כשהנצמד מספר אחד השתעל נורא פעם ראשונה, בגיל 8 חודשים.
הלכתי איתו לרופא ילדים: “הוא צריך אינהלציה” פסק הדוקטור!
“אין מצב!, מה פתאום! קורטיזון זה ממכר לתינוק, הוא קטן מדי” רשפתי
“את לוקחת אחריות גדולה,אם לא תתני תזיקי לו!” הרופא הרעים והפחיד
אמנם, הייתי צעירה מאוד ומבוהלת מאוד, אבל לא מספיק! לא הסכמתי לתת בשום אופן.
רציתי תשובה אחרת, תשובה שמתאימה לי באינטואיציה האימהית השבטית שלי. ואז, מישהו מחכמי התזונה המאוזנה אמר לי :
“תני לו כרובית. אין כמו כרובית לברונכיט. זה המכייח של הטבע! זה מנקה מבפנים”
לפעמים רק לפעמים כח האמונה עם תשובה שבעינייך מהימנה – מבריא.
האמונה בתזונה כמקור ריפוי לכל דבר כמעט ..
באותו יום בישלתי כרובית פעם ראשונה בחיי , פירקתי לפרחים קטנים, המלחתי, מעכתי קלות ונתתי לנצמדון הרַפֵה, החלוש והמחרחר.
כל ביס קטן, כל יניקה חסרת שיניים של הכרובית. הרגשתי את כח הריפוי.
אולי זה עזר בזכות האמונה ששידרתי והאנרגיה של ה”כפית תרופת כרובית” .
אבל זה עבד!!

שני דברים קרו בעקבות זה:
1.החלפתי רופא ילדים
2.הכרובית הפכה דיירת קבע.

מאז הספקתי לקרוא המון על הגברת הנהדרת הזו וגיליתי שהיא בריאה. כל כך בריאה!
מלאה באנטי-אוקסידנטים (נוגדי חימצון) השומרים על התא.
היא דלה בשומן משופעת בברזל, סיבים תזונתיים, סידן וחומצה פולית.
והיא ממולצת כמזון מגן, לא פחות מאחיה למשפחת המצליבים: הברוקולי.

אז נכון שבצל, שום, לימון וגם תפוחי אדמה הם אותיות ה-אֶהֶוִי של השפה המטבחית שאני מנגנת עליה.
אבל הכרובית אוי הכרובית היא לתמיד! והיא אפילו מנצחת סולו!
כמה למדתי אותה על כל פרחיה שיפוליה, קימוריה הנשיים והטעימים כל כך.
היא לא צריכה זוגיות או טריו. לבדית נאהבית חביבית: קלויה,מבושלת,מאודה,מטוגנת,אפויה, חיה ואפילו מוחמצת..
גיליתי שילדים אוהבים כרובית. ממש אוהבים כרובית.
ואני קצת אשנה ברשותכם את  שיר ההלל של ע.הלל :
“אצלנו כל המשפחה
אוכלים כרובית כהלכה
אבל אני יותר מכל
אוהב כרובית לזלול”…

קבלו מתכון חדש שניסיתי ממש עכשיו והתקבל באהבה גדולה.

כרובית שלמה אפויה בתנור

כרובית יפה גדולה
בסיר מלא מים המכיל את כולה עם הפנים כלפי מטה
חשוב מאוד להמליח את המים, כדי שהמלח ייספג בכרובית
כשהמים רותחים  עוד כ-10 דק’ עד ריכוך לבדוק שמזלג ננעץ.
אבל לא מושי !!!

לציפוי:
כף גדושה מיונז (אם טבעונים נוותר)
כפית חרדל
רבע כוס שמן זית
חופן עלי בזיליקום
שן שום
מיץ מחצי לימון
מעט פלפל ומלח

הכל מבלנדרים לרוטב אחיד
מורחים את הגברת הנהדרת

ומעל מפזרים תערובת של:
3 כפות פירורי לחם מלא (לא חובה מקמח מלא, אפשר גם פירורים רגילים. מה שיש)
2 כפות פרמז’ן מגורר
מלח ופלפל (לא חובה)

מפזרים את תערובת פירורי הלחם והפרמז’ן איפה שנתפס, לא להתאמץ מדי ולהפוך ולשגע .

לתנור בחום של 180 מעלות לחצי שעה בערך עד השחמה.

כמה טעים ככה קל!

* למרות שהוא חושב שהוא רבי עקיבא, והוא באמת איש צנוע שלא רוצה קרדיט, אין מה לעשות, הבעל שם טוב, מצלם הכי יפה בעולם.