אני אוהבת גריסים, יש להם כוח ריפוי מדהים. הם  שעורה, דגן עתיק יומין, שעבר “ליטוש”
בוא נרים, נפאר ונעצים קצת את הגריסים: הם מלאים בחלבון ועשירים בקומפלקס B, הערך הגליקמי שלהם ככ נמוך, מה שהופך אותם למעולים לדיאטה ואטרקטיבים לאנשים סוכרתיים.
הם מאוד טובים לכיוח כשמשתעלים. הם “מנקים” פסולת מהגוף עקב היותם ריריים,
לא סתם במדינות מזרח אירופה המושלגות, הגריסים  חלק מהיומיום הקר והדוקר.
הם נותני תחושת שובע אמיתית, יכולים להישמר בשק כל החורף הקשה, ווכמובן הן קרמיות ומלאות טעם. הו כמה טעם.
משום מה, כשסיפרתי לילדים כשהיו קטנטנים את סיפור “מרק אבן” – מכירים? סיפור עם על אותו נווד חכם, עובר אורח עייף ורעב העוצר בכפר נידח, ממלא סיר במים, מצית להבה, ומבשל בסיר אבן, “מה אתה עושה, למה אתה מבשל בסיר כל כך גדול מלא מים רותחים אבן?” מסתקרנים אנשי הכפר
“אני מכין מרק אבן!” עונה הנווד
“אהממ מעניין, זה טעים?” שואל אחד מאנשי הכפר
“זה אולי המרק הטעים ביותר שתאכלו, כשיהיה מוכן אשמח לכבד אתכם, רק חסר לי מעט מלח” הולך בן כפר אחד ומביא מלח,
בא עוד סקרן והנווד החכם שולח אותו להביא בצל, השלישי מביא גזר, הרביעי פטריות, איכשהו תמיד כשסיפרתי את הסיפור היפהפה הזה. יצא לי דרך עיניו של הנווד – מרק גריסים טעים ומקסים.
אולי בגלל החרוז ואולי בגלל שזה באמת אגדה של מרק.

השידוך המוצלח ביותר למרק גריסים בעיני: פטריות מרווה וחמאה, פעם קראו לזה קרופניק. רוצי קרופניק קורא לך. היום זה לא פוליטקלי קרופניק. אז גריסים. מרק גריסים קלאסי.

מה צריכים?
כוס וחצי גריסי פנינה (נשטוף טוב טוב ונשרה במים קרים חצי שעה)
כרישה אחת חלק לבן לחתוך עיגולדים
בצל סגול גדול קוביות קטנטנות
גזר גדול עיגולידים
תפוח אדמה גדול קוביות קטנות
חב’ פטריות שמפיניון או כל פטריה שאוהבים כ-250 גר’
20 גר’ חמאה
3 כפות שמן זית
3 עלי מרווה
כפית גדושה מלח
חצי כפית פלפל שחור

איך מכינים?
1. נטגן בחמאה ושמן את הבצל, כרישה ופטריות כ-5 דק’ עד הזהבה והשחמה קלה, נוסיף גזר וקוביות תפחי אדמה עוד 5 דקות מלאות , נוסיף 3 עלי מרווה ונמשיך עוד דקותיים בטיגון
2. נסנן מהמים את הגריסים ונוסיף לסיר, נערבב טוב טוב עם יפי הירקות, נוסיף כפית מלח גדושה וחצי כפית פלפל שחור
3. נוסיף כליטר וחצי מים, נערבב, נביא לרתיחה, נכסה סיר, אש קטנה כ-40 דק’.
4. נטעם ונתקן תיבול.
5. מי שממש רוצה יכול להמיס עוד 20 גר’ חמאה אל געש המרק.

כמה קל וטעים
נ.ב1: בזמן שהגריסים מחכים בסיר שישתו אותם, הם שותים את כל הנוזלים בקרבתם. זה לא נורא כלל, נוסיף עוד כוס מים, נערבב ונתקן תיבול.
נ.ב2: כיאה למדינות הקור, למבוגרים פלפל שחור טחון טרי בשפע. על הילדים נרחמא, אז פחות.