לייזה פאנלים

סלטים

סלט פאנקו

בטטה וכרובית אפויים בציפוי פריך מה עוד צריך?

“ארבע לפנות בוקר אני לא נרדמת כל כך קשה לי ללכת לישון” תקשיבו, גם אני לא נרדמת כמו יודית שלנו רביץ.  לא בגלל אהבה נכזבת, לא בגלל ליל פורענות עסיסי ומסחרר. לא לא לא רבותי מישהו צריך להגיד את האמת על  הסטארטאפ הזה שנקרא ילדים: כשהם קטנים  את  מחכה שירדמו כבר ותלכי לישון. כשהם מתבגרים את מחכה שיחזרו  כבר ותלכי לישון. בקיצור כל החיים אנחנו מחכים. שהילדים ילכו לישון כדי שאנחנו נוכל לישון.
העולם הרי מתחלק  לשני סוגי אנשים: העטלפים והתרנגולים. אני תרנגולת! מתעוררת עם צאת החמה,  קו קו ריקו עובדת בפאלחה של המטבח אוכלת צהריים בסביבות עשר שארפ!!  כמובן שאני מוכנה לשינה בסביבות תשע בערב. אבל אתמול  גיליתי שילד אחד חסר “איפה הילד?” אני שואלת את חלל הבית  “לא במחשב?” הוא מרים זוג עיניים “אחד מהם חסר” אני עונה –   כל העסק הזה של זום וילדים שלא עושים כלום,  משבש לי את הגל הקל, אני לא בטוחה אם זה הילד מול מחשב או שזה הולוגרמה. הם ככ שקטים, כאלה לא מורגשים, לא ככה? מתקשרת אליו הוא לא עונה.  עוברות שעה שעתיים שלוש – הוא לא עונה המנוול. לא לענות לאמא??? הרי  בלוחות הברית  כתוב במפורש  ואני מצטטת ” לא תרצח,  לא תגנוב, כבד את אביך וענה לאימך בכל מצב!! הבנת!” איך אתה מעז לעבור על הדיבר הזה? השעה שתיים עשרה בלילה, בשעה הזאת בד”כ אני לא בהכרה, אבל עכשיו אני עומדת לאבד את ההכרה אם לא אשמע מהילד.  “אני לא תופסת אותו” מעדכנת את הבעש”ט  “סבבה. אני הולך לישון, אני גמור”   “אתה מה???”
“אני הולך לישון”,
“איך אתה מסוגל ללכת לישון כשהילד לא חזר עוד הביתה, זה ג’ונגל בחוץ”
“הוא בן 15 וחצי. לילה טוב. אני לא דואג”
זה ההבדל ביננו. הוא לא דואג. כשהיו קטנים קרה שהוא נשאר איתם כמה שעות טובות, בתחקיר הטלפוני  כששאלתי:  “החלפת לו?” תשובה: “לא, למה? הוא לא עשה קקי” הוא יכול היה להסתובב איתם יום שלם עם טיטול ששוקל טון ולתת להם לאכול באפלה לצהריים ולהגיד לי “הם אכלו ממש יפה”
ככה גם היום. לא דואג.
הוא הלך לישון והשאיר אותי בחושך הגדול. למי לא השארתי הודעה, רק למורה שלו מכתה אלף לא סימסתי, הסרטים בטלויזיה עברו לראש, חרדות שלא מעיזה לכתוב אפילו, זה מגיע לרמה של חטיפות חייזרים “זהו זה אני מתה, איפה הילד, מה קרה לו, איפה התינוקי שלי”
הקטע שמתבגרים כלואים בין הילדים שהיו לאנשים שיהיו וזה מראה נורא מטופש ומבלבל. נגיד הבנים שלי, שניהם מזמן עברו אותי בגובה, שניהם חורשים את תלאביב משל היתה “זארה”. אין להם בעיה עם שעות. בטח עכשיו בשקיעת הסגר.
נכנסת למקום שהכי מרגיע אותי, בדיוק, המטבח! ראיתי כרובית בטטה קילפתי עירבבתי אפיתי, הרכבתי סלט מדהים. בדיוק כשסיימתי שמעתי צעדים, הריח הטוב במטבח עם רעש המפתח בדלת הפך הכל למחוייך
“תגיד לי, אתה נורמלי?? אתה לא עונה לאמא שלך, אתה יודע מה עברתי כאן זה הפעם האחרונה שזה קורה אתה שומע??” מתנפלת עליו בחיבוקים נישוקים וצעקות
“השארתי לך הודעה ממזמן, לא ראית?”
איך שהוא אומר את זה, בום – מגיעה הודעה –
“בטח שלחת אותה בכניסה לדלת”
“נראה לך? יש לך בטח דיליי בווטסאפ, זה קורה”
“חסר לך שזה קורה שוב, שתדע לך ש…”
“יואו אמא איזה סלט טעים” הוא קוטע אותי באיבחה
“טעים לך מתוקי איזה יופי” ושנינו חופרים בארבע בבוקר עם המזלגות נהנים מסלט כזה טעים
נכנסת למיטה.  “נרגעת?” הוא שואל
“איך אני שונאת שאתה אומר לי בהתנשאות כזאת, גברית כזאת נרגעת?” איזה נרגעת? אכלתי סלט, אתה יודע מה זה לאכול בגילי בארבע בבוקר? חוצמזה, התרנגולת שבי קמה עוד שעה באוטומט קו קו ריקו”

כל פעם אני נדלקת על סלט משל היה בחור. זה הסלט הכי טעים שלי, שומעים? אני מסתכלת עליו ושואלת “תגיד, איך רק עכשיו נפגשנו, איך לא עשיתי אותך קודם?” גס? אולי אבל ככ טעים!!! אין כאלה אין!

שני דברים חשובים:
לא לוותר על פירורי לחם יפנים, קוראים להם פאנקו ויש אותם בכל סופר, בכל מדף אסייתי ורגיל הפריכות שלהם בסלט, זה טירוף של טעם. בכלל תנסו במקום פירורי לחם פירורי פאנקו. זה היסטרי.
לא לוותר על יוגורט דנונה עם טחינה – זה מאוורר ומרענן ככ את הטחינה
אין צורך בבישול מוקדם של כרובית או בטטה. זה קסם!

לירקות האפויים:
חצי כרובית  לא מבושלת מפורקת לפרחים (נשרה בקערת מים מהברז  עם 2 כפות חומץ, 10 דק’ ונסנן)
בטטה בינונית  קלופה חתוכה קוביות
3/4 כוס פנקו
רבע כוס שמן זית
3/4 כפית שטוחה מלח

לסלט:
2 כוסות עלי פטרוזיליה או רוקט (או כל עלה טרי ופריך שאוהבים)
2 כפות שמן זית
עגבניה בשלה מאוד
רבע כפית מלח
מעט פלפל שחור
מיץ מחצי לימון

לטחינה:
חצי כוס טחינה גולמית
יוגורט דנונה גריק יווני (130 גר’)
חצי כוס מים קרים
חצי שן שום כתושה
מיץ מחצי לימון
חצי כפית מלח

להגשה:
2 כפות צנוברים קלויים

1. נחמם תנור ל180 מעלות
2. נכניס לקערה גדולה את פרחי הכרובית, הבטטה,פאנקו, מלח ושמן זית נערבב היטב, נשטח על תבנית עם דף אפייה, נאפה 180 מעלות כ-חצי שעה עד הזהבה יפה. איזה טעים זה אין דברים כאלה
3. נכין את הטחינה : נכניס יוגורט, טחינה מים, לימון מלח ושום נערבב עד קבלת סמיכות קרמית. אם צריך נוסיף עוד מעט מים.
4. הסלט: נסחוט לקערה את העגבניה הבשלה שכל התוכן יתערבב עם עלי הפטרוזליה הרעננים , נוסיף מיץ לימון 2 כפות שמן זית מלח ופלפל
5. ההגשה: בצלחת הגשה יפה נבנה את הסלט: טחינה יוגורט מעליה פריכות הסלט הירוק וממעל הכרובית והבטטה עם קונפטי הפאנקו, נעטר בצנובר קלוי, נזליף מעט שמן זית ושפריץ לימון.
כל כך טעים!!!

עוד מתכונים

תגובות

15 תגובות
הכי חדשות
הכי ישנות הכי מדורגות
Inline Feedbacks
צפו בכל התגובות

אסטה לה אינסטה בייבי