בדיוק כשחזרתי מטיול שנתי עם הנצמדת (נתקעו בלי הורים מלווים והרי כולם יודעים שעקרת בית לא עושה כלום ותמיד פנויה),
ולא תגידו טיול שנתי עם תיכוניסטים שרק רוצים לעוף ממך וללכת לעשן ביחד, או משו אחר ביחד לא! לא! ולא!
אלא עם ילדים בני 4-5. כשעולים לאוטובוס, הוא נראה ריק לגמרי  לא רואים את הגמדונים,  וככה בדרכים העקלקלות לירושלים עם ריח ביסלי מעורבב עם אויר הרים. 35 דרדסונים בקול צפצפני שרקני פעם מתגלגל  ופעם מילל, אחד אחרי השני: “אני צריך פיפי” , “תפתחי לי ת’במבה”, “נשפך לי פטל על החולצה , אני צריך להקיא, אמא שמה לי סנדביץ’ עם סלמי ואני רציתי עם שוקולד (בכי), אמא הלבישה לי מכנסיים עם כפתור וברח לי (בכי) אמא..אני רוצה את אמא (בכי בכי בכי)
. וככה אחרי שדילגתי כעיזה פזיזה בין הרים וילדים.
הגעתי הביתה עם כאב ראש אדיר, הד הרים וילדים באזניים, לחץ בשלפוחית ורעב נוראי (בכל זאת 6 שעות ולא בא אל פי כלום מרוב נצמדים אבודים)
לא מספיקה להכנס והנייד שלי מטרטר (זה הבעש“ט)
“מה?” אני נובחת  לשפורפרת, את כל היום מקמפזת ל”מה” אחד וקטן ומעוצבן
“מה? מה? מה קרה? רבת שוב עם רותי? או סתם עברת למישהי אחרת? או שפשוט לא מצאת עם מי לריב אז את מפתחת את המשו הזה שבא פעם בחודש?” הוא מדחקק.
“לא לא רבתי לא עם רותי ולא עם סמרטוטי וחוצמזה, אתה תמיד נותן לי להרגיש קלפט’ע..” אני משאירה לו פתח להגיד “לאאאא מה פיתום..את????”
“כי את קלפט’ע.” הוא מחזיר ושובר לי את החלום (הקטנטן)
“ביי!!” אני אומרת וטורקת בעצבים
הולכת לשירותים משחררת את הסכר.
פררר..פרררר…רצה שוב לנייד תוך כדי מרימה מכנסיים
“נו מה?”
“מה את מנתקת? טייק איט איזי גירל טייק איט איזי”
“תגיד לי” אני נדלקת ומרימה אוקטבה מרוקנית
“מתי זה קרה שנהיית לי פריד אלעטרש עם נרגילה וקוביות של שש-בש? מה טייק איט איזי? מה??”
(בכלל הבעש”ט הגיע לגיל הזה שרוב העדה שלו (הגברים) נלחצים מהגיל ומהלחץ עולים על אופניים נועלים איזה נעל התעמלות וחליפת צלילה/שחייה/רכיבה/גלישה והופה מראים לכולם את ה “והיא שעמדה להם” (עדיף בצבעים זרחניים והשתייכות לאיזה קבוצה שהקימו יחד עם סמלון) מוכיחים קבל עם ועדה גברית שהם בשיא של הקליימקס של הלייף של כביש החוף עד הסוף.
אבל אצל פריד שלי, זה לא עובד, הוא איך שהגיע ל”חציון המלחיץ” של הגיל, נהיה לי דייג.
ארנסט המינגווי של המידל איסט.
מי שלא הולך קדימה או רץ מרתון/ טריאתלון הולך לים, יושב על סלע ו…דג.
“מה את ככה מתנפחת כמו אבו נפחא” (גם המטאפורות שלו הלכו לים)
“אני רעבה, חזרתי מטיול שנתי עם הקטנה, לא היה לי רגע נכנסתי הביתה ואתה ככה בא לי כמו פָריד שדג פָרידָה” אני אומרת ותוך כדי מכניסה יד לכיס ומרגישה משו חם ונוזל מריחה את היד בגועל ונרגעת, ריח של שוקולד שאיזה זב חטם דחף לי, שואבת את זה ישר לריאות.
“מה את אוכלת?” הוא מתעניין (ממתי הוא מתעניין במה אני אוכלת? ממתי זה אי פעם הטריד אותו? ממתי הוא מתקשר אלי באמצע היום?? הופה הנה מצאתי ממה להילחץ.)
” מה קרה שאתה ככה מתקשר באמצע היום כאילו אין לך את מי לנהל, וממתי אתה שואל אותי מה אני אוכלת, זה שאלות של בנות?” אני ממשיכה ככה
ואז נסוגה ולוחשת “אני אוכלת באפלה”
“באפלה את אוכלת? זה אורגני? זה מותר לך את לא בדיאטה?” הוא מקניט
“מה עובר עליך?” אני שואלת ויורקת את הבאפלה מהפה בעצבים ישירות לפח ושוטפת את הפה להעלים ראיות וקלוריות.
“הים עובד” הוא אומר לי בקול של המנהל שלו
“מה און ארת’ עובד?????”
“הים. זה מה שעובר עלי. יש גלים, יש דגים, יש מצב שהיום בערב אני מביא לך וואחד לוקוס, או פרידה, או בורי או מוסר או…
“סטופ כדור הארץ” אני מפסיקה אותו עם ידיעת כל פִּרחֵי יָמינוּ
“מה אתה אומר לי, שאתה הולך עכשיו? ככה באמצע היום? עושה הפסקה גדולה מהחיים והולך לדוג??” (ועוד קצת נלחצת מהזקן שלי והסיפור שלו עם הים וחושבת למה בעצם הוא לא יכול להיות כמו כולם לעלות על איזה דרעק של אופניים ולצלוח את הכנרת?)
“כן” הוא עונה לאקונית
“אולי תבואי. זה ישמח אותי מאוד” הוא אומר עם קול מחבק כזה שבאמת רוצה
“השתגעת?” ישר מתגוננת
” מה נעשה עם כל הילדים שהבאנו לכדור הארץ? חוצמזה, חזרתי עכשיו מטיול עם מלא בכי, נזלת, פיפי ורעש, ועכשיו אתה אומר לי בואי לים???? אתה הרי יודע שלשקט ושלווה, אני מגיבה הרבה יותר גרוע מרעש, לא ככה?” אני אומרת ומרגישה קצת קלפט’ע. הכי קלפט’ע. מי קלפט’ע?

קציצות דגים הכי טעימות.
קל להכין, בריא כל כך, טעים כל כך לילדים ולמבוגרים. חייבים לפחות פעם אחת להכין ולהבין עד כמה קל.

2 דגים מפולטים : דניס/לברק/מוסר/ נסיכת הנילוס,סלמון הכל עובד
1. תפוח אדמה גדול מבושל ומעוך
בצל סגול קטן חתוך דק דק
צרור כוסברה או פטרוזיליה
נענע (לא חובה)
פלפל אדום חתוך קוביות דקיקות
חצי פלפל חריף חתוך קוביות (רק למבוגרים)
שן אחת של שום מעוכה (לא חובה)
כפית שטוחה כמון
חצי כפית כורכום
מלח פלפל
3 כפות שמן זית
2 כפות גדושות פירורי לחם,
ביצה אחת

אפשרות אחת שהיא מתאימה הכי לילדים זה לאפות על נייר האפייה את ארבעת הפילטים כרבע שעה חום 180 עד שהבשר מלבין. ואז לקרר, לפורר את בשר הדג ולהוסיף לתערובת.
אפשרות שניה צתאימה יותר למבוגרים, היא לחתוך את הפילטים, או בפולסים קצרים יחד עם השמן זית (שניים שלושה לא יותר!!) לקצוץ את הדג הנא.

בקערה אחת מכניסים את פירה תפוח האדמה, הדג המפורר או הקצוץ, קוביות הפלפל, הפטרוזיליה או הכוסברה הקצוצה, השום הבצל, הביצה, פירורי הלחם, השמן זית והתבלינים. טוב טוב מפוררים עם היד, טועמים (כבר מדהים) ומתקנים תיבול, העיסה דביקה וקלה ליצור קציצות. יוצרים קציצות.

שתי אפשרויות:
1. במחבת לוהטת, מטגנים בשמן זית את הקציצות עד השחמה.
2. מושחים נייר אפייה בשמן זית, מסדרים עליו יפה את טורי הקציצות ואופים כ20 דק’, חום 180 עד השחמה.

הגשה:
סלט ירקות מרענן על לבנה או טחינה וקציצות. ארוחה ים תיכונית נפלאה לדייג האהוב שלי.

p.s: אם אהבתם, ממש אשמח אם תלייקקו (זה כל כך משמח), או פשוט תציצו בפוסטים אחרים שלי. חןחן, עקרת החן.