רואה את הנשוי טרי של הרחוב, זה שאשתו בהיריון מתקדם כבר.
מלטף כלב.
לא סתם כלב.
כלב שאליו צמודה בחורונת עם צדודית מצודדת.
והיא מצחקקת מן צחוק בתולי תמים (יש צחוק כזה, לא זוכרות שהיינו צוחקות מכל מה שהיה אומר? נגמר הצחוק הזה. נגמר יחד עם הקרום של החלב ושל הזה)
וזה לא יום אחד שהוא מלטף לה את הכלב, שלוש פעמים יצא לי לראות מלטף לה את הכלב.
עכשיו שלא תבינו, זה כלב באמת חמוד. אבל חלאס!
הרי זה כמו האקדח במחזה של צ’כוב. ליטפת ת’כלב במערכה הראשונה במערכה השלישית אתה מלטף לה את הגב. במיטה.
אתמול אחרי הליטוף הקבוע האינטנסיבי, המצודדת והכלב המשיכו ואני זיהיתי הזדמנות. מה יש? יכולה להציל פה נפש מכוויה ברותחין.
“חכה רגע חכה רגע” צועקת מרחוק. בכל זאת ממרום גילי אולי אני רואה דברים שהעין שלו קצרת רואי מלראות
“חבריקו” מתנשפת מהריצה המסורבלת עם השקיות של המכולת
“מה קורה? מה שלומכם?” נותנת דגש לביחדנס הטרי שלו
“שלומנו טוב. מה אצלך? מה שלום הילדים הבעל?”
“אצלי בסדר. ממש בסדר, אתה יודע… זוגיות מחוייבות, פעם רבים אחד עם השני. פעם מלטפים אחד את השני. אבל רק אחד את השני”
“יופי” הוא עונה קצר כזה
“יופי יופי” מדגישה ולא הולכת לשום מקום נשארת לעמוד
“נו אז יופי” הוא ממשיך
“יופי???? אז מה היה זה???” שואלת
“מה זה זה???” הוא עונה
“זה נו. מה זה היה? הא???” ואני עושה תנועות ליטוף כאלה על היד שלי
“מה זה היה זה???איזה זה? מה זה?” הוא מקשה
ובלית ברירה אני רוכנת על ארבע באמצע הרחוב, מושכת לו את היד שילטף לי את הגב כמו כלבה וקורצת לו עם העין
” נו..זה אתה יודע , בכל זאת. מסוכן”
“תגידי לי מה עובר עלייך? אני נשוי! נשוי!”
“אתה מספר לי..” אני נובחת עליו תוך כדי מנוסתו

אורז עם אטריות

אין ילד ומבוגר שלא מטורפים על האורז הפשוט פשוט וכל כך טעים טעים. שילוב גאוני בין אורז לאטריות.

כוס וחצי אטריות

2 כוסות אורז בסמטי (שטוף ומושרה כחצי שעה בקערת מים קרים מהברז).

3 וחצי כוסות מים.

ברבע כוס שמן רגיל נטגן את האטריות עד הזהבה, נוסיף את האורז שכל גרגיריו יצופו בשמן, כפית מלח ו3 וחצי כוסות מים. נכסה את הסיר, כשמבעבע ננמיך אש קטנה כ20 דק’. נשאיר סיר מכוסה אחרי שכיבינו עוד 20 דק’. אפשר מעל 3 כפות שמן רגיל.