו אהבה לדרך שאנחנו עושים
למרות הכל.
מה שהכי חשוב לי  בימים הגדולים האלה של תחילת שנה,
זה לעצור רגע, לקחת אוויר  להסתכל על הדרך שעברתי, ללמוד ממנה משהו, מהטעויות שעשיתי, מהעבודה הקשה ולשאול את עצמי “אז מה את אומרת מותק, שנה חלפה שנה עברה אני כפיי ארימה? כאילו אני מוותרת??”ולענות לעצמי “זיבי מוותרת, כיף כאן,  ממשיכה בדרך הלאה בגאון”
שנה טובה לכולנו, שנהנה מרגעים קטנים גדולים והכי הכי חשוב שנהיה בריאים.

תקשיבו רגע, גיליתי שהשילוב בין בין סלק לחציל
זה משהו לא רגיל
וכמו שיש כמה דרכים להגיע ליעד
יש כמה ורסיות לכתר חציל סלק חגיגי  צבעוני ונפלא לראש השנה
אחד דיאטטי ואחד עשיר
אחד מטוגן ואחד קלוי
אחד עם צ’יפס חציל וסלק
ואחד עם חציל קלוי וסלק עדין ברכז רימונים
שניהם טעימים למות

סלט סלקים עם צ’יפס חציל מטוגן
איזה יופי לעטר את שולחן החג עם סלט צבעוני, כמו פלטה טעימה ססגונית  של צייר

מה צריכים:
חציל בינוני
קערה עם חצי כוס קמח רגיל + 2 כפות קורנפלור+ חצי כפית מלח
2 סלקים בינוניים
רכז רימונים
רבע כפית כמון
צרור  פטרוזיליה רק העלים
צרור קטן יותר של  נענע רק העלים
צרור כוסברה  רק העלים (לא חובה)
רבע כוס שמן זית
2 שיני שום כתושות
מיץ מלימון אחד עסיסי
מלח גס ופלפל שחור טחון טרי
חצי כוס טחינה גולמית
חצי כוס צנובר קלוי
חצי כוס רימונים
נכין כל ירק נהדר לחוד ולפני ההגשה נצלחת ונגיש, מוכנים:

אופן ההכנה:
צ’יפס חציל מטוגן:  הכי הכי חשוב שמן עמוק עמוק כמו שמטגנים סופגניות
נחתוך את החציל כמו צ’יפסים,
נזרה עליהם  בנדיבות מלח שולחן כדי שיגירו נוזלים,
ננגב את “זיעת החציל”
נקמח אותם בקערה עם חצי כוס קמח רגיל + שתי כפות קורנפלור + חצי כפית מלח, נטגן בשמן  העמוק והחם עד הזהבה. ככ טעים.
טחינה: נכין את הטחינה חצי כוס טחינה עם מיץ מחצי לימון, מעט מלח, נדלל בכוס של מים, עד סמיכות רצויה. (אם צריך יותר מים נוסיף במתינות)
סלקים ברכז רימונים: נבשל בסיר עם מים על הגז את הסלקים עד ריכוך, או נעטוף בנייר כסף ונאפה בתנור חום גבוה  עד ריכוך (כשעה וחצי).
נחתוך איך שבא לנו: קוביות/רבעים/עיגולים נתבל בכף רכז רימונים, כף שמן רגיל, רבע כפית כמון, מלח ופלפל שחור, נערבב, נטעם ונתקן תיבול (אם צריך)
פסטו ירוקים: נכניס  את העשבים, השום, מיץ הלימון לבלנדוש כמה בליצים, נוסיף שמן זית מלח ופלפל שחור נטעם ונתקן תיבול
נצלחת לפני ההגשה: קודם טחינה מעל חצילים וסלקים וממעל פסטו עשבים.

אפשר את אותו סלט גם בהגשה כזו, כי בחיים כמו בחיים בכל עניין של גישה והגשה

סלט סלק – חציל קלוי
הורסיה הפחות משמינה ועדיין צבעונית, טעימה ורעננה

מה צריכים:
חציל בינוני
2 סלקים בינוניים
רכז רימונים
רבע כפית כמון
צרור  פטרוזיליה רק העלים
צרור קטן יותר של  נענע רק העלים
צרור כוסברה  רק העלים (לא חובה)
רבע כוס שמן זית
2 שיני שום כתושות
מיץ מלימון אחד עסיסי
מלח גס ופלפל שחור טחון טרי
חצי כוס טחינה גולמית
חצי כוס צנובר קלוי
חצי כוס רימונים
נכין כל ירק נהדר לחוד ולפני ההגשה נצלחת ונגיש, מוכנים:

אופן ההכנה:
חציל קלוי: נקלה את החציל על הכיריים או בתנור ניתן לו על רשת להגיר נוזלים מיותרים, נוציא את ליבת החציל ללא הקליפה השחורה (הכי טעים על כיריים גלויים עד התפחמות החציל, אבל אפשר גם לקלות בתנור, נחרוץ את החציל כמה פסים עם סכין נכניס לתנור חום גבוה עד ריכוך)
טחינה: נכין את הטחינה חצי כוס טחינה עם מיץ מחצי לימון, מעט מלח, נדלל בכוס של מים, עד סמיכות רצויה. (אם צריך יותר מים נוסיף במתינות)
סלקים ברכז רימונים: נבשל בסיר עם מים על הגז את הסלקים עד ריכוך, או נעטוף בנייר כסף ונאפה בתנור חום גבוה  עד ריכוך (כשעה וחצי).
נחתוך איך שבא לנו: קוביות/רבעים/עיגולים נתבל בכף רכז רימונים, כף שמן רגיל, רבע כפית כמון, מלח ופלפל שחור, נערבב, נטעם ונתקן תיבול (אם צריך)
פסטו ירוקים: נכניס  את העשבים, השום, מיץ הלימון לבלנדוש כמה בליצים, נוסיף שמן זית מלח ופלפל שחור נטעם ונתקן תיבול
נצלחת לפני ההגשה:
טחינה למטה, חצילים, סלקים ומעל כתמי פסטו טעימים ונקודות של צנובר ורימון
ילוקלוקו את האצבעות וחשוב שילוקלוקו בראש של השנה