fbpx

עוגות

עוגת מוס שוקולד הכי טעימה בעולם

עוגת מוס שוקולד בלי קמח מושלמת לחג

הבלוג של לייזה פאנלים | יומן מטבח קטן של עקרת בית גדולה | עָל כּושִׁית שׁמנָה אחת ו-5 דברים ממש גרועים בי!

יש לנו, לאנושות, את הדבר הזה, שכל תכונה טובה שלנו, אנחנו נורא מצניעים : “כן, אני נותנת צדקה בסתר”..(תפרסמו חופשי),
וכל תכונה רעה שלנו הופכת לחמודית מתוקית כזאת: “זה לא שאני שתלטנית בלתי נסבלת חלילה, אני פשוט בוסית כזאת מגניבה שיודעת מה היא רוצה, זה רע תגידו לי?”
אז הפעם  החלטתי להרים כפפת ניקוי של עקרת וככה לשפשף טוב טוב את התכונות הלא יפות שקיימות בי, בלי לייפיף אותם, לעשות מניקור ולמרוח עליהם לק..
זה לא פשוט להלך המוני שנים על כוכב הלכת שלנו עם תכונות לא מחמיאות כאלה,  שגם אקנומיקה לא תוריד.
כמו שדוד אבידן אמר את זה יופי לפני : “הכתם נשאר על קיר הפרופיל שלי”!
חייבת להודות שבמרוצת השנים המון דברים השתנו, התבָּלו, התבלבלו בי.
חשבתי שלהיות רזה נורא ימשך לנצח
והנה גיליתי שלא!
הגעתי לגיל מסויים שאני פשוט  חייבת לעבוד על התכונה הנהדרת הזו שניחנתי בה –  הרזון!

אבל יש 5 דברים שאני אינני אני בלעדיהם וכנראה  ילכו איתי עד הקבר.
5 שלדים  שנמצאים אצלי בארון, הקולקציה השלילית השרלילית שלי.
כי גם אותה צריך להציג באור חיובי :

הראשונה והבולטת מכולם היא מגזימנות! כבר כילדה הייתי  מגזימנית, או בשפה בוטה שקרנית!
אמנם לא ממש מזיקה. אבל בחיים בחיים לא תתפסו אותי אומרת את המחיר המדוייק של בגד “קניתי את זה במבצע מטורף, 2 במחיר של  שקל”
לנצח אגזים – כלפי  מעלה כדי להעצים  או כלפי מטה שלא יופנו אלי חיצים  (של בזבוז חפוז כמובן)
כשאני מתארת סיטואציה חייבת להרטיב אותה בהרבה דרמה ועיקצוצים. למה? ככה.
כשהייתי קטנה קראו לי גזמנית שקרנית. כשגדלתי הבנתי שאני באמת כזאת.

יחד עם זאת ובהתאם לנאמר לעיל, ההגזמות באות בסתירה מוחלטת עם תכונה שאני לא מצליחה להשתחרר ממנה והיא חוסר טקט או האמת העירומה בפָּנים.
לא משנה עד כמה גדלתי:
” תמיד הוא נכנס בי בלי שום אזהרה הילד חסר הטקט הזוועתי הנורא”.
זה מה שאמרתי לפרנדלי גיי שלי: “כשרואים אקס פקטור זה ממש פקטור איזה מדינה של הומואים נהיינו, לא ככה שוקי? שוקי?”
ואת זה חלקתי עם חמודי מהחומוס: “חמודי, שמת לב איך אתם, הערבים, והדוסים דומים? שמת לב חמודי? חמודי?”
לחברה שלי שכל שאר החברות אמרו לה עד כמה היא רזתה בעקבות איזה דיאטה חדשה “מה אתן מקשקשות לא רזית גרם ציפי, אתן עיוורות תגידו לי? ציפי, אל תאמיני להם..ציפי?..ציפי?”

תכונה שהעברתי בגניזם  לילדים שלי היא –  בלאגניזם!
זוכרת עוד כשהייתי ילדה אמא שלי היתה צוחקת: “את משאירה כל כך הרבה סימני דרך שבחיים לא נצליח  לאבד אותך”
תקשיבו, אני אולי חתכת עקרת בית, אבל מדובר בסופת ציקלון של כאוס אימתני.
“היה נקי?” “הרגע היה נקי?” (פעם ביום משנסת עצמי ומסדרת את מה שהאישה המבולגנת ההיא השאירה אחריה).

כששאלתי את הבעש”ט אם יש תכונה גרועה שהולכת איתי שנים הוא ענה: “רק אחת? יש מלא..לא יודע מה לבחור” אחרי פאוזה ומבט עמוק בעיני הוא החריד “אין מה לעשות, את אישה די מעצבנת,.. נו.. חייבת להתחכם” .
ואז פניתי לאמא שלי ושאלתי אותה איזו תכונה בלטה אצלי בתור ילדה חוצ מהשקרים, הבלאגן והחוסר טקט. אמא שלי, בלי לחשוב פעמיים אמרה: “אוי את היית ילדה מעצבנת  נורא, מן חכמולוגית כזאת.
אז הנה הגרועית הרביעית: מעצבנת לנצח!

ואחרונה חביבה??? אני ביקורתית ושופטת נורא מהר אנשים.
במיוחד כשאני נכנסת למטבח שלהם. נגיד,: אם המטבח מבריק מדי, לבן מדי, בלי כלים בכיור וסטרילי ….ישר ברור לי איזה ארוחה אני אקבל ליטרלי ונון ליטרלי!
או אם יש ארבעה סירים מפונפנים על הכיריים, אבל ריקים! בלי כלום! .ברור לי מה מסתתר בתוך הקנקן..
אצלי המשפט “הראה לי את מטבֳּחךָ ואומר לך מי אתה!” הוא קוֹמון קנולדג’!

בחרתי לכם עוגת מוס שוקולד מושחתת  (אם כבר לאכול משמין שיהיה טעים לא להאמין!) . ולמה בחרתי דווקא אותה?
כי אם תשאלו אותי  כמה קלוריות יש בחתיכה אז ברור שאשקר.
ולהכין את העוגה הזו עושה קצת באלאגן ולכלוך. וברור שזה יהיה קצת חסר טקט לקרוא לה כּושִׁית שְׁמנָה. ואפשר לבקר  אותה בטירוף!
אבל היא כל כך טעימה ודורשת עוד כפית ועוד כפית ועוד אחת ודי והיא משפחתית ומעצבנת בדיוק כמו מי שאפתה אותה

 

עוגת מוס שוקולד
נחמם מראש תנור ל160 מעלות
תבנית עגולה בקוטר 22 או 24
בתחתית נמלא תבנית תנור במים שיצרו אדים

לתחתית (בלי טיפה של קמח)

100 גר’ שוקולד מריר 60%
100 גר’ חמאה (שליש כוס שמן)
כף גדושה קקאו
3 ביצים
חצי כוס סוכר

איך מכינים?

1. נמיס 100 גרם שוקולד עם חמאה וקקאו במיקרו או בבאן מרי
2. נקציף ביצים כ-3 דקות לקצף תפוח ובהיר, נוסיף סוכר בזרזוף קל. קצף הביצים הכפיל את נפחו
3. ניצוק אט אט את השווקולד לתערובת הביצים תוך כדי הקצפה איטית או ערבוב ידני. עד הטמעה מוחלטת. זהו! התחתית מוכנה. עכשיו נותר רק לשמן תבנית עגולה, להכניס לתנור חום של 160 מעלות.
לא לשכוח לשים בתחתית התנור תבנית תנור עם מים ליצירת אדים זמן האפייה כ-35 דק’

למוס שוקולד:

200 גר’ שוקולד מריר איכותי 60% אפילו 70%
500 מ”ל (להקצפה) + 100 מ”ל שמנת מתוקה (לשוקולד המומס) – אפשר שמנת צמחית לפרווה
כף ברנדי או כף אמרטו
כף ברנדי או כף רום
2 חלמונים
2 חלבונים

איך מכינים?

נמיס 200 גרם שוקולד וכף ברנדי או ליקר במיקרו או בבאן מרי, נוסיף חצי כוס (100 מל)  שמנת מתוקה נערבב, נוסיף שני חלמונים ונערבב ( תערובת השוקולד יכולה להפוך לגרגירית וזה בסדר כשנוסיף את קצף החלבונים זה יסתדר)
נקציף 2 חלבונים עם 3 כפות סוכר בתנועות קיפול עדינות של רקדנית נערבב עם השוקולד המומס.
נקציף לחוד 500 מ”ל שמנת מתוקה לקצף נוקשה נערבב עם השוקולד. ניצוק מעל תחתית. נכניס למקרר לכמה שעות טובות.
אני מכינה את העוגה תמיד עם ביצים, זה מוס אמיתי, אבל מי שלא רוצה להכין עם ביצים – יוסיף עוד 250 מ”ל של שמנת מתוקה ז”א סה”כ 750 מ”ל
לציפוי

100 גר’ שוקולד
100 מ”ל שמנת מתוקה (חצי כוס) אפשר חלב צמחי או שמנת צמחית לפרווה
ניתן לשמנת לבעבע קלות. נכבה ונוסיף את השוקולד. אחרי 3 דק’ נערבב לתערובת חלקה ללא גושים. נצנן מעט ניצוק יפה יפה על העוגה הקרה קרה.
לא להאמין כמה היא טעימה.

נ.ב. – שיניתי את העוגה מעט, הפחתתי ביצים ושוקולד. היא טעימה מאוד גם ככה ועדין מושחתת לשמה.

תגובות

67 תגובות
הכי חדשות
הכי ישנות הכי מדורגות
Inline Feedbacks
צפו בכל התגובות