לייזה פאנלים

יש משהו לקינוח?

עוגת לימון לקפה

אין כמו עוגה פירורית ליום אפרורי, עוגה מנצחת

המתכון נמצא בספר החדש (והשלישי) “לייזה פאנלים קל, קל, קל”
עכשיו בחנויות הספרים ובאתרי המכירות

לרכישה מאתר מודן
לרכישה באתר המגדלור
לרכישה מאתר צומת ספרים
לרכישה מאתר סטימצקי

תגיות

לימון,עוגה בחושה עם שטרויזל,עוגה לקפה

עוגת גבינה משגעת עם קרם לימון

מאפינס מושלמים שכל אחד חייב להכין

עוגת יוגורט לימון

עוגת תפוחים לקפה

קיפודאקיס

עוגה לקפה

בואו להיות חברים של לייזה גם ב:

אסטה לה אינסטה בייבי

חשה שהתעלמתם מהסלט המושלם הזה, כמו שאני מתעלמת מדוחות חניה, מהפילטיס, מהשכנה מלמטה שרוצה לדבר איתי על איך הילדים זורקים את האופניים בכניסה, מערימות הכביסה, מבדיקת קולונוסקופיה לגיל 50, מהחזייה הרופפת, מהבטן הרופסת, מהזקנקן על הפנים, מהנזילה באמבטיה, מהקמטים במראה.
מתעלמת. מתעלמת.
אבל הסלט הזה שווה כל כך
טעים כל כך
אדגיש ואומר שאני חצילוגית מדופלמת, לוחשת לחצילים עד שהם צועקים “חצילו” – כל פעם חותכת אותם אחרת, מבשלת ומתבלת קצת אחרת. הפעם הפלגתי איתם למזרח הרחוק, בואך צ’יינה – קבלו חצילים אפויים בתחמיץ אסייתי. הסינים מטגנים את החצילים, אבל בואו, אין צורך, כי אם נחתוך אותם מספיק עבה, נערבב אותם בשמן זית ונאפה, הם ישארו בשרניים, נימוחים ודוברי סינית מנדרינית.
זה ככ אימרג׳נסי
זה כה דלישסלי
וישסלי
ג׳ויפולי שאין לכם ברירה אלא להכין והפעם בקטע סין.

בגוגל לייזה פאנלים חצילים אפויים בתחמיץ אסייתי או בסטורי ובפרופיל לינק

@foxhome_il בשיתוף

הם נקראים חמין ממולאים כי הם מתבשלים לאיטם בחום נמוך ברחם התנור. בזכות הזמן הם סופגים עוד רובד טעמים ועומק תנורים. כמו חמין או קדירה. הזמן האיטי עושה לכל סיר חסד, גם לממולאים.
זה פחות או יותר אותם ממולאים אהובים רק בבישול איטי ומתמסר מאוד. כמובן שאפשר לבשל את כל העסק שעה על כיריים מכסה סגור ואז מכת חום של חצי שעה בתנור. אבל אפשר גם אחרת, כשאת לא ממהרת. וזה יוצא נמס וטעימי וכל כך חורפי וממלא.
תהנו מהדרך, תהנו מהתוצאה כי אמרו חכמים ממני, נגיד בל, גרהם בל: “רעיונות מוצלחים הם בד”כ תוצאה של התפתחות איטית” ואני אומרת “סירים מוצלחים הם בד”כ תוצאה של בישול איטי”

חמין ממולאים מתכון בבלוג של לייזה פאנלים
לינק בפרופיל או בסטורי

המתכון בשיתוף @foxhome_il

אני לא אשכח את יום ההולדת בג

אני לא אשכח את יום ההולדת בגן של הבן שלי וחברו הטוב, איילי, הסבתא של איילי התנדבה להכין לשניהם את העוגה לחגיגה. היה לי קשה לוותר על הכנת העוגה. היה לבן שלי קשה לוותר על הבאת העוגה. אמרו לנו: סבתא זה סבתא. הוסיפו: יש מה ללמוד מסבתא, שכנעו: היא יותר מבוגרת חלאס תוותרי לה.
גם אני וגם הבן הכי עקשן וחסר טקט שלי . הסכמנו. היה קשה אך הסכמנו
ואז כשהגיע האירוע, הבן שלי טעם מהעוגה שהכינה ובקול רם וברור אמר לאוזננו ועינינו המשתאות: “סבתא של איילי, אני חייב להגיד לך שבשום פנים ואופן אסור לך לאפות יותר, את אופה גרוע, זה לא אומר שאת סבתא גרועה, זה רק אומר שהעוגה שהכנת ממש לא טעימה” ובאותה טון פנה אלי ואמר “את רואה אמא אסור היה לנו לוותר, הפסדנו”
זאת העוגה הראשונה שפירסמתי כשפתחתי בלוג, מכינה אותה גם כעוגת יומולדת קבועה לבן שלי, בתבנית מלבנית עם קרם וניל ואז היא שטוחה ומכילה, ככ נוחה לחיתוך וחלוקה ותמיד תמיד נגמרת עד הסוף. היא ככ אהובה על כל בני הבית עם תה או קפה, בתבנית עגולה או קוגלהוף ואז היא דוגמנית ווג גבוהה בצבע גולדן בראון. כן, בניגוד לשמה הצח והלבן, העוגה בצבע דבשי בגלל הסוכר החום כהה. והיא טעימה, קלה ופשוטה מאמא מיה

כמה דברים חשובים:
1.הכי חשוב כאן זה שילוב בין סוכר חום כהה כהה לסוכר לבן. יש בעוגה כוס ורבע סוכר (לא להוריד אפילו גרם),
2.תמצית וניל או מחית וניל איכותית
3.עוד דבר חשוב חשוב: בעוגות בחושות אני אוהבת להשתמש במטרפה ידנית ולא מערבל. מערבל הופך אותן דחוסות. ועוגה בחושה היא נורא רוצה להידחס. המטרפה הידנית מקשה עליה.
4.עוגות בחושות אוהבות מיץ לימון טרי ויוגורט, לעוגה הזו אנחנו מוסיפים גם גבינה לבנה שנותנת ככ הרבה טעם ועומק.
העוגה הזו, היא עוגת היומולדת של הבן הקטן שלי ששנא עוגות שוקולד. בכלל כשנהיו לי ילדים גיליתי כמות גדולה של ילדים שלא מאוד אוהבים עוגות שוקולד, הם מעדיפים עוגות בטעם וניל וגלידת וניל וקרמבו וניל.

עוגת וניל שתמיד נגמרת בבלוג של לייזה פאנלים ובסטורי

@danone_il

רוצה לומר כי ביום סוער העולם מתחלק לשלושה סוגי אנשין:
אלה שיוצאים קומפלט מהבית: מגפונים, כובע, כפפות, צעיף ומטריה קטנה בתיק מדוגם
אלה שיוצאים רק עם מטריה, אבל שוכחים אותה איפשהו בדרך
ואלה שיוצאים בחמש בבוקר עם הכלב בלי מטריה, בלי מעיל, בלי מפתח לבית, אבל עם פיג’מה ונעלי בית של עירקית, וככה רצה מהר מהר והכלב שלי רץ מהר מהר ונעלי הבית רצות מהר מהר ו-בום ! נתקעתי עם המצח בעץ ומיד צמח לו בונקלה אחרי הגשם.
דופקת ודופקת על הדלת אבל כולם ישנים חזק מדי.
לא נותר לי אלא לשיר בגשם,
כשפתחו לי אחרי דפיקות גסטפו, נכנסתי מיד למטבח להתחמם ולהפתיע את עצמי. ככ התחשק לי מרק טוב כזה לצוהריים (תשע בבוקר), חשבתי להכין מרק עדשים כתומות, אבל אז ה-אני הגבוה עצר אותי ואמר “חמודה, אולי תגווני קצת? אולי משהו חדש? אולי חמישים גוונים גם לעדש? הא? מה את אומרת?”
הסתכלתי על עצמי במראה המחטבת ואמרתי בקול “מישהו יכול להסתכל עלייך עכשיו ולראות סתם עקרת ומישהי יכולה להסתכל עלייך עכשיו ולראות אישה משוחררת” מסוחררת מעצמי פתחתי את המקרר היה מנגולד, בצל, בורגול, ויוגורט גריק. הו הו איך הפתעתי את עצמי. עקרת בית הודית מופלאה אפילו הבונקלה נראה קצת כמו טיקה.

זה מרק אחר, זר מעט לחיך המקומית, אבל מי שאוהב טעמים הודיים עדינים חמצמצים, הולך לעוף על המרק הזה. העדשים המבושלות ביוגורט החם שומרות על צורתן וטעמן,
דברו אלי לפני אחרי ותוך כדיל
למתכון מרק עדשים ומנגולד הודי גגלו לייזה פאנלים או לינק בפרופיל

@danone_il

והפעם בפינתנו שיר עברי יפה לשעת תה - המשוררת דליה רביקוביץ׳ שרק לעת זקנה אני מבינה עד כמה יפה ונוגע היא שוררה - בחרתי לכם את אחד האהובים עלי העצובים עלי
——————-

מַה כְּבָר עָשִׂיתִי?
אֲנִי שָׁנִים לֹא עָשִׂיתִי כְּלוּם.
אֲנִי רַק הִסְתַּכַּלְתִּי בַּחַלּוֹן.
טִפּוֹת גֶּשֶׁם נִסְפְּגוּ לְתוֹךְ הַדֶּשֶׁא,
שָׁנִים עַל שָׁנִים.
זֶה הָיָה דֶּשֶׁא רַךְ וּמְשֻׁבָּח.
שַׁחֲרוּרִים הִתְהַלְּכוּ עָלָיו.
אַחַר כָּךְ פָּרְחוּ מַחֲרוֹזוֹת דַּקּוֹת שֶׁל פְּרָחִים זְעִירִים
בְּוַדַּאי בָּאָבִיב.
אַחַר כָּךְ צִבְעוֹנִים,
נַרְקִיסִים אַנְגְלִיִּים, לֹעַ הָאַרְיֵה
שׁוּם דָּבָר מְיֻחָד.
אֲנִי שׁוּם דָּבָר לֹא עָשִׂיתִי.
חֹרֶף וְקַיִץ הִתְהַפְּכוּ בֵּין גִּבְעוֹלֵי הַדֶּשֶׁא.
יָשַׁנְתִּי כָּל כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר.
הָיָה זֶה חַלּוֹן גָּדוֹל דֵּי הַצֹּרֶךְ.
כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בּוֹ צֹרֶךְ
רָאִיתִי בַּחַלּוֹן.

חפשו בגוגל חטיפי גרנולה משג

חפשו בגוגל חטיפי גרנולה משגעים של לייזה פאנלים
חוצמזה, יש מצב שאני מפתחת משהו. מכירים את זה שלתינוקי שלכם אין מצב רוח ולא בא לו כלום והוא נרגן ועצבן ואאוטוטו פורץ בבכי? אז כזה. מרגישה את העצמות (לא שזה רע).
לפני יומיים התקשרו לבשר לי “הבת שלך נכשלה בבדיקת שמיעה” הייתי בהלם, אלף כל, היא לא אומרת “מה?” כמנהג הילדים עם נוזלים באזניים ובית כל, הרי יש לה אזני דמבו חמדמדות שעם רוח גב יש מצב למעוף קל “איך? כיצד?” שאלתי “נכשלה, צטערים קחי אותה בדחיפות ל-א.א.ג לבחינה חוזרת” (מדהים איך כל רטוריקת הדיבור זה הצליח ונכשל מהרגע שהם יוצאים מהטוכעס),
אז הלכנו לבחינה חוזרת אצל הא.א.ג “איזה יופי של אזניים יש למיידל’ע, הכל אצלה פיקס” אמר הדוקטור בחיוך פרברטי קל.
“תגיד דוקטור אתה מוכן להתלהב גם משלי?” מגישה לו תוך כדי את אוזן ימין (השמיעה שלי לא משו, זה גנטי כנראה, כשאני מדברת עם דוד שלי חיים בטלפון הוא מרים את רחוב הנשיא בחדרה ואני את שדרות רוטשילד תל אביב. אפילו בצבא הורידו לי פרופיל על אוזן ימין. קורה.)
“הו הו הו מה הולך לך באזניים” פסק הדוקטור באקסטטה
הוא הסתכל דרך המיקרוסקופ הענק ומה שהוא הוציא משם, הו אלהים: פקקים, בקבוקים למיחזור, מסמרים, זוגות גרביים שנעלמו, מפתחות שאבדו, מטבעות כסף קטן, מילים מיותרות, שטויות שקניתי, קנסות שהחבאתי פתקים שאנשים שמו בכותל מה שהלך שם.
עכשיו אני שומעת הכל.
הכל שומעת.
כנראה בגלל זה
נהייתי
קצת
חולה.

ככ אוהבים אצלי גרנולה, לפחות פעם בשבועיים שלושה מכינה צנצנת, אז חשבתי ככה בלב “חמודה, למה שלא תכיני חטיפי גרנולה עם יוגורט ופרי טרי כל השבנג יחד? מה את אומרת?” יצא נפלא אומרת לכם. שלחתי איתם בבוקר לבית ספר, שלחתי את עצמי עם חטיף למחשב בסלון ואז חזרתי וחטפתי עוד אחד קטן. ועוד אחד ודי, לקחתי לפרלמנט שלי בגינת הכלבים. עפו עליהם. עכשיו תורכם.
זה ככ קל קל קל שלא נעים לי. היוגורט עם התותים נותן קונטרה רכה חמצמצה לפריכות המתוקה. מושלם בעיני.

@danone_il

קיבלתי מפוקס הום סיר צלייה משולב להתנסות, לחוות דעה של עקרת בית מבשלת. הנחתי אותו בצד ואיך לומר קצת שכחתי ממנו,
כשהגעתי היום בצוהריים עם הלשון בחוץ הביתה, איך שבאתי לטרוף בעמידה סנדביצ’ון להרגיע את התיאבון. בום – עדר מתבגרים שעט מורעב למטבח, “מה יש לאכול? אנחנו גוועים וגובהים אמאאא”
מיד נזכרתי בסיר המשולב של פוקס הום, שלפתי משם את רומח המגן שלי, הפלאנצ’ה,הו הפלאנצ’ה – איזה המצאה נפלאה משחררת ומקצרת. לא יאומן!
הוצאתי סלמון מהמקרר, שטפתי כמה תפחי אדמה עם הקליפה, חתכתי לרבעים ובישלתי אותם על הכיריים. אומרת לכם תוך 35 דקות ברוטו – היתה ארוחה לתפארת מתבגרי ישראל עם כל אבות ואימהות המזון.
ואז המרכזי אמר בנון שלנט: “בא לי עוד, למה הכנת כל כך קצת?”

סלמון בעברית זה אילתית, זה דג בשרני אהוב מאוד על האדם ולראייה כמות בריכות הסלמון שצצו בעולם.
סלמון נולד בנהרות מים מתוקים ומשם עושה דרכו אל הים הפתוח
צבעו כתום מאכילת סרטנים מסוג קריל
הסלמון המגיע לצלחת שלנו כמעט כולו מבריכות ימיות
צבעם הכתום נוצר ע”י פיגמנט.
ועדיין יתרונותיהם הבריאותיים עולים על החסרונות.
אין לי דבר חכם כמו המלך סולומון להגיד על הסלמון, מלבד העובדה שהוא משופע באומגה 3 וחלבון
מלבד העובדה שיש פתגם סיני חכם ויפה : תן לאדם דג – והשבעת אותו ליום אחד, למד את האדם לדוג – והשבעת אותו לכל החיים.
ומלבד העובדה השולית, שכל סרט קולנוע שהכוכבים בו הם דגים באשר הם, אני רואה מיד.
יש לי אהבה גדולה לסרטים העוסקים בדגים ובדייג. אולי בגלגול הקודם הייתי חכה. מי יודע?
סלמון נהדר ומשך בישולו מהיר וקצר

בשיתוף @foxhome_il

ובמסגרת פינתנו שיר עברי יפה

ובמסגרת פינתנו שיר עברי יפה יפה לשעת תה -
הפעם ענת לוין, משוררת כל כך מוכשרת המפוררת אותי כל שיר מחדש - ענת לוין @anatlevin12

אֲנִי פּוֹחֶדֶת שֶׁתֵּרָדֵם לְפָנַי,
שֶׁאֶשָּׁאֵר תְּלוּיָה לְבַד בָּעֲלָטָה,
בַּדִּמְדּוּמִים וַאֲפִלּוּ לֹא כּוֹכָב

אֲנִי פּוֹחֶדֶת שֶׁתַּעֲזֹב אוֹתִי,
שֶׁאִשָּׁה עתירַת יֶדַע אוֹ חָזֶה תְּפַתֶּה
אוֹתְךָ לִמְחוֹזוֹתֶיהָ וְלֹא אֵדַע אֵיךְ לְחַלֵּץ

אוֹ אִשָּׁה יְפַת יַשְׁבָן (אַתָּה אִישׁ
מַעֲשִׂי, מְעֻדָּן, מַאֲמִין בְּיַּשְׁבָן)
תִּרְצֶה לָשֶׁבֶת אִתְּךָ, אֶצְלְךָ אוֹ עָלֶיךָ

אוֹ

שֶׁאֶעֱזֹב אוֹתְךָ, שֶׁשּׁוֹמֵר הַיּעָרוֹת
יִמְצָא אוֹתִי, שֶׁיִּלְחַשׁ לִי הִקַסְמוּיוֹת,
שֶׁאֶהְיֶה צְרִיכָה לָלֶכֶת

אֲנִי פּוֹחֶדֶת שֶׁאַחֲרֵי כָּל הַזְּמַן הַזֶּה,
אַחֲרֵי הַסֶּבֶל הַמַּר (הַזְּמַן הָעָקָר),
יִוָּלֵד לָנוּ בַּסּוֹף יֶלֶד מְכֹעָר

אֲנִי פּוֹחֶדֶת שֶׁמִּלְחָמָה גְּדוֹלָה תַּשְׁחִיר
אֶת הַלֵּב, אֶת הַדָּם, אֶת הָעוֹר,
שֶׁהַמָּוֶת ישרור אוֹ

מִלְחָמָה קְטַנָּה

אֲנִי פּוֹחֶדֶת שֶׁלֹּא אֶכְתֹּב עוֹד,
שֶׁיֵּרָקְבוּ הָאוֹתִיּוֹת בְּצַמְּרוֹת הָאֲוִיר,
יִנְשְׁרוּ הַמִּלִּים בּוֹסְרִיוֹת, יוּסַר הָעֵץ

אוֹ שֶׁתִּיבָשׁ הַדְּיוֹ בָּעֵט הָאַחֲרוֹן,
שֶׁאֶתָקַע עִם זִכָּרוֹן וּבְלי נְיָר
אוֹ עִם נְיָר שֶׁל מִשְׁבָּצוֹת

שֶׁנִּשׁאֵר בְּלִי עֲבוֹדָה וּבְלי
מָקוֹם לְהִסְתַּתֵּר, שֶׁנִּפָּצַע,
שֶׁנִּתְעַוֵר, שֶׁנִתְּעוֹרֵר בּוֹכִים אֲנִי

פּוֹחֶדֶת שֶׁתָּמוּת, לְפָנַי,
שֶׁכֹּל מָה שֶׁעָרֹם בְּתוֹכִי לְפַניךָ,
יִתְלַבֵּשׁ לִכְדֵי אִשָּׁה זְקוּפָה וָערירית

(זוֹ דֶּרֶךְ אַכְזָרִית, דֶּרֶךְ בְּלי פְּנִיּוֹת
אוּלַי, לְרֶגַע קָט,
נִלְגוֹם תֵּה עִם עוּגִיּוֹת).

״בלוז נר שמיני״ שנה חמישית

״בלוז נר שמיני״
שנה חמישית מצלמת ילדה רביעית
נוגה נגוהות באור היפה של נרות החג

צדיקים שלי אוחזי לטקס וביס קטן מסופגניה אפויה נטולת רגשות אשמה,
תקשיבו לי ותקשיבו לי טוב
אין אין כמו מרק בצל לאור נרות רומנטי של חנוכה נר שלישי יום שלישי קערותיים כי טוב
כל כך טעים וכל כך כיף להכין כזה סיר מהביל
לחוש עצמנו בביסטרו צרפתי לגרגר בהנאה מצלחת עם גבינה מותכת
ממליצה בחום פאנלי הכי גבוה
להכין היום ליום אסל - מרק בסל
דברו אלי שתפו אותי
לפני אחורי ותוך כדי
אני כאן לא זזה

מרק בצל בגוגל לייזה פאנלים
ולא שמתי לב שהתפלקה תמונה של יהלי הבן שלי מהשיחת בוקר שלנו חחח

חשה שהתעלמתם מהסלט המושלם הזה, כמו שאני מתעלמת מדוחות חניה, מהפילטיס, מהשכנה מלמטה שרוצה לדבר איתי על איך הילדים זורקים את האופניים בכניסה, מערימות הכביסה, מבדיקת קולונוסקופיה לגיל 50, מהחזייה הרופפת, מהבטן הרופסת, מהזקנקן על הפנים, מהנזילה באמבטיה, מהקמטים במראה.
מתעלמת. מתעלמת.
אבל הסלט הזה שווה כל כך
טעים כל כך
אדגיש ואומר שאני חצילוגית מדופלמת, לוחשת לחצילים עד שהם צועקים “חצילו” – כל פעם חותכת אותם אחרת, מבשלת ומתבלת קצת אחרת. הפעם הפלגתי איתם למזרח הרחוק, בואך צ’יינה – קבלו חצילים אפויים בתחמיץ אסייתי. הסינים מטגנים את החצילים, אבל בואו, אין צורך, כי אם נחתוך אותם מספיק עבה, נערבב אותם בשמן זית ונאפה, הם ישארו בשרניים, נימוחים ודוברי סינית מנדרינית.
זה ככ אימרג׳נסי
זה כה דלישסלי
וישסלי
ג׳ויפולי שאין לכם ברירה אלא להכין והפעם בקטע סין.

בגוגל לייזה פאנלים חצילים אפויים בתחמיץ אסייתי או בסטורי ובפרופיל לינק

@foxhome_il בשיתוף

הם נקראים חמין ממולאים כי הם מתבשלים לאיטם בחום נמוך ברחם התנור. בזכות הזמן הם סופגים עוד רובד טעמים ועומק תנורים. כמו חמין או קדירה. הזמן האיטי עושה לכל סיר חסד, גם לממולאים.
זה פחות או יותר אותם ממולאים אהובים רק בבישול איטי ומתמסר מאוד. כמובן שאפשר לבשל את כל העסק שעה על כיריים מכסה סגור ואז מכת חום של חצי שעה בתנור. אבל אפשר גם אחרת, כשאת לא ממהרת. וזה יוצא נמס וטעימי וכל כך חורפי וממלא.
תהנו מהדרך, תהנו מהתוצאה כי אמרו חכמים ממני, נגיד בל, גרהם בל: “רעיונות מוצלחים הם בד”כ תוצאה של התפתחות איטית” ואני אומרת “סירים מוצלחים הם בד”כ תוצאה של בישול איטי”

חמין ממולאים מתכון בבלוג של לייזה פאנלים
לינק בפרופיל או בסטורי

המתכון בשיתוף @foxhome_il

אני לא אשכח את יום ההולדת בג

אני לא אשכח את יום ההולדת בגן של הבן שלי וחברו הטוב, איילי, הסבתא של איילי התנדבה להכין לשניהם את העוגה לחגיגה. היה לי קשה לוותר על הכנת העוגה. היה לבן שלי קשה לוותר על הבאת העוגה. אמרו לנו: סבתא זה סבתא. הוסיפו: יש מה ללמוד מסבתא, שכנעו: היא יותר מבוגרת חלאס תוותרי לה.
גם אני וגם הבן הכי עקשן וחסר טקט שלי . הסכמנו. היה קשה אך הסכמנו
ואז כשהגיע האירוע, הבן שלי טעם מהעוגה שהכינה ובקול רם וברור אמר לאוזננו ועינינו המשתאות: “סבתא של איילי, אני חייב להגיד לך שבשום פנים ואופן אסור לך לאפות יותר, את אופה גרוע, זה לא אומר שאת סבתא גרועה, זה רק אומר שהעוגה שהכנת ממש לא טעימה” ובאותה טון פנה אלי ואמר “את רואה אמא אסור היה לנו לוותר, הפסדנו”
זאת העוגה הראשונה שפירסמתי כשפתחתי בלוג, מכינה אותה גם כעוגת יומולדת קבועה לבן שלי, בתבנית מלבנית עם קרם וניל ואז היא שטוחה ומכילה, ככ נוחה לחיתוך וחלוקה ותמיד תמיד נגמרת עד הסוף. היא ככ אהובה על כל בני הבית עם תה או קפה, בתבנית עגולה או קוגלהוף ואז היא דוגמנית ווג גבוהה בצבע גולדן בראון. כן, בניגוד לשמה הצח והלבן, העוגה בצבע דבשי בגלל הסוכר החום כהה. והיא טעימה, קלה ופשוטה מאמא מיה

כמה דברים חשובים:
1.הכי חשוב כאן זה שילוב בין סוכר חום כהה כהה לסוכר לבן. יש בעוגה כוס ורבע סוכר (לא להוריד אפילו גרם),
2.תמצית וניל או מחית וניל איכותית
3.עוד דבר חשוב חשוב: בעוגות בחושות אני אוהבת להשתמש במטרפה ידנית ולא מערבל. מערבל הופך אותן דחוסות. ועוגה בחושה היא נורא רוצה להידחס. המטרפה הידנית מקשה עליה.
4.עוגות בחושות אוהבות מיץ לימון טרי ויוגורט, לעוגה הזו אנחנו מוסיפים גם גבינה לבנה שנותנת ככ הרבה טעם ועומק.
העוגה הזו, היא עוגת היומולדת של הבן הקטן שלי ששנא עוגות שוקולד. בכלל כשנהיו לי ילדים גיליתי כמות גדולה של ילדים שלא מאוד אוהבים עוגות שוקולד, הם מעדיפים עוגות בטעם וניל וגלידת וניל וקרמבו וניל.

עוגת וניל שתמיד נגמרת בבלוג של לייזה פאנלים ובסטורי

@danone_il

רוצה לומר כי ביום סוער העולם מתחלק לשלושה סוגי אנשין:
אלה שיוצאים קומפלט מהבית: מגפונים, כובע, כפפות, צעיף ומטריה קטנה בתיק מדוגם
אלה שיוצאים רק עם מטריה, אבל שוכחים אותה איפשהו בדרך
ואלה שיוצאים בחמש בבוקר עם הכלב בלי מטריה, בלי מעיל, בלי מפתח לבית, אבל עם פיג’מה ונעלי בית של עירקית, וככה רצה מהר מהר והכלב שלי רץ מהר מהר ונעלי הבית רצות מהר מהר ו-בום ! נתקעתי עם המצח בעץ ומיד צמח לו בונקלה אחרי הגשם.
דופקת ודופקת על הדלת אבל כולם ישנים חזק מדי.
לא נותר לי אלא לשיר בגשם,
כשפתחו לי אחרי דפיקות גסטפו, נכנסתי מיד למטבח להתחמם ולהפתיע את עצמי. ככ התחשק לי מרק טוב כזה לצוהריים (תשע בבוקר), חשבתי להכין מרק עדשים כתומות, אבל אז ה-אני הגבוה עצר אותי ואמר “חמודה, אולי תגווני קצת? אולי משהו חדש? אולי חמישים גוונים גם לעדש? הא? מה את אומרת?”
הסתכלתי על עצמי במראה המחטבת ואמרתי בקול “מישהו יכול להסתכל עלייך עכשיו ולראות סתם עקרת ומישהי יכולה להסתכל עלייך עכשיו ולראות אישה משוחררת” מסוחררת מעצמי פתחתי את המקרר היה מנגולד, בצל, בורגול, ויוגורט גריק. הו הו איך הפתעתי את עצמי. עקרת בית הודית מופלאה אפילו הבונקלה נראה קצת כמו טיקה.

זה מרק אחר, זר מעט לחיך המקומית, אבל מי שאוהב טעמים הודיים עדינים חמצמצים, הולך לעוף על המרק הזה. העדשים המבושלות ביוגורט החם שומרות על צורתן וטעמן,
דברו אלי לפני אחרי ותוך כדיל
למתכון מרק עדשים ומנגולד הודי גגלו לייזה פאנלים או לינק בפרופיל

@danone_il

והפעם בפינתנו שיר עברי יפה לשעת תה - המשוררת דליה רביקוביץ׳ שרק לעת זקנה אני מבינה עד כמה יפה ונוגע היא שוררה - בחרתי לכם את אחד האהובים עלי העצובים עלי
——————-

מַה כְּבָר עָשִׂיתִי?
אֲנִי שָׁנִים לֹא עָשִׂיתִי כְּלוּם.
אֲנִי רַק הִסְתַּכַּלְתִּי בַּחַלּוֹן.
טִפּוֹת גֶּשֶׁם נִסְפְּגוּ לְתוֹךְ הַדֶּשֶׁא,
שָׁנִים עַל שָׁנִים.
זֶה הָיָה דֶּשֶׁא רַךְ וּמְשֻׁבָּח.
שַׁחֲרוּרִים הִתְהַלְּכוּ עָלָיו.
אַחַר כָּךְ פָּרְחוּ מַחֲרוֹזוֹת דַּקּוֹת שֶׁל פְּרָחִים זְעִירִים
בְּוַדַּאי בָּאָבִיב.
אַחַר כָּךְ צִבְעוֹנִים,
נַרְקִיסִים אַנְגְלִיִּים, לֹעַ הָאַרְיֵה
שׁוּם דָּבָר מְיֻחָד.
אֲנִי שׁוּם דָּבָר לֹא עָשִׂיתִי.
חֹרֶף וְקַיִץ הִתְהַפְּכוּ בֵּין גִּבְעוֹלֵי הַדֶּשֶׁא.
יָשַׁנְתִּי כָּל כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר.
הָיָה זֶה חַלּוֹן גָּדוֹל דֵּי הַצֹּרֶךְ.
כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בּוֹ צֹרֶךְ
רָאִיתִי בַּחַלּוֹן.

חפשו בגוגל חטיפי גרנולה משג

חפשו בגוגל חטיפי גרנולה משגעים של לייזה פאנלים
חוצמזה, יש מצב שאני מפתחת משהו. מכירים את זה שלתינוקי שלכם אין מצב רוח ולא בא לו כלום והוא נרגן ועצבן ואאוטוטו פורץ בבכי? אז כזה. מרגישה את העצמות (לא שזה רע).
לפני יומיים התקשרו לבשר לי “הבת שלך נכשלה בבדיקת שמיעה” הייתי בהלם, אלף כל, היא לא אומרת “מה?” כמנהג הילדים עם נוזלים באזניים ובית כל, הרי יש לה אזני דמבו חמדמדות שעם רוח גב יש מצב למעוף קל “איך? כיצד?” שאלתי “נכשלה, צטערים קחי אותה בדחיפות ל-א.א.ג לבחינה חוזרת” (מדהים איך כל רטוריקת הדיבור זה הצליח ונכשל מהרגע שהם יוצאים מהטוכעס),
אז הלכנו לבחינה חוזרת אצל הא.א.ג “איזה יופי של אזניים יש למיידל’ע, הכל אצלה פיקס” אמר הדוקטור בחיוך פרברטי קל.
“תגיד דוקטור אתה מוכן להתלהב גם משלי?” מגישה לו תוך כדי את אוזן ימין (השמיעה שלי לא משו, זה גנטי כנראה, כשאני מדברת עם דוד שלי חיים בטלפון הוא מרים את רחוב הנשיא בחדרה ואני את שדרות רוטשילד תל אביב. אפילו בצבא הורידו לי פרופיל על אוזן ימין. קורה.)
“הו הו הו מה הולך לך באזניים” פסק הדוקטור באקסטטה
הוא הסתכל דרך המיקרוסקופ הענק ומה שהוא הוציא משם, הו אלהים: פקקים, בקבוקים למיחזור, מסמרים, זוגות גרביים שנעלמו, מפתחות שאבדו, מטבעות כסף קטן, מילים מיותרות, שטויות שקניתי, קנסות שהחבאתי פתקים שאנשים שמו בכותל מה שהלך שם.
עכשיו אני שומעת הכל.
הכל שומעת.
כנראה בגלל זה
נהייתי
קצת
חולה.

ככ אוהבים אצלי גרנולה, לפחות פעם בשבועיים שלושה מכינה צנצנת, אז חשבתי ככה בלב “חמודה, למה שלא תכיני חטיפי גרנולה עם יוגורט ופרי טרי כל השבנג יחד? מה את אומרת?” יצא נפלא אומרת לכם. שלחתי איתם בבוקר לבית ספר, שלחתי את עצמי עם חטיף למחשב בסלון ואז חזרתי וחטפתי עוד אחד קטן. ועוד אחד ודי, לקחתי לפרלמנט שלי בגינת הכלבים. עפו עליהם. עכשיו תורכם.
זה ככ קל קל קל שלא נעים לי. היוגורט עם התותים נותן קונטרה רכה חמצמצה לפריכות המתוקה. מושלם בעיני.

@danone_il

דונט בי א-סטרנג'ר, קיפּ און קשר

© 2020 All rights reserved

1.3Kshares

Send this to a friend