fbpx

לייזה פאנלים

תוספות

מקלובה צ’יפס

חגיגה של עוגת אורז לחג

“סליחה גיברת את יכולה לעזור לי רגע” מבקשת רוסיה חיננית מבוגרת (פחחח מבוגרת, אישה בגילי)
“ברור ברור” מיד נחלצת לעזרתה
“אולי תוכלי לכתוב לי הודעה? משהו קצר?” היא שואלת בעדינות ומגישה לי נייד רטרו לא ראיתי כזהו משנות ה-90
“בטח” עונה ומרגישה כזאת טובת לב, חומלת עולים, מסתכלת סביבי אולי מישהו רואה עד כמה אני חמלנית
והיא מכתיבה:
“אורית שלום לך זאת טניה”
ואז היא לוקחת אוויר פומפוזי של סופרת רוסיה גדולה מימי הצאר (בפאוזה של הסופרת, אני מהרהרת:
מה לה ולאורית? מה מערכת היחסים ביניהם? שיוויונית? שתיהן רופאות? או אולי היא מרפאה לאורית את הבלגן בבית? מה אני ככה יה אלהים?)
“את איתי?” היא בודקת
“איתך לגמרי” עונה
והיא מסמנת לי להקליד ובסימון הטבעי שלה אני מזהה מניירות של מנהלת ותיקה. היא בטח לא עוזרת, היא מנהלת, אבל של מה לעזאזל? ולמה הנייד שלה כזה פשוט? זה אידאולוגי?
“אפשר?” היא שוב מפריעה לי לרצף
“אני נמצאת עכשיו בתל אביב, ליד רחוב שינקין, מזג אוויר נאה, רוחות הסתיו נותנות אותותיהן, חשבתי לשבת לסעוד ארוחת בוקר קלה,האם אוכל לבקש את חברתך? שעה 11?”
“רגע אני לא מספיקה זה ממש אותיות קטנות” אני נלחצת והיא מהנהנת בכבדות של קתרינה הגדולה
“זה בסדר, העיקר שתשלחי, כן?”
“זהו זה, נשלח. שמחתי לעזור” עונה נימוסית מסתכלת שוב סביב אולי בכל זאת יש צופה. כלום.
“מחכים לתשובתה של אורית? כן?” אומרת קתרינה
ולפני שאני עונה היא שולפת
“סוכריית מציצה?”
“תודה” אני עונה
שקט.
שתינו מוצצות ומחכות. מציצות בנייד ומחכות
אורית לוקחת את הזמן פייייי
בא לי לשבור את הסוכריה עם השיניים, אבל זה ירעיש, אז שאלתי שאלה
“אז מה תצביעי? אצלנו בתל אביב זה נורא ברור
מה, אצלך ליברמן או ביבי?”
והיא נובחת עלי
“גזענית! מה זה האפליה העדתית הזאת? מה זה תגידי לי? חוצפה של בן אדם”

והיא לא חומלת עלי כלל
וכל הרחוב מסתכל
ובדיוק הנייד שלה מצפצף.

רבותי הכנתי לנו סיר נדיר, חגיגת עוגת אורז, הדבר הכי חשוב בסיר חלום הזה, זה הסיר – חייב להיות נון דביק, לא סטיק, או פשוט אינעל הטפלון. השאר זה קלולה וקוצר שבחים בכל הגילאים כי יש כאן כל מה שטעים: צ’יפס אורז אפונה וגזר.
ועוד דבר קטן, אנחנו מבשלים את האורז הזה, כמו אורז פרסי או כל מקלובה. ללא מים. לשחרר את הפחד עם האדים זה יוצא פשוט נפלא.  אאוריקה הבריקה ולא פאנלים כשילד אחד  ביקש צ’יפס, השני אורז  והשלישי אפונה עם גזר. בום ירד האסימון ונהיה לנו מתכון עשירון עליון.

שני דברים חשובים:
1. מאוד כדאי לרפד את תחתית הסיר בדף אפייה עם שמן זית, אז בטוח זה לא נדבק!!
2. אחרי שריפדתם את התחתית בצ’יפס, אם נשארו מעט מקלות צ’יפס, תחתכו אותם לקוביות וערבבו עם האורז האפונה והגזר. מ ע ד ן!! לא להאמין איך התפחי אדמה מחמיאים לאורז.
סמנו כוכב זהב ליד המתכון הזה.

סיר 24 ס”מ

מה צריכים?
3 תפוחי אדמה בינוניים
2 וחצי כוסות אורז בסמטי
כוס אפונה
גזר בינוני  קוביות קטנות או עיגולים דקים
שן שום כתושה
חצי כוס בזיליקום קצוץ  או נענע או שמיר קצוץ
חצי כוס שמן זית + 4 כפות
מלח
פלפל

איך מכינים?
1. נשטוף היטב ונשרה את האורז כשעה,  נבשל בשפע מים  את האורז עם כפית מלח עד רתיחה, כשיש בועיות רתיחה אחרי 2 דק’  נכבה ונסנן מהמים.
2. נוסיף לאורז: שן שום כתושה, רבע כוס שמן זית, כוס אפונים, גזר קוביות קטנות, עשבי תיבול, כפית מלח שטוחה, חצי כפית פלפל שחור, נערבב היטב, נטעם (זה הזמן לבדוק, נראה אם חסר מלח, או פלפל שחור, מי שאוהב כורכום, יוסיף כפית כורכום).
3. נחתוך את התפחי אדמה למקלות צ’יפס, נתבל בחצי כפית מלח, חצי כפית פלפל ו4 כפות שמן זית (אפשר גם חצי כפית כורכום וחצי כפית כמון).
4. נרכיב סיר: בסיר טפלון ניצוק רבע כוס שמן זית עם או בלי דף אפייה, עליו נשטח את מקלות הצ’יפס, אם יש יותר מקלות, לא נורא, זה טעים גם לצופף אותם סתם לעוד שכבה נשטח את האורז, נהדק היטב.
5. נכסה סיר עם מגבת מטבח, נאטם עם המכסה, בלי מים! עכשיו ניקח זמן ונדייק: אש בינונית1 15-18 דק’, ננמיך אש הכי  קטנה עוד 50 דק’. נכבה ונשאיר על הכיריים החמימים. נהפוך לצלחת הגשה יפה. חלום.

וידאו המסביר איך להכין ממש כאן בלינק:

עוד מתכונים

תגובות

3 תגובות
הכי חדשות
הכי ישנות הכי מדורגות
Inline Feedbacks
צפו בכל התגובות

אסטה לה אינסטה בייבי