מאפים

סופלה קישואים נפלא

מאפה אוורירי טעים כמו עננים בלי טיפה של קמח ועם טונות טעם

אני לא יודעת איך אתם, אבל כשמבקשים ממני אוזן קשבת, אני מיד עונה
“עזוב אותך מאוזן קשבת, קח עוגה!”
משום מה, נדמה לכולם, שאני טובה בלתת מתכונים מעולים לחיים, שאני נהדרת בלהקשיב בלהכיל בלמלא את החלל בתובנות
הלו, הדבר היחיד שאני יכולה למלא זה פלפלים!
אין לי סבלנות.
אין לי סבלנות להקשיב לעצמי, אז שתהיה לי סבלנות להקשיב לאחרים?
כשאני שואלת את הילדים “איך היה היום בבית ספר?” והם עונים לי “כיף”
זה יופי לי. זה סבבה לי. לא צריכה יותר מ-כיף,
לא מבינה את אלה שלא מבסוטים מתשובות ה-כיף של הילד.
הילד אמר כיף אז כיף. זהו זה.
מבחינתי , כשאני שואלת “מה העניינים?” אני מצפה ל”סבבה” לא יותר מ-סבבה קצר.
כל אחד ימשיך בסבבה שלו, הלאה לשגרת יומו.
כשמישהו עוצר אותי ומתחיל לדבר על זה שהוא נמצא בפרשת דרכים ואומר: יש לך עצה בשבילי?
השתגעת??
אתה באמת רוצה לדעת מה אני אומרת? אין לי מושג מה אני אומרת? זה חסר אחריות לשמוע מה אני אומרת בדיוק כמו הממשלה שלנו?
בעבר ניסיתי את שיטת “האזן דקה לזן” מן שיטה שאני זורקת משפט זני לאוויר וממשיכה הלאה בדרכי בהבעה ישועית חכמה.
לא אשכח את את זה שחווה משבר בזוגיות “סעו יחד לאשראם בהודו לריטריט, תראה איך זה יעשה טוב” עניתי במבט של גורו עם קריצה של אחת שיודעת והמשכתי לי הלאה
הם נסעו להודו, רק שזה עשה לה כל כך טוב שעד היום היא שם והוא עם מבט מלא אשם מאשים אותי על האשראם
“את ראית הכל בגלל הריטריט!”.
מאז סיפורים שנגמרים עם סימן שאלה, מלחיצים אותי.
עד לא מזמן יכולתי להימלט מהם, הילדים היו תירוץ נהדר
הייתי מעלה חיוך אמפטי
“סליחה שאני קוטעת אותך, בכיף הייתי מקשיבה, אבל חייבת לרוץ הביתה להיניק, הוא גווע ברעב” אבל זהו, נגמרו הימים היפים האלה, שהיו לי תירוצים לחוסר הקשבה.
היום אני הולכת ברחוב עם עגלת קניות והרי אי אפשר להניק שקית קישואים.
אז ממש היום בדרך חזרה מהשוק, עצרה אותי חברה מסוג הבנות המאוד מוצלחות,
רק המבט בעיניים כבר הסגיר “שיט, היא חייבת  קשבת כבדה באמת”.
לא הספקתי לנופף לשלום והיא דוהרת:
“אל תשאלי”
“לא שואלת” לוחשת לעצמי
“זהו זה, פיטרו אותי מהעבודה, אתמול הייתי בת ארבעים וחמש, אני בלי משכורת ועם משכנתא אדירה על הדירה,מה עושים? יש לך רעיון?”
אין מילוט וכל דבר שאומר הרי זו טעות
מיד שלפתי מעגלת הקניות את הקישואים
“את רואה את הקישואים האלה?” שאלתי במבט חכם
“כן?” ענתה
זה נראה כמו סתם קישוא. לא בא לתת בו ביס, הוא כירק שאין לו הופכין נכון?
אבל עוד מעט אני אכנס איתו למטבח ואכין ממנו משהו שאין לי מושג עוד מהו, אבל זה יקרה.
אולי אמלא, אקצוץ ואטגן, אולי אכניס לסלט חי, אולי בכלל אחליט לבשל ולהכין ממנו מרק או פשטידה
מה שאני מנסה להגיד שאת עכשיו במצב קישוא, לא רואה מטר קדימה והכל נראה תפל וחסר טעם. אבל את עומדת לעוף לכל כך הרבה כיוונים, כי את אישה מדהימה ומוכשרת וזה יקרה.
ואת יודעת מה, היום אני אכין מהקישואים האלו לא סתם פשטידה
אני אכין מהם סופלה קישואים יפהפה ואחשוב עליך
כי מתי שהוא את תמריאי חזרה.
ועלה בה חיוך. וזה שימח אותי.
נראה לי עליתי על משהו סבבה.

יום אחד הבת שלי חזרה מחברה מתלהבת “אמא אכלתי אצל לוני, אמא של מאיה, פשטידת קישואים כזאת טעימה”, מיד הרמתי גבה “מה זאת אומרת? מה יש בה שאין בי? כאילו בפשטידה שלי?”, אז הרמתי טלפון ללוני, שאמרה “תקשיבי, אנשים וילדים אוהבים את הפשטידה הזו, כי הקישואים מבושלים ולא מגוררים, ככה פעם היו מכינים וכנראה לא סתם” מיד בישלתי את הקישואים והבנתי  שהפשטידה הזאת תעלה להייר לבל ותהפוך לסופלה,  במבטא צרפתי. אז לכבוד הקיץ שהגיע קבלו סופלה אוורירי קל טעים וממש דל על המשקל:

כמה דברים על סופלה:
סופלה הוא תפיחה בצרפתית
התפיחה שלנו יוצאת גבוהה ומהר מאוד מאבדת גובה – אוכלים את הסופלה ממש בסמוך להגשה
סופלה משום מה, נתפס כמשהו מתוק, אבל הוא גם מלוח
במקום שמנת הכנתי עם יוגורט מה שהעניק לסופלה מרקם עוד יותר קליל וטעם מיוחד

קערת קרמיקה או זכוכית המתאימה לתנור גודל 22 עגולה גבוהה מרופדת משומנת, קעריות סופלה, או תבנית טורט גודל 22 או 24
תנור מחומם מראש 200 מעלות
4-6 מנות

 לסופלה
4 ביצים מופרדות
4 זוקיני/קישואים
כרישה חלק לבן
50 גר’ דלעת
3 ענפי תימין או נענע
דנונה BIO 200 מ”ל
100 גר’ מוצרלה מגוררת
30 גר’ חמאה רכה
שן שום
כפית שטוחה מלח
2-3 פירורי לחם (לא חובה)

איך מכינים?
1. נחתוך קוביות גדולות את הזוקיני הכרישה והדלעת, נכניס לסיר, נוסיף תימין ונבשל עד רכות רכות. נסנן מהמים ונסנן ברשת שיגירו מעט נוזלים.
2. נטחן את הירקות עם שן שום
3. נפריד חלמונים חלבונים. לקערת החלמונים נוסיף: דנונה, חמאה רכה, מלח, מוצרלה מגוררת ואת פירה הירקות. נערבב היטב, נוסיף כפית שטוחה מלח וחצי כפית פלפל שחור.
4. נקציף חלבונים לקצף נוקשה, רבע מהחלבונים נעביר לקערה הירקות נערבב בתנועות קיפול עדינות ונוסיף את היתר עד הטמעה מוחלטת.
5. תחתית קערה נפרוס דף אפייה משומן עליו  נהדק פירורי לחם שיספחו נוזלים ואז נמלא את הקערה  שלנו בסופלה, לתנור 10 דק’ 200 מעלות , נוריד ל 150 מעלות עוד 30 דק’.
6. נגיש מיד את קציפת הסופלה שלנו. טעים מאוד לצד צזיקי או עם מרק גספאצ’ קר.

לגספאצ’ו
4 עגבניות בשלות
2 מלפפונים
פלפל ירוק מתוק
פלפל אדום
חצי בצל סגול
ענף סלרי עם עלים
5 עלי בזיליקום
שן שום
5 כפות שמן זית
חצי כוס מים
כפית מלח
כף בלסמי
רבע כפית כמון

איך מכינים: נטחן הכל יחד  טוב טוב, נעביר דרך מסננת שהגספאצ’ו יהיה משי מזמין. נגיש עם גבינה מלוחה מפוררת שפריץ זרעי עגבניה ומעט נענע קצוצה או בזיל

מרשה לכם:
1. להשתמש בתבניות סופלה אישיות או מאפינס  רק  לאפות  30 דק’ כזה ב-160 מעלות.
2. להחליף קישואים בזוקיני או רק כרישה או בטטה או רק דלעת או תפחי אדמה. היסטרי הכל

תגובות

0 תגובות
Inline Feedbacks
צפו בכל התגובות