סירים

סיר פלפלים ממולאים

לא צריך לעבוד קשה. סיר ממולאים זה הדבר הכי קל, חם וביתי שתכינו

6.4K שיתופים

מכירים את האגדה הסינית על האיכר ובנו? לא מכירים את האגדה?
על איכר אחד שהסוס היחיד שלו בורח, באים כל אנשי העיירה ואומרים לו “מסכן. איזה מזל רע יש לך” עונה האיכר “אולי זה רע ואולי זה טוב” ואז הסוס שברח חוזר עם עדר סוסים פראיים וכל אנשי העיירה באים ואומרים “בואנה, שיחקת אותה, איזה מזל טוב יש לך אתה” והאיכר עונה “אולי זה טוב ואולי זה רע” ויום למחרת בנו יחידו שעוזר לו בכל תוך כדי אילוף הסוסים הפראיים, נופל מסוס ושובר את שתי רגליו. שוב אנשי העיירה אומרים “איזה מזל רע יש לך אתה” עונה כהרגלו האיכר “אולי זה רע אבל אולי זה גם טוב” ואז באים אנשי צבא לגייס את כל הצעירים למלחמה ורק את הבן של האיכר לא מגייסים, בגלל שהוא שכוב, כאוב עם רגליים שבורות
והאיכר אומר לבני העיירה לפני שהם מתנפלים עליו עם המזל וכל הבולשיט הזה
“בכל דבר טוב יש רע ובכל דבר רע יש טוב”. נו, אז מכירים??

למה אני מספרת לכם את חכמת הזן שהתיישבה לי על הכתף כמו תוכי קָקָדוּ.

שש וחצי בבוקר. הנייד מטרטר
“אמא, אני לא מוצא את האוטו” הבכור החרוץ שלי ישן אצל חברה שלו וקם השכם לעבודה.
“מה זאת אומרת אתה לא מוצא?? בטח גררו לך?”
“תעשי טובה, תסתכלי רגע מה המספר של האוטו, אני אתקשר לעירייה לברר”
מפשפשת בתיק “הנה מצאתי, תכתוב” קוראת לו את המספר לפני ששטפתי פנים וצחצחתי שיניים.
“אמא, נתתי את המספר לעירייה הם הכניסו למערכת ואין את האוטו בשום מגרש גרירה האופציה היחידה שנשארה היא…שגנבו אותו” מעדכן אותי
“גנבו אותו??? מי יגנוב כזה טרנטה תגיד לי? צריך להיות אידיוט לגנוב אותו..מי??”

מכבה את הנייד ואת היום שעוד לא התחיל ואז הבעש”ט מתעורר
“את מבינה איזה מזל יש לך??? גנבו לך את האוטו, את הטרנטה הדפוקה מכל כיוון, בטח תקבלי מהביטוח מחיר מחירון. את מבינה איזה שיחוק זה??” הוא מדליק אותי
“מצד אחד, מי האידיוט שיגנוב כזאת טרנטה??” צוחקת לבעש”ט ומתחילה להתרגש
“מצד שני חביבי, המזל מאיר לי פנים השבוע, לא סתם מאיר.מסנוור” אתמול הוכיתי תדהמה והפתעה כשקיבלתי הודעה על זכייתי בלילה חינם בבית מלון חמישה כוכבים.
אני?????? זכיתי במשהו???? הרי בחיים לא זכיתי בכלום ואז כשסיפרתי לאחותי על הזכייה המהממת היא פסקה:
“אחות שלי, את חייבת למלא לוטו או טוטו, נראה לי זה שבוע המזל שלך”

“גם לילה בבית מלון וגם גנבו לי את האוטו???? כמה מזל יש לאישה קטנה מלב תל אביב כמה??” אני צוהלת
בראש כבר תיכננתי מה אני עושה עם הכסף של הביטוח אולי סוף כל סוף אני אקנה אוטו קוקטי לאישה פטיט (פאתטית) כמוני,
או אולי “הֵיי הָגִ’יפ” של בלונדה מרמת אביב, אבל הפעם אשמור עליו יופי, פדיקור מניקור, קוסמטיקאית, בוטוקס ומסג’ים לג’יפון עשירון עליון הכל הפעם הכל! לא עוד אוטו נחבט, נשרט, נמעך צועק הצילו לפחח ללללללא!!!

ואז הבעש”ט שואל אותי (בחשדנות משו)
“תגידי עשית ביטוח???”
“בארור שעשיתי ביטוח, מצחיק אחד, מה נראה לך?”
“כן. אבל איזה ביטוח עשית??” והנה מגיע גל גדול שצולף לי בפנים
“אה…עשיתי ביטוח חובה ו..ביטוח צד ג’ או משו כזה”
וביטוח נגד גניבה עשית??” הוא מערים קושי על הכתפיים הזערוריות שלי שסוחבות לא רק שקיות מהמכלת
“עשיתי???”
“לא יודע עשית???”
“זה חובה לעשות ביטוח כזה???”
“לא הדבר היחיד שחובה זה ביטוח חובה”
ואז עוד גל מגיע וחובט בי שוב, ואני נזכרת בשיחה המצחיקולית שלי עם הביטוח איך אמרתי לבחורון החמודון
“בחורצ’יק מצחיקצ’יק עזוב נגד גניבה, כאילו מי מי יגנוב כזאת טרנטה?מי?”

זהו זה. הלכו חלומות. אין ג’יפ. אין בלונדינית רמת אביב ג’ בואך צהלה. אין קוקטית. נשארת (כמו תמיד) אישה פאתטית.
“אז מה זה אומר??” שמה את הקול הצווחני על רטט ושואלת את הבעש”ט בחשש מה
“זה אומר, שלא רק האוטו הלך קפוט, אלא גם לא תראי שקל חזרה. שקל”
“אמא אמא, אני צריך לצאת לביה”ס” מעיר אותי אחד הנצמדים מחלומות ניקול ראידמן שלי
מכינה לכולם סנדביצ’ים במהירות האור, נפרדת מהנצמדים והבעש”ט, לוקחת את הנחמדת לגן וכל הדרך המבט עצבובי ונוגה
הו טרנטה שלי, היי טרנטה שלי ההיית או חלמתי חלום???
איך שירתה אותי נאמנה 14 שנה.
היא ואני אני והיא נדפקנו יחד, ילדנו יחד, בכינו יחד, צחקנו יחד, נתקענו יחד, שרנו בקולי קולות עם חלונות סגורים “oh ho here she come watch her boy shell ..she s a man eater”..
הו טרנטה שלי איה את?

“למה את ככה עם מבט עסוב” שואל אותי האח העירקי של אביבה מהבית מרקחת (שנים שנים הייתי בטוחה שהם בעל ואישה עד שיום אחד אמרו יחד “מה קרה לך אנחנו אחים” אבל דמיינו את זה במבטא עירקי.
מספרת לאח העירקי של אביבה מהבית מרקחת מה קרה ואיך גנבו לי את האוטו והוא מרחם עלי ונותן לי רצפט מרוקח מה בדיוק אני צריכה לעשות ואני בשלי רואה את הטרנטה מול העיניים
ואני בוכה לו
“אבל אח של אביבה, איך? איך? גנבו לי אותה, היא טרנטה”
“טרנטה??? ” אומר אח של אביבה במבטא כאילו הוא אח של שרלוק העירקי
“טרנטה דה לוקס” עונה בגאווה
ואז אח של אביבה אומר לי בכובד ראש ובמבטא עירקי כבד
“ינעל דינק יא ג’חשית לא גנבו לך את האוטו. בטוח גוררו. את שומעת חומודה. לא גנבו. גוררו”
ואיך שאח של אביבה העירקית אומר לי את זה, אני מבינה שהוא יודע איזה תרופה לתת. (בכל זאת עירקי בעל בית מרקחת הכי עתיק בשינקין)
מתקשרת שוב לבן שלי החלטית ואומרת לו “גוררו. בדוק שגוררו”
“די אמא. התקשרתי לעירייה פעמיים, נתתי את המספר. לא גררו”

בגן על הכסאות הקטנים ראשונה בבוקר עם הגננת והסייעת , מספרת להם בעצב.
“עזבי, כמה היית מקבלת על כזה אוטו מהביטוח את חושבת??” מרימה לי להקלה הסייעת
“30,000שקל?” מעלה השערה
“30,000שקל??? בחלומות אני מכרתי את שלי מודל כמו שלך לפני שנתיים ב6000 שקל מחיר מחירון” מחייכת בנצחון של זכייה הסייעת
“ז”א את רוצה להגיד לי שאולי אולי אולי הייתי מקבלת מהביטוח במקרה הטוב 3000 שקל כזה????? ונגיד עם הרישיון רכב ששילמתי וכל השבנג, הטוטאל לוס שלי זה 5000 שקל??”
“אפילו פחות” היא אומרת “בדוק שפחות תביאי חיבוק” מחבקת את הסניגורית שלי בקייס
תוך כדי חיבוק הנייד שלי מטרטר זה הבכור שלי
“אמא, יש מצב שהמספר של האוטו עלייך”
“כן. ברור. רגע. לקרוא לך שוב?”
“לא. לא את. תני שם למישהי אחרת שתקרא” הוא מבקש יפה

מגחגכת ברוורס ומוסרת את הנייד לסייעת הצעירה שתתן את הפרטים והמספר של הרכב “אתה ממש מעליב ומצחיק”
“מצחיק אותי הילד שלי, חושב שאני לא יודעת לקרוא”
אחרי דקה. לא יותר. הוא מתקשר.
אני שמה אותו בביטחון על ספיקר שכל הגן ישמע
“הו אמא אמא שלי, מזל שנזכרתי כמה את עקשנית וסרבנית גיל. המכונית שלנו נמצאה גררו אותה לרידינג.. הו אמא. מצחיקה אחת. שימי כבר משקפיים יא חתכת טרנטה. לא סתם טרנטה, טרנטה דה לוקס”.

רק כמה דברים חשובים לפני:
חשוב שהנוזלים של הסיר יכסו כמעט את הפלפלים, הם יוצאים ככ רכים וטעימים
הכי החשוב בפלפל ממולא זה הפלפל עצמו. כן כן אחרי שנים של נסיונות, ברור שככל שהפלפל קטן יותר, מוצק יותר ומתוק יותר, כך הסיר טעים פי אלף. תשתדלו לבחור את הקטנים/בינוניים ולא בומבילות (גם לא הפלפלונים שמגיעים במארז).
מיתוס נוסף שאני הולכת לשבור, אין צורך בטיגון הבשר לפני. מיותר.
ומיתוס אחרון, לא מאמינה בסדר הסיר. ככה איך שבא, להכניס את הפלפלים. הכי טעים.יאללה לעבודה:

אם רוצים למלא גם בצל: אז במיקרו או בסיר נקלוף את הבצל ונביא אותו לרתיחה בשלמותו עד שרך ואז נפריד גלד גלד. קישוא: נרוקן בעזרת קישואן, חציל: נחתוך שתי פרוסות עבות של עיגולי חציל, נחתוך לא עד הסוף כמו פה פתוח שאפשר למלא. עגבניה: נרוקן בעזרת סכין את הבפנוכו.

מה צריכים?
9-10 פלפלים קטנטנים מוצקים

במעבד נטחן את רוטב הסיר:
כוס עגבניות שרי או 1-2 עגבניות בשלות
2-3 שיני שום
ענף סלרי עם עלים
בצל לבן גדול קלוף חתוך ל-4
2 כפות רסק עגבניות
רבע כוס שמן זית
כוס עלי פטרוזיליה/כוסברה/שמיר (מה שאוהבים)
כפית של: פפריקה, אורגנו, כמון, מלח
חצי כוס מים מהברז

למילוי בשרי:
חצי קילו בשר טחון עם טיפי שומן
חצי כוס אורז עגול/סושי/פרסי/בסמטי לא מבושל רק שטוף
כוס עלי כוסברה/פטרוזיליה קצוצים
1 שן שום
חצי כוס מרוטב הסיר (מה שטחנו במעבד)
1/2 כוס פירורי לחם או חתכת חלה רטובה אבל חתכה עבה כזו או קמח שקדים
כפית של: מלח/פלפל/כמון
לרוטב הסיר:
בצל גדול קוביות
2 גבעולי סלרי קצוצים
דלעת ערמונים אחת חתוכה גס או בטטה או דלעת חתוכה גס (נותן מתיקות לסיר)
5 שיני שום חצויות
ליטר מים + רוטב הסיר שטחנו + עוד כף רסק עגבניות+ 2שיני שום כתושות + כפית שטוחה מלח (בכל זאת הוספנו ליטר מים)

אופן ההכנה:

1. רוטב הסיר: נטחן את כל חומרי רוטב הסיר, כחצי כוס נכניס לעיסת הבשר, השאר הולך לרוטב הסיר

2. הפלפלים: נרוקן את הפלפלים, נניח בצד

3. המילוי: נערבב יחדיו: אורז, בשר, עשבי תיבול, חצי כוס מרוטב הסיר ששמרנו, פירורי לחם, שום כתוש ותבלינים. נערבב טוב טוב (אם צריך נוסיף 1-4 כפות מים לאוורור העיסה)

4. נטגן בצל גדול קוביות ברבע כוס שמן זית, נוסיף סלרי ואת רוטב הסיר שהכנו. נוסיף ליטר מים מתובלים בשום ורסק, נביא לרתיחה. נוסיף לסיר את שיני השום החצויות.

5. נכניס את הפלפלים איך שבא! המים ממש מציפים את הפלפלים וזה בסדר, חלקם עושים סלטה וזה גם בסדר, נפזר קוביות דלעת ממעל, אש קטנה, שעה שלמה. סיר מכוסה.

6. נשגר: מי שמכיר אותי יודע שאוהבת ממש לתת מכת חום גבוה בתנור 200 מעלות, כ-20 דקות. סיר פתוח. (לא חובה). כשהסיר מוכן, הכי כדאי להוסיף טימין או בזילקום לארומה מרחפת מעל הסיר.

# מי שאוהב חריף, פלפל קטן ועצבני יעשה פלאים כנ”ל פפריקה חריפה. מי שאוהב חמצמוץ חצי לימון לסחוט על הסיר המוכן. אפשר לטגן חציל קטן בשלב טיגון הבצל של הסיר.

למילוי טבעוני:
כוס אורז עגול/סושי/פרסי/בסמטי לא מבושל רק שטוף
חצי כוס עדשים שחורות לא מבושלות!
חצי כוס חומוסים מבושלים (לא חובה)
3 כפות פירורי לחם
4 כפות מהרוטב של הסיר (לפני ההכנה)
1 עגבניה בשלה מרוסקת בפומפייה
בצל קוביות + קישוא מגורר + גזר מגורר נטגן את היופי הזה במחבת (אם יש צרור תרד או מנגולד, נהדר להוסיף ולטגן עם הבצל, גזר קישוא)
ונוסיף לתערובת האורז, עדשים
3 כפות שמן זית מלח ופלפל
נערבב את חומרי המילוי ונמלא את הפלפלים עד החצי.