אני לא יודעת אם עדכנו אתכם, אבל נגמרו ימי “עבודת שורשים”.
אותה עבודה מסועפת מטורפת, שאת מכינה לילד ודורשת ממנו בכל לשון של בקשה “לפחות תקשיב, תגלה עניין!, מה אני עושה את זה כאילו בשבילי? בשבילך. רק בשבילך.”
ואז כל יום או יומיים את שואלת בציפייה
“נו קיבלתם כבר מהמורה את העבודה חזרה?” כי את חייבת חייבת לדעת כמה קיבלת
מי שמכיר אותי יודע , אני לא שומרת כלום. חוץ מכמה סירים טובים ועבודת שורשים שהכנתי לילד הגדול, כי אני חושבת רחוק אני,
יודעת שאצטרך לשפצר לתקן קצת ולהגיש מחדש לבא בתור.
ואז בא האקסמפלר ומודיע לי
“אה..אמא החליטו שאין יותר עבודת שורשים”
“מה זה?? מה זה? אז למה שמרתי כזה יפה את העבודה שהכנתי?”
“במקום שורשים יש עבודה אחרת , צריך לעשות מן מחקר על דמות אחת במשפחה, עדיף מישהו מבוגר, איזה דמות מעניינת במשפחה”
“במי תבחר?” שואלת רטורית
“אה..בחרתי כבר בסבתא. כאילו באמא של אבא!” הוא פוסק חגיגית
זהו זה חושך ל פני תהום. רגע דקה שניה חייבת לשבת.
מעכלת את דבריו ואז הגל מגיע
“בחרת באמא של אבא? היא מעניינת?? למה לא בחרת באמא שליייייייייי, איך?? למה?? אמא שלי בת להורים ניצולי שואה, שנולדה בגרמניה אחרי המלחמה, שהגיעה לארץ עם אניית המעפילים אקסודוס, שיש לה תמונה עם פול ניומן , פול ניומן כשצילם בארץ את הסרט ןיש לנו את התמונה, תוכל להוסיף אה..מה אתה אומר?” אני נעלבת ומיד ממשיכה ברעיון לדמות אחרת מהמשפחה
“או אולי בסבא דויד? אתה יודע איזה חיים מרתקים , הוא גם קצין בצבא, גם השתתף כמעט בכל המלחמות בארץ, גם הוריד מיג סורי, לפני שהסורים נהיו קופסה של זיתים דפוקים, והוא מרוקאי. מרוקאי!! אתה יודע איזה מיוחד זה סבא מרוקאי בבית ספר התל אביבי שלך? ?? לא אבל אתה בחרת את אמא של אבא?? זאת שנולדה סתם בגבעתיים, זאת שההורים שלה סתם עלו מפולניה לפני הבלגן, זאת שמספרת סיפור בלי התחלה אמצע וסוף? זאת שנותנת להרגיש אשמה בכל דבר כמו פולניה? בה בחרת?”
“אמאאאאא זה סגור. אני הולך לראיין את סבתא היום בבית שלה” הוא מחזיר בגבורה
“טוב. בסדר. אם זה מה שאתה רוצה, מי אני שאתערב, אני סתם האישה שילדה אותך..”

סלט גינת קינואה

זה הסלט שמחכה לאיש הטכנולוגיה ויועצי לענייני הורות ועסקים,
או בקיצור, לאהוב ליבי בן ה-12
זה שאמר לי שלשום: “תראי, את לא נכשלת בחינוך ילדייך, רק מדי פעם יש לך ראפ פאץ'”
“שו האדה ראפ פאץ’?”
“זה סלנג כזה, כאילו כרגע הערוגה שלך לא צומחת משהו, אבל כמו שאת יודעת אמא, קצת מים, מגרפה ומעדר ואת שוב בעניינים”
אז הכנתי לו יופי של גינת קינואה
ואין דבר המשמח אותו יותר מסלט
לראות ילד נהנה מסלט זה אחד משבעת פלאי עולם
וסלט כמו שאתם יודעים מכינים באהבה
ושותלים בו את כל הויטמינים והצבעים שהטבע נידב בלי טיפה של ראפ או פאץ’.

סלט קצת קצת מושקע אבל ככ שווה. יש בו את כל ערוגות הגינה והוא שופע ויטמינים ובריאות
זה הסלט שתכינו  פעם אחת לאיזה פיקניק, וכל פעם יבקשו מכם “תכינו את הסלט הזה נו..שו איסמו.. גינת ההפתעות, חפשו את המטמון” “גינת הקינואה כאילו?” “בול. זה!”.
הפעם בישלתי את הקינואה עם עגבניות בשלות, שן שום וטיפי שמן זית

לקינואה:

כוס קינואה
2 עגבניות בשלות מרוסקות על פומפייה
חצי שן שום כתושה
כף שמן זית
נבשל את הקינואה  בסיר קטן עם כוס מים, נוסיף את העגבניות המרוסקות, שן השום וכף שמן זית, חצי כפית  שטוחה של מלח ומעט פלפל שחור טחון. כשהמים רותחים, נכסה את הקינואה, ננמיך לאש הכי קטנה, כ10-12 דק . נכבה את האש. נשאיר את הסיר סגור שהקינואה תמשיך לתפוח ולספוג את טעם העגבניות.

לגינה

שיני תירס מ- 2 קלחי תירס טריים מגולחים
חצי כרובית מפורקת לפרחים קטנטנים – נשטח על דף נייר אפייה את פרחי הכרובית, נפזר כף שמן זית ומעט מלח, לתנור חום גבוה כ-20 דק’ עד השחמה.
חופן יד של שעועית ירוקה חתוכה. בסיר קטן עם מים רותחים וכפית מלח, נכניס את השעועית לחמש דק רתיחה חזקה. נוציא (אפשר להכניסה ישר לקערת מים עם קרח, זה שומר על צבעה הירוק, לא חובה)
חופן יד של זיתים טעימים ירוקים או שחורים – מה שאתם אוהבים
עגבניה גדולה חתוכה קוביות מדוגמות
2 מלפפון חתוכים קטן קטן קוביות מדוגמות
גזר קטן חתוך קוביות מדוגמות
פלפל צהוב קטן חתוך קוביות מדוגמות
פלפל כתום חתוך …
פלפל אדום חתוך…
בצל קטן חתוך  קטן קוביות מדוגמות
צרור מעורבב של כוסברה עם פטרוזיליה ונענע קצוצים דקיק
שן שום מעוכה
רבע כוס שמן זית
מיץ מלימון אחד
מלח פלפל
נ.ב. מוסיף מאוד כף מיונז (אם טבעונישים, טעים גם בלי).

אופן ההכנה:

נערבב את כל היופי יחד, נוסיף שן שום כתושה, מיץ מלימון, שמן זית מלח ופלפל שחור טחון. איך טעים?? דברו אלי. אין אין על אוצרות הטבע. אין!!!