לייזה פאנלים

יש משהו לקינוח?

עוגת בוקר טוב

עוגה פשוטה וטעימה להפליא לסיפתח של היום

המתכון נמצא בספר החדש (והשלישי) “לייזה פאנלים קל, קל, קל”
עכשיו בחנויות הספרים ובאתרי המכירות

לרכישה מאתר מודן
לרכישה באתר המגדלור
לרכישה מאתר צומת ספרים
לרכישה מאתר סטימצקי

תגיות

גזר,עוגה בחושה,עוגת בוקר טוב,עוגת תפוז,קינמון,תפוזים,תפוחים

צמות שמרים מגולגלות

עוגת שוקו קונץ

עוגת תות לימון סטארבקס

שלושה סלטים נפלאים עם אדממה

הבלוג של לייזה פאנלים | יומן מטבח קטן של עקרת בית גדולה | אחה"צ שלי עם פרנק ורוזלי 3

אחה”צ שלי עם פרנק ורוזלי

קערת קרישנה

בואו להיות חברים של לייזה גם ב:

אסטה לה אינסטה בייבי

אפשר היה לחשוב שיש לי איזה ס

אפשר היה לחשוב שיש לי איזה סיפור על שכנה מיתולוגית או סבתא אוסטרו הונגריה, אבל אחרי ככ הרבה שנים אני יודעת קצת את הכימיה של המטבח מה כבר יקרה אם אכין בחושה ומעליה אצוק שכבת גבינה ופרי? בלי שלבים מיותרים עירבבתי, יצקתי, טעמתי והבנתי ששמה בישראל יהיה עדינה. כולה עדינות יופי וטעם וכל כל קל להכינה את עדינה שתי קערות שתי שכבות וממעל פרי קיץ חמוץ אין לכם שום תירוץ יאללה למוכנים היכון רוצו להכינה חפשו בגוגל לייזה פאנלים עוגת עדינה מתוך הספר ״קל קל קל״

אני אוהבת ידיים יפות. מכל סו

אני אוהבת ידיים יפות. מכל סוג. אבל הסוג האהוב עלי הן ידי עמל, ידיים עובדות שחריש בהם וטעם. שיודעות לבנות או לקצור, ללוש או לתפור, שכל אצבע יודעת מה תפקידה במחול העמל. בואו, זה לא שאני מתנגדת שלילדיי יהיו ידי רופא, מהנדס או הייטקיסט, ממש ממש לא. אבל המשיכה שלי היא לידיים שיש בן צורך ושימוש, שהן קמות לעבודה יחד איתך. בתור אחת שגרה במטרופולין הגדול, קשה לפגוש כאלה. נדיר אפילו. רוב הידיים שאני לוחצת הן ידי צווארון לבן, ידיים חיוורות מאור ניאון, שמקישות על מקלדות וחורשות שדות מגנטיים כשהייתי ילדה רוב הידיים שפגשתי היו ידי עמל אבל המקצועות השתנו ואיתם גם הידיים לא אשכח את הפעם הראשונה שפגשתי את ברי. הבת שלי אירחה בית חם בכיתה א’, היה לה חיבור מיידי עם ילדה אחת מתוקה במיוחד בין הידיים שהגיעו לאסוף את ילדיהם בשעה היעודה, קפצה ילדה אחת מתוקה במיוחד לידי עמל מאובקות. אני אף לא שואלת “תגיד מה אתה עושה בחיים” לא כי לא נעים לשאול, כי אני יודעת לאן השיחה תלך ואני יודעת שברוב הפעמים אגלה חוסר עניין וזה יגמר במזג האויר או “איזה חמודים הילדים נכון?” אבל כשאוצר כזה נופל לידי ליטרלי, אז ברור ששואלת. “אתה עובד בבניין?” “עובד בבניין של קמח” הוא צוחק “בטחנת קמח?” “לא, אני אופה” אופה? איזה יופי, גם אני אופה, מבשלת, מכבסת, תולה” למזלי גם הבנות שלנו חברות, למזלי הוא אחד האנשים המקסימים שפגשתי בדרך שלי, כמה וכמה פעמים יצא לנו לבשל בהנאה גדולה, להעביר סדנת בישול יחד, לבלות בטיולים. איך שאחותי באה לביקור בארץ מיד אמרתי “אני חייבת להכיר לך מישהו מוכשר במיוחד עם ידיים טובות” כי יודעת אחות אחות ונוצר גם שם קליק. אז הוא בכלל אח. חוץ מכל המעלות. ברי מת על הודו, חרש אותה חודשים ארוכים על אופנוע לבד, אז בכלל זן ואמנות. מברי לומדת את סודות האפייה, הוא אופה מוכשר ורב חסד. הפעם למדתי ממנו את כל הסודות הפשוטים של הלחם הממולא ההודי הטעים. הנאן. מזכיר מאוד את הפראטה האלו פראטה. חולקת איתכם את הפשטות הטעימה הזאת בגוגל לייזה פאנלים - הנאן של ברי @danone_il @baryogev

אחותי ואני בעתות התפרקות, דואגות אחת לשניה. היא תגיד שהסלט שלי הכי טעים בעולם, ואני מתחננת ברגליים דואבות מורמות אחרי יום ארוך וקשה “בחייאתק סיס, תכיני לי סלט קשה פליז”. מטורפת על הסלט הזה, כל הירקות בו קשים פריכים ומזמינים. מזכירים לי מישהי..

זוכרת את היום שבאתי עם חבר ר

זוכרת את היום שבאתי עם חבר רציני להורים שלי, זה היה אי שם במאה הקודמת. הם היו מזועזעים מהבחירה שלי: "נכון הוא מושלם?" "מושלם? הג'ינס קרוע, עגיל באוזן והוא יחף״ מדי יום הם פצחו במנגינה של: "איך גידלתי פרח והיא יוצאת עם ביטניק? איפה טעיתי?" נכנעתי. בלית ברירה חבר שלי החל לפקוד את ביתי בסנדלים, שיער מסורק וג'ינס עם מכפלת. ואני, איך לומר, ככל שנהיה יותר מסודר אצלי הריגוש חלף עבר, ירד לי ממנו וההורים שלי רשמו לעצמם הצלחה! הבא בתור היה בן להורים גרושים, השם ישמור, "איך גידלתי פרח והיא יוצאת עם ילד מבית הרוס??" אבי זעק לשמיים באותו רגע נשבעתי שאני לא אתערב לילדים שלי, לא מעניין אותי מי ההורים,מה הגזע, מאיפה הם, למה הם אלרגים, איך הם נראים ועם מה הם הולכים לא מתערבת. אז לבן שלי יש חברה רצינית, הבעיה שהיא לא מבאר שבע או איזה קיבוץ, היא באה מהישוב אוסטרליה, "אוסטרליה??? מה לנו ולאוסטרליה? זה על מאדים לא?" אני מנגנת בלאט "נו, די אמא, תהיי נחמדה, הם זורמים כאלה" "ניקול קידמן לא נראית זורמת, לא עם אוכל ולא עם הגיל. חוץ מזה אדוני, ראיתי פעם סרט טבע על אוסטרליה?? או הו הו טבע מסוכן מאוד מסוכן מאוד, אתה בא להוציא מכתב מתיבת הדואר בום מכיש אותך נחש ואתה נקטל! אתה מטאטא את הבית מקבל ליטוף מעכביש ארסי, מיותר להגיד שאתה נקטל זצ"ל אתה רוכב על אופניים בום ציפור גדולה מנקרת לך את הראש, והמדוזות שם, לא שמים עליהם קצת חומץ וזה עובר. זה לא עובד מיסטר. הן קטלניות שומע? נקטל שומע? שלא לדבר על התנינים ו.." "אויש אמא, גם כן את, חכי שתכירי אותה" "תגיד לי, בן שלי, סיפרתי לך שאוסטרליה לא התחילה כמדינה, אלא כמכלאה לכל הפושטקים מאנגליה?? אתה יודע מי היה סבא שלה? אולי הוא ג'ק המרטש? הא ילד? מה אנחנו צריכים את הכאב ראש הזה לא סבלנו מספיק?" "טוב חלאס אמא, אנחנו מגיעים לחודש ואת הולכת לאהוב אותה, עוד תראי" הם באו, הוא והיא. שני דוגמנים מקטלוג של ווג אוסטרליה "וואו היא נראית אוסטרלית" אני אומרת לילד "היא מאוסטרליה יא גנובה" "איזה גבוהה, איזה אורך רגליים, מה הם אוכלים שם? שמרים?" "וג'ימייט זה באמת משמרים, הם מתים על זה" "טוב, חבל שלא אכלתי וג'ימייט שהייתי קטנה אולי הייתי היום דוגמנית של איקאה" "אמא, רק ש…." "אל תגיד לי, היא צמחונית עם נגיעות טבעוניות ועושה יוגה על בסיס יומי!" "בול אמא" " אמא יודעת הכל, עכשיו תבדוק טוב טוב מי הסבא שלה" ״אז את בטוחה שאת בסדר עם זה ״בכל זאת אוסטרלים פושטקים״ ההורים שלי בוחשים "בסדר גמור. גידלתי פרח והוא מצא גלדיולה" בננה ברד שאמה לימדה אותי להכין

‎מאז שהילדים גדלו, הים ואני

‎מאז שהילדים גדלו, הים ואני קצת התרחקנו. כשהם היו קטנים, הייתי מעמיסה את הבית, הולכת עם צאת החמה וחוזרת עם השקיעה של הילדים והשמש. מקלחות, ו-בום היו נרדמים על המקושקשת והסלט. ‎“יה איזה כיף שהילדים גדלו וכבר לא צריך לסחוב כלום, רק להנות” אני אומרת לו ‎את יודעת להנות? את יודעת להתענות משם נובעת ההנאה שלך ‎“מה קרה לך תראה איך סידרו את הים, תל אביב יה חביבי, יש אפילו דוש לכלב וכל כסא רק שני שקל, זה חינמון זה והכל באפליקציה רק ללחוץ להתיישב ולראות את הגלים שומר מסך. אומרת לך סוף סוף הגעתי לגיל שאני משוחררת. מילדים, מסלים, מעגלות, מחזייה ריד מיי ליפס – מ ש ו ח ר ר ת!” ‎“את??” ‎“ברור. אני הכי פרי ספיריט לא לוקחת כלום מלבד הראש של האייפון” ‎“מכירה את תסמונת השבוע השלישי? רווקים מכירים אותה יופי, את יוצאת לדייט זה דייט, את יוצאת עם אותו אחד לדייט שני זה דייט שני, את יוצאת לדייט שלישי זה מערכת יחסים! שבת שלישית בים את בזוגיות, מעבירה את כל הפקלעך שלך לים, הבנת מה אני אומר?” ‎אז הלכנו בשבת הוא, הקטנה, הכלב ואני. ‎אפילו מגבת לא לקחנו רק בקבוק מים, “ראית איזה ים פלטה? איזה תענוג איך ככה נתנו לעצמנו לשכוח את ההנאות הקטנות של החיים, קצת לצוף, קצת לשוף רק הייתי שמחה אם היה לי אחרי התפיסות של הגלים איזה אבטיח קר ליד. זה הכל” ‎“מבחינתי את יכולה לרצות אפילו דובדבן קטן, אומר קבל ים ועדה אני לא סוחב כלום” ‎אז שבת אחרי זה הלכנו הוא, הקטנה, הכלב ואני עם מחצלת, מים וקערת פירות. ‎“יא רבנן יש כיף גדול מזה? רק חבל שהפכתי לקרטיב רמזור, תראה אותי, כמו תיירת מפלורידע חייבים איזה שמשיה, בכל זאת שמש זה לא רק ויטמין די בימנו. מבין מה אני אומרת?” ‎“אפילו את השמשייה הקטנה של הקוקטייל אני לא סוחב, הבנת?” ‎באותו שבוע הלכתי לסופר היה שם מבצע, אבל איזה מבצע של הלייף, חילקו שמשיות, צידניות ותרמוס שאני לא אקנה??? חינמון אומרת לכם, לא מבינה איפה חותכים שם רווח ‎אז פעם שלישית גלידה. בים. ‎אני סוחבת. הוא לא סוחב כלום. אני סוחבת את כל הים והעולם, הולכת לא רואה בעיניים מהשמש הקופחת, מהגלים, מהאגלים של הזיעה הולכת כמו עץ קריסמוס שתלויים עליו בצורה מרושלת : צילייה, מחצלת, מגבות, כסאות, רדיו, צידנית קטנה, כריכים, ביצים קשות, קופסת פירות ו-תרמוס עם קפה. ‎ואתם יודעים מה הכי גרוע, שכשהגענו הביתה, הייתי עצבנית אש אש אומרת לכם ואז הוא אומר בזחיחות “את עוד סוחבת את זה שלא סחבתי? יאללה שחררי פרי ספיריט שכמוך” ‎כשחזרנו הכנתי מאפה סמרטוטים כיאה למצב ולמזג יצא אש חפשו בגוגל לייזה פאנלים מאפה סמרטוטים @danone_il ‎

סיר שמתחיל בלה לה לה חייב לה

סיר שמתחיל בלה לה לה חייב להיות סיר נפלא

גיליתי שבכל בית שמכבד את עצמו יש ״פסטה פח״ שזו פסטה עם כל הירקות הטעבנים שעומדים להיזרק לפח. כן כן אלה שסתם ישבו במקרר וחיכו לתורם, אבל נשכחו ונהיה להם קר ועצובי ומייאש וקודר אז מה שקורה עם האבודים האלה עושים להם החייאה עם שמן זית עגבניות ושיניים שלמות של שום, שולחים למסז׳ תנור מפניק, בינתיים מבשלים פסטה קוצצים עשבים, עגבניות מיובשות, זיתים ואנשובי מעל מורידים גשם של פרמזן ובום! 💥נהיה בלגן של טעם וצבע והכי חשוב יש טעם לחייהם של אלו שכמעט הלכו קפוט.

לא היה לי כח לגלגל עלי גפן, ק

לא היה לי כח לגלגל עלי גפן, קמתי עם אנרגיה של חשופית אז הפכתי אותם לחגיגה של אורז עם צנוברים, סלקים, דובדבנים, עלי גםן טריים, בצל מטוגן, מבול עשבי תיבול ורכז רימון יצא כה טעים שישי צמחונישי קטן וקל, אורז עלי גפן, מלא סלטים, ארנציני, וחלה שתטייל כאיילה בין הרטבים שבת שולם חברים שלי

כמה דברים יש לי להגיד לכם לפ

כמה דברים יש לי להגיד לכם לפני שאני מתחילה את היום : אני מתה להתחיל לעשות ספורט, שמתי לי יעד, אחרי הלידה של הקטנה, עברו עשר שנים. אני מתה לקנות סיר סוטאז' חדש, הבעיה שנהייתי אימלדה מרקוס של הסירים והמטבח שלי בגודל קופסת נעליים. אחרי שנים שסירבתי להרכיב משקפי קריאה, אחרי שנים שהאותיות של הנייד שלי היו בגודל שלטי חוצות והפעמים היחידות שקראתי משהו, היה בתור בקופ"ח (בעיקר את העתידות שלי בלאישה מ1998 .(שמחה לבשר לכם שסוף סוף השלמתי עם זה שאני אישה שבתיק שלה תוכלו למצוא: קיסמים, סוכריות מציצה, סוודר קל ומשקפי קריאה. חזרתי לקרוא ותכלס, זה כיף התעמלות לא רעה בשביל אישה קטנה עם משקפיים, רק חסר לי לפתוח את והיום בשוק לשתות שייק טרי בריא מצר היקפים ועודפים והיום מושלם למתכוני שייקים חפשו בגוגל לייזה פאנלים לאסי קלאסי או בסטורי לינק והכנה דברו אלי לפני אחורי ותוך כדי @danone_il

לפני כמה ימים נכנסתי הביתה כרוח סערה גוועת ברעב לא היה כלום! כלום! חוץ מתפוחי אדמה שבישלתי בחמש בבוקר (יש לי שריטה קטנה, איך שאני משכימה עם החמה עוד לפני הציחצוח אני מניחה על הכיריים סיר עם קטניות, או דגן או פחמימה - מבשלת רק במים,דואגת שיהיה לי משהו לעבוד איתו בצהריים) אז הסתערתי מעכתי תפחי, שידכתי טונה, עשבים לימון כבוש ליבבתי, אפיתי והכנתי לי כריך לפנתיאון חפשו הגוגל או בסטורי קציצות טונה מקוםסא אפויות ב10 דקות

אפשר היה לחשוב שיש לי איזה ס

אפשר היה לחשוב שיש לי איזה סיפור על שכנה מיתולוגית או סבתא אוסטרו הונגריה, אבל אחרי ככ הרבה שנים אני יודעת קצת את הכימיה של המטבח מה כבר יקרה אם אכין בחושה ומעליה אצוק שכבת גבינה ופרי? בלי שלבים מיותרים עירבבתי, יצקתי, טעמתי והבנתי ששמה בישראל יהיה עדינה. כולה עדינות יופי וטעם וכל כל קל להכינה את עדינה שתי קערות שתי שכבות וממעל פרי קיץ חמוץ אין לכם שום תירוץ יאללה למוכנים היכון רוצו להכינה חפשו בגוגל לייזה פאנלים עוגת עדינה מתוך הספר ״קל קל קל״

אני אוהבת ידיים יפות. מכל סו

אני אוהבת ידיים יפות. מכל סוג. אבל הסוג האהוב עלי הן ידי עמל, ידיים עובדות שחריש בהם וטעם. שיודעות לבנות או לקצור, ללוש או לתפור, שכל אצבע יודעת מה תפקידה במחול העמל. בואו, זה לא שאני מתנגדת שלילדיי יהיו ידי רופא, מהנדס או הייטקיסט, ממש ממש לא. אבל המשיכה שלי היא לידיים שיש בן צורך ושימוש, שהן קמות לעבודה יחד איתך. בתור אחת שגרה במטרופולין הגדול, קשה לפגוש כאלה. נדיר אפילו. רוב הידיים שאני לוחצת הן ידי צווארון לבן, ידיים חיוורות מאור ניאון, שמקישות על מקלדות וחורשות שדות מגנטיים כשהייתי ילדה רוב הידיים שפגשתי היו ידי עמל אבל המקצועות השתנו ואיתם גם הידיים לא אשכח את הפעם הראשונה שפגשתי את ברי. הבת שלי אירחה בית חם בכיתה א’, היה לה חיבור מיידי עם ילדה אחת מתוקה במיוחד בין הידיים שהגיעו לאסוף את ילדיהם בשעה היעודה, קפצה ילדה אחת מתוקה במיוחד לידי עמל מאובקות. אני אף לא שואלת “תגיד מה אתה עושה בחיים” לא כי לא נעים לשאול, כי אני יודעת לאן השיחה תלך ואני יודעת שברוב הפעמים אגלה חוסר עניין וזה יגמר במזג האויר או “איזה חמודים הילדים נכון?” אבל כשאוצר כזה נופל לידי ליטרלי, אז ברור ששואלת. “אתה עובד בבניין?” “עובד בבניין של קמח” הוא צוחק “בטחנת קמח?” “לא, אני אופה” אופה? איזה יופי, גם אני אופה, מבשלת, מכבסת, תולה” למזלי גם הבנות שלנו חברות, למזלי הוא אחד האנשים המקסימים שפגשתי בדרך שלי, כמה וכמה פעמים יצא לנו לבשל בהנאה גדולה, להעביר סדנת בישול יחד, לבלות בטיולים. איך שאחותי באה לביקור בארץ מיד אמרתי “אני חייבת להכיר לך מישהו מוכשר במיוחד עם ידיים טובות” כי יודעת אחות אחות ונוצר גם שם קליק. אז הוא בכלל אח. חוץ מכל המעלות. ברי מת על הודו, חרש אותה חודשים ארוכים על אופנוע לבד, אז בכלל זן ואמנות. מברי לומדת את סודות האפייה, הוא אופה מוכשר ורב חסד. הפעם למדתי ממנו את כל הסודות הפשוטים של הלחם הממולא ההודי הטעים. הנאן. מזכיר מאוד את הפראטה האלו פראטה. חולקת איתכם את הפשטות הטעימה הזאת בגוגל לייזה פאנלים - הנאן של ברי @danone_il @baryogev

אחותי ואני בעתות התפרקות, דואגות אחת לשניה. היא תגיד שהסלט שלי הכי טעים בעולם, ואני מתחננת ברגליים דואבות מורמות אחרי יום ארוך וקשה “בחייאתק סיס, תכיני לי סלט קשה פליז”. מטורפת על הסלט הזה, כל הירקות בו קשים פריכים ומזמינים. מזכירים לי מישהי..

זוכרת את היום שבאתי עם חבר ר

זוכרת את היום שבאתי עם חבר רציני להורים שלי, זה היה אי שם במאה הקודמת. הם היו מזועזעים מהבחירה שלי: "נכון הוא מושלם?" "מושלם? הג'ינס קרוע, עגיל באוזן והוא יחף״ מדי יום הם פצחו במנגינה של: "איך גידלתי פרח והיא יוצאת עם ביטניק? איפה טעיתי?" נכנעתי. בלית ברירה חבר שלי החל לפקוד את ביתי בסנדלים, שיער מסורק וג'ינס עם מכפלת. ואני, איך לומר, ככל שנהיה יותר מסודר אצלי הריגוש חלף עבר, ירד לי ממנו וההורים שלי רשמו לעצמם הצלחה! הבא בתור היה בן להורים גרושים, השם ישמור, "איך גידלתי פרח והיא יוצאת עם ילד מבית הרוס??" אבי זעק לשמיים באותו רגע נשבעתי שאני לא אתערב לילדים שלי, לא מעניין אותי מי ההורים,מה הגזע, מאיפה הם, למה הם אלרגים, איך הם נראים ועם מה הם הולכים לא מתערבת. אז לבן שלי יש חברה רצינית, הבעיה שהיא לא מבאר שבע או איזה קיבוץ, היא באה מהישוב אוסטרליה, "אוסטרליה??? מה לנו ולאוסטרליה? זה על מאדים לא?" אני מנגנת בלאט "נו, די אמא, תהיי נחמדה, הם זורמים כאלה" "ניקול קידמן לא נראית זורמת, לא עם אוכל ולא עם הגיל. חוץ מזה אדוני, ראיתי פעם סרט טבע על אוסטרליה?? או הו הו טבע מסוכן מאוד מסוכן מאוד, אתה בא להוציא מכתב מתיבת הדואר בום מכיש אותך נחש ואתה נקטל! אתה מטאטא את הבית מקבל ליטוף מעכביש ארסי, מיותר להגיד שאתה נקטל זצ"ל אתה רוכב על אופניים בום ציפור גדולה מנקרת לך את הראש, והמדוזות שם, לא שמים עליהם קצת חומץ וזה עובר. זה לא עובד מיסטר. הן קטלניות שומע? נקטל שומע? שלא לדבר על התנינים ו.." "אויש אמא, גם כן את, חכי שתכירי אותה" "תגיד לי, בן שלי, סיפרתי לך שאוסטרליה לא התחילה כמדינה, אלא כמכלאה לכל הפושטקים מאנגליה?? אתה יודע מי היה סבא שלה? אולי הוא ג'ק המרטש? הא ילד? מה אנחנו צריכים את הכאב ראש הזה לא סבלנו מספיק?" "טוב חלאס אמא, אנחנו מגיעים לחודש ואת הולכת לאהוב אותה, עוד תראי" הם באו, הוא והיא. שני דוגמנים מקטלוג של ווג אוסטרליה "וואו היא נראית אוסטרלית" אני אומרת לילד "היא מאוסטרליה יא גנובה" "איזה גבוהה, איזה אורך רגליים, מה הם אוכלים שם? שמרים?" "וג'ימייט זה באמת משמרים, הם מתים על זה" "טוב, חבל שלא אכלתי וג'ימייט שהייתי קטנה אולי הייתי היום דוגמנית של איקאה" "אמא, רק ש…." "אל תגיד לי, היא צמחונית עם נגיעות טבעוניות ועושה יוגה על בסיס יומי!" "בול אמא" " אמא יודעת הכל, עכשיו תבדוק טוב טוב מי הסבא שלה" ״אז את בטוחה שאת בסדר עם זה ״בכל זאת אוסטרלים פושטקים״ ההורים שלי בוחשים "בסדר גמור. גידלתי פרח והוא מצא גלדיולה" בננה ברד שאמה לימדה אותי להכין

‎מאז שהילדים גדלו, הים ואני

‎מאז שהילדים גדלו, הים ואני קצת התרחקנו. כשהם היו קטנים, הייתי מעמיסה את הבית, הולכת עם צאת החמה וחוזרת עם השקיעה של הילדים והשמש. מקלחות, ו-בום היו נרדמים על המקושקשת והסלט. ‎“יה איזה כיף שהילדים גדלו וכבר לא צריך לסחוב כלום, רק להנות” אני אומרת לו ‎את יודעת להנות? את יודעת להתענות משם נובעת ההנאה שלך ‎“מה קרה לך תראה איך סידרו את הים, תל אביב יה חביבי, יש אפילו דוש לכלב וכל כסא רק שני שקל, זה חינמון זה והכל באפליקציה רק ללחוץ להתיישב ולראות את הגלים שומר מסך. אומרת לך סוף סוף הגעתי לגיל שאני משוחררת. מילדים, מסלים, מעגלות, מחזייה ריד מיי ליפס – מ ש ו ח ר ר ת!” ‎“את??” ‎“ברור. אני הכי פרי ספיריט לא לוקחת כלום מלבד הראש של האייפון” ‎“מכירה את תסמונת השבוע השלישי? רווקים מכירים אותה יופי, את יוצאת לדייט זה דייט, את יוצאת עם אותו אחד לדייט שני זה דייט שני, את יוצאת לדייט שלישי זה מערכת יחסים! שבת שלישית בים את בזוגיות, מעבירה את כל הפקלעך שלך לים, הבנת מה אני אומר?” ‎אז הלכנו בשבת הוא, הקטנה, הכלב ואני. ‎אפילו מגבת לא לקחנו רק בקבוק מים, “ראית איזה ים פלטה? איזה תענוג איך ככה נתנו לעצמנו לשכוח את ההנאות הקטנות של החיים, קצת לצוף, קצת לשוף רק הייתי שמחה אם היה לי אחרי התפיסות של הגלים איזה אבטיח קר ליד. זה הכל” ‎“מבחינתי את יכולה לרצות אפילו דובדבן קטן, אומר קבל ים ועדה אני לא סוחב כלום” ‎אז שבת אחרי זה הלכנו הוא, הקטנה, הכלב ואני עם מחצלת, מים וקערת פירות. ‎“יא רבנן יש כיף גדול מזה? רק חבל שהפכתי לקרטיב רמזור, תראה אותי, כמו תיירת מפלורידע חייבים איזה שמשיה, בכל זאת שמש זה לא רק ויטמין די בימנו. מבין מה אני אומרת?” ‎“אפילו את השמשייה הקטנה של הקוקטייל אני לא סוחב, הבנת?” ‎באותו שבוע הלכתי לסופר היה שם מבצע, אבל איזה מבצע של הלייף, חילקו שמשיות, צידניות ותרמוס שאני לא אקנה??? חינמון אומרת לכם, לא מבינה איפה חותכים שם רווח ‎אז פעם שלישית גלידה. בים. ‎אני סוחבת. הוא לא סוחב כלום. אני סוחבת את כל הים והעולם, הולכת לא רואה בעיניים מהשמש הקופחת, מהגלים, מהאגלים של הזיעה הולכת כמו עץ קריסמוס שתלויים עליו בצורה מרושלת : צילייה, מחצלת, מגבות, כסאות, רדיו, צידנית קטנה, כריכים, ביצים קשות, קופסת פירות ו-תרמוס עם קפה. ‎ואתם יודעים מה הכי גרוע, שכשהגענו הביתה, הייתי עצבנית אש אש אומרת לכם ואז הוא אומר בזחיחות “את עוד סוחבת את זה שלא סחבתי? יאללה שחררי פרי ספיריט שכמוך” ‎כשחזרנו הכנתי מאפה סמרטוטים כיאה למצב ולמזג יצא אש חפשו בגוגל לייזה פאנלים מאפה סמרטוטים @danone_il ‎

סיר שמתחיל בלה לה לה חייב לה

סיר שמתחיל בלה לה לה חייב להיות סיר נפלא

689shares

Send this to a friend

Your emailRecipient emailYour message