fbpx

יש משו לקינוח

גלגוליות שוקולד פריכות

עוגיות עם טעם נהדר לאנשים עם פתיל קצר

בואו נדבר רגע על אבולוציית התיק בראי הזמן

על השינויים ההורמונליים שעברו על התיק שלי

הראי לי את תיקך ואומר לך בת כמה את

פתאום יש דברים חדשים שאני מחזיקה קבוע בתיק:

לא עוד בלגן של תיק קוקטי פרוע: סיגריות, מסקרה, ליפסטיק לוהט,

לא עוד בלגן של תיק אימהי פרוע: מוצצים, טיטולים עם פירורי ביסקוויטים, רטיבות של מגבונים

ונשכן גומי קטנטן

לא לא לא

פתאום התיק שלי התבגר

“הלו תיק, נהיית חתכת תיק”:

משקפי קריאה? יש!

קיסמים? יש!

שאל צבעוני? יש!

עדיפות לקשמיר אמיתי (בגילי רק אמתי)

“אוי נהיה קריר,חייבת את הקשמיר!”

אמאל’ה מי את??

סוכריות מציצה? יש!

הלו? ממתי אני אומרת סוכריות מציצה?

ממתי אני אומרת: “צנח לי הסוכר”

בכלל השורש צנח, זה שורש פעיל מאוד בגילי,

אין יום בלי צניחות חופשייייי

ביאליק השמנמן בטוח בטוח התכוון לכתוב

“צנח לו עפעף על גדר וינום”

הרי יש את הגיל שאנחנו הולכים ברחוב עם כל כך מעט ומשדרים כל כך הרבה

ומגיע הגיל שאת יוצאת החוצה ומגלה

שאת כולך מכף רגל עד ראש הולוגרמה מטושטשת

ואם שאלתם את עצמכם, למה הזקנה הופכת אותי לצבעונית כמו גלדיולה

זה רק בגלל שבעזרת אביזרים עדיין רואים אותי

הגעתי לגיל שהלוק נהיה פחות

אבל התיק הו התיק נהיה יותר

יותר צבעוני, יותר גדול, יותר יקר, יותר תלויה בו

יותר

עכשיו יש את האימא החדשה בכיתה של הנצמד

למרות ששתינו פלוס מינוס באותו גיל ואני מעריכה את עצמי נמוך (מבחינת גיל כמובן)

הדבר שהכי הכי מטריד אותי זה איפה אני ביחס אליה

משקל, גיל, מצב משפחתי, מקצוע

אחת אפס לה עוד לפני שהתחלנו להריח אחת לשנייה את התיק

הרי החיים האלה זה תחרות לא נגמרת

ואני בתחרות עד קו הסיום, הבנתם?

ברגע שאהפוך למהטמה גנדי שוחרת אום שלום

סימן שהרמתי ידיים

סימן שהזדקנתי

סימן שאני מתה!

מסיבת גיבוש בים לכל הילדים בכיתה

אני מביאה כדורי שוקולד, סלט קינואה נוטף בריאות ומצב רוח טוב

ככה אני, חייבת שיאהבו אותי בכוח, שיגידו לי

“יואו זה טעים, אין עלייך אין”

אני חיה בשביל זה

ואז בסלאומושיין היא מגיעה שלושה בנים מדוגמים משתרכים אחריה

היא בג’ינס קצרצר וביקיני

ביד אחת תיק קטן קטן

וביד השנייה שישיית בירה

“בירה???”

כל האימהות בלהקה רושפות יחד

“זה מה שהיא הביאה? בירה??? ותראו את התיק, זה תיק זה?”

“לא הגזימה בכלל”

אבא של אידו (באלף) השרמנטי הגרוש, מיד מבצע מהלך ומפלט לה כיסא פלסטיק, היא מתיישבת עליו בכזו טבעיות

“בירה קרה מישו?” היא שואלת

כל האבאים מתקבצים כאילו מחלקים לכולם מפתחות חינם לBMW שווה

היא פותחת להם אחד אחד את הפקק בשיכול רגליים ארוכות ומושלמות ואומרת:

“חבל שבעלי לא בא,הוא עדיין עובד” דואגת לסדר לכולם את מצבה המשפחתי

“סאמממק נשואה ונראית ככה?” לוחשת לאמא לידי

“בת כמה היא?”

“מה היא עושה?”

“כמה ילדים יש לה”

“ומה לעזאזל בעלה עושה שהיא נראית ככה השרמוטה”

חייבת לברר, מתיישבת לידה נמוך על המגבת בחול.

מציעה לה עוגיה, היא בולעת אותה ומיד לוקחת עוד אחת

“טעים, את הכנת?” היא שואלת

“כן” עונה ומרגישה נחותה יותר (איך היא בולעת כדורים משוקולד, ככה בנטורל, בלי רגשות אשם ואני עם קערת עוגיות מכסה את הבטן והצמיגוש עם התיק הגדול הצבעוני שלי

והיא

היא שולפת סיגריה ומצית

“גם בירות וגם מצית עם סיגריה? הלו, זה התיק שלך? שום אבולוציה? כלום? והתיק, היפי רקום כזה דקיק ועליז כמוה,, זונהההההה” חושבת לי בלבב פנימה

כל האימהות מחכות דרוכות לראות מה אוציא ממנה

“אז מה?” היא פונה אלי בשאלת תם יונקת את הסיגריה שולקת את הבירה ומסתכלת אל הים הכחול הגדול שמתמסר לה לגמרי. עדיין.

“מה?” אני פוערת עיניים משתדלת גם להסתכל על הים האפור בקבוק

“אמא של מי את בעצם?” היא שואלת

פוס רגע: כשאישה מושלמת שואלה שאלה אישה מעורערת

ומוסיפה לקינוח את המילה “בעצם?”

אז מה יש לנו כאן בעצם?

מי את בעצם?

מה את עושה בעצם?

פה הפכנו בעצם מפוטנציאל

ליריבות.

אם לרגע חשבתי שלמרות הביקיני, הסיגריות הבירות וסיבוב הראשים של כולם, יש צ’אנס שאני אחבב אותה

הרי כאן זה מת בעצם

אין דרך חזרה.

“יואו איזה שמש, לא מבינה איך את עם בגד ים שלם” היא ממשיכה בהתנשאות

“בובי, אף אחד לא יתפוס אותי בביקיני, אני יצאתי מהתחת של אמא שלי עם בגד ים שלם הבנת??” עונה לה ומרגישה סוף סוף את קצף הים מתמסר גם אלי

“חוצמזה, אני לא מבינה איך אפשר ללכת עם כזה תיק בגילנו” מדגישה את ה- “בגילנו” בהתרסה כשכל האימהות סביב מחכות שתחזיר חבטה

“מה, לא מגניב?” היא שואלת מסתכלת על התיקון שלה בחיבה

“אולי לבת שלי זה מגניב בעצם” מחזירה הנחתה

וקולטת ממעגל האימהות שהחזרתי בול בפוני אלגנטי

יום למחרת אני כבר בדרך לשוק,

מאחד הדוכנים קורץ לי תיק אקזקטלי כמו שלה.

“אני לא מאמינה”

איך לא שמתי לב אליו עד היום בעצם? רק ירקות יש בראש כרוב שלי

לא קניתי כלום בשוק, מלבד התיק

תוך כדי הליכה, מעבירה את הכבודה מתיק הבלות לתיק המגניבות,

משילה את השאל וכובד התיק להומלסית חביבה.

איך נהיה לי קל חסר משקל.

מה זה זה? הכל נראה אחרת

מסתכלת בבואה המשתקפת ורואה אישה ברורה לא הולוגרמה

הולכת זקוף, שערי מצחקק ברוח, הליכתי קופצנית וגופי איילה

העולם מחייך אלי ואני כולי פאנטן פרו וי

איכשהו מהסחרור שלי מעצמי, אני נחבטת למדרכה

“אווה אווץ’, הקרסול”

הקרסול נפוח, המצב רוח כבר לא כזה נפוח

במוקד.

מחכה לרופא שיבדוק אם זה נקע או שבר

“הי זו את” מחייכת אלי בחלוק לבן וסט שיניים צחורות הרופאה

זו היא.

בנוסף לסט התכונות המפארות לה את הדשבורד היא גם רופאה????

“כמה זונה את יכולה להיות?” חושבת ביני לבין עצמי הגבוה

תוך כדי שהיא בודקת את הקרסול הנפוח של האישה המבוגרת שנפלה ברחוב היא קורצת לי ואומרת:

“קטע, יש לנו אותו תיק, או שזה של הבת שלך בעצם?”

אלו העוגיות שהכנתי, הן נימוחות, פריכיות וכה טעימות, והם כמו  שאני אוהבת מהר מהר, בלי הרבה צומי לכל עוגיה.

IMG_3450

נחמם תנור מראש 170 מעלות, תבניות תנור עם נייר אפייה

מה צריכים?

2 כוסות קמח תופח – או קמח עם חצי כפית אבקת אפייה

חבילת גבינת שמנת 225 גר’

100 גר’ חמאה רכה

כף אבקת סוכר

רבע כפית מלח

שקית סוכר וניל

כפית גרידת לימון

כף מיץ לימון

למילוי

שוקולד למריחה שאוהבים או ריבה שאוהבים

50 גר’ אגוזים  טחונים או חלווה או קוקוס

איך מכינים?

  1. 1. נלוש קלות הכל יחד עד איחוד, או במעבד מזון בכמה בליצים,  נעטוף בניילון וניתן  לבצק לנוח במקרר (בחורף אפשר בחוץ) כ- חצי שעה לגמישות.
  2. נחלק את הבצק לשני  כדורים שויים.
  3. כל כדור נפתח למלבן, הכי קל להעזר בסכין  ולחתוך שוליים מיותרים. לשמור על עובי  עלה  דק ואחיד!
  4. נמרח כל עלה בשכבה דקה של שוקולד), מעל נפזר אגוזים טחונים או קוקוס או חלווה.
  5. נגלגל  בעדינות לרולדה עגולדה, נניח את הרולדה על נייר אפייה  ונכניס למקפיא לחצי שעה, או למקרר לשעה.(שיהיה קל קל לפרוס)
  6. נפרוס בעזרת סכין חדה את הרולדה לפרוסות נקניק מתוקות ופריכות
  7. נניח על תבנית מרופדת בנייר אפייה, חום 170 מעלות, כ-רבע שעה, 20 דק’.
  8. נצנן היטב (הן רכות כשהן יוצאות ומתקשות בחוץ)
  9. נפדר באבקת סוכר (לא חובה)

IMG_3361

נמרח עלה מלבני בשוקולד ונפזר אגוזים ממעל

IMG_3365

נגלגל בעדינות,  נעטוף בנייר אפייה ונכניס למקפיא לחצי שעה שיהיה קל לפריסה

IMG_3382

IMG_3401

IMG_3405

תגובות

0 תגובות
Inline Feedbacks
צפו בכל התגובות