fbpx

יש משהו לקינוח?

עוגת השוקולד המנצחת שלי!

כשרופא השיניים הרחום שלי עוקץ רק עוגת שוקולד טובה יכולה לעזור

הבלוג של לייזה פאנלים | יומן מטבח קטן של עקרת בית גדולה | עוגת השוקולד המנצחת שלי! 4
בואו להיות חברים של לייזה גם ב:

 

“במקרה כמו שלך גם בוטוקס לא יעזור, הייתי מצלם לך את המצח כדי שתראי את הקימוטים מהזווית שלי. איך הרגת אותו… הוא אבוד לגמרי”

הפה שלי לא יכול להיות יותר פעור מזה – אני אצל רופא שיניים שקודח לי בטוחנת.

“אאוודה אאותאה”* (*אבודה אחותך) אני ממלמלת בג’יבריש מרייר.
“כן”, הוא ממשיך: “גם אשתי אמרה אותו דבר כשהיתה בת 40, היום בגיל +50 היא כבר מדברת אחרת. עשתה ה-כ-ל”
והוא ממשיך לקדוח: “יש מצב שאולי אבל רק אולי יעזור לך קולגן בחריצים, חבל את נראית לא רע, בכלל בכלל לא רע”
משאבת הרוק שתלויה בזווית הפה משתוללת ושואבת את כל החרא שהרופא שיניים מתיז עליי. כולל…
ואז כשאני קמה מכיסא הנידונים כשהפה רדום ועקום אני אומרת לו:
“תגיד לי דוקטור … מישהו שאל אותך בכלל?”
“איך את מדברת? איזה פה יש לך..”
“פה עם קצת חורים שבזכותך הפך לג’ורה”.
“זה רק מאכפתיות” מחייך הדוקטור באשכנזיות מתנצלת.
“אכפתיות בתחת שלי,הנה הכסף”.
אני שוטחת בכעס את הצ’ק השמנמן על השולחן : “פעם ראשונה ואחרונה. אני לכאן לא חוזרת! לא מבינה מה כל כך מתלהבים ממך” אני ממלמלת תוך כדי יציאה דרמטית מהמרפאה.

הפה עדיין נמנם כשישבתי במרפסת האביבית של בית הקפה, מנסה להבין מה זה היה אצל דוקטור כוסואומו.
שתיתי מים קרירים ובהיתי בזוג אחד, אישה  פרחונית וגבר תומך כתף, שישבו לימיני. הדלקתי את האוזן להקשב וצוטטתי:
“לא הצליח הפעם, לא נורא, יצליח לנו בפעם הבאה, אל תדאגי, זה יקרה”
הגבר שחרר את כף ידו בעדינות מידה וגירבץ במבושיו, מה שהדאיג אותי שהבעיה אצלו ולא אצלה, ואז קם לכיוון השירותים.
“כמה פעמים ניסיתם?” שאלתי אותה בחיוך נפוח – אמפתי. “אני קצת יודעת, כי איפה שעבדתי פעם, יש מיליון נשים. זה בדרך כלל מצליח בפעם השלישית, הרביעית. סטטיסטיקה. אני לא מתיימרת חלילה להיות רופאה, אבל אין מצב שזה לא יקרה”. חתכתי בביטחון ולקחתי עוד שלוק.

זקנה מטופחת – מנותחת, מקושטת בכלבלב פנתה אליי בעדינות: “חביבה”, אמרה לי: “המים מטפטפים לך מהפה. הנה, קחי מפית ואם את שואלת אותי עשו לך לא טוב. יש לי טלפון של מומחה פשוט פנטסטי למילוי שפתיים“.

“תגידי, מי ש…” הטחתי, ומיד נסוגתי, לקחתי בנימוס את המפית וחזרתי לפרחונית.
“אל תדאגי” אמרתי לפרחונית, תוך כדי ניגוב הרוק מהפה הרדום : “אולי ,אבל אל תפגעי שאני אומרת לך, אולי את צריכה טיפ טיפונת לרדת במשקל ואם באמת את רוצה שזה יצליח, תנסי להפסיק לעשן”.

בינתיים התומך כתף  חזר והיא לחשה לו: “כמה זמן היינו בשרותים?”
“מצטער, היתה לנו חבילה ענקית לשגר” שניהם ציחקקו.

הפה התחיל להתעורר וממש לא כאב לי.
“קוסם הכוסאומו” מילמלתי ביני לביני
ביקשתי מהמלצרית אספרסו כפול.

כשהם קמו, הפרחונית התקרבה אלי בנועם.
מרוצה מעצמי, חייכתי והוספתי קריצת “יהיה בסדר”
היא רכנה לעברי ובשקט אמרה: “רק שתדעי, דיברנו על ראיון עבודה שפיספתי. ילדים יש לנו שניים.”
גרדתי בראש, כועסת שקצת עבדו עליי.
“אז למה דיברתם ברבים כאילו זה משהו של שניכם? “לא הצליח לנו” אני מדגישה מרומה, “קצת ילדותי, לא?”

ואז במשפט נסוג לחשתי: “מצטערת  שנדחפתי לך ולבעלך באמצע  לא נעלבנו, נכון?”

 

 

_MG_0446

למה שוקולד? כי שוקולד אף פעם לא מתערב, מבקר,  מפריע או אומר את הדבר הלא נכון. שוקולד מבין בדיוק בדיוק מה את צריכה באותו רגע.
אני מתה על העוגה הזאת, זאת העוגה הכי קלה להכנה ותמיד קוצרת שבחים והתפעלות. אחרי מחקר בעוגות שוקולד בחושות, הגעתי לתוצאה הטובה ביותר.  מבחינתי, מכאן אפשר רק לרדת.
כל המשפחה שלי בלי יוצא מן הכלל "יורדת" על העוגה הזאת עד שלא נשאר ממנה פירור.
חוצ מאמא שלי שתהנה להגיד לי את הדבר הכי לא נכון בזמן הכי לא מתאים נגיד בדיוק שאני מתענגת על פרוסה היא תתקיף מאחור ב: "את יודעת לא יזיק לך לרדת שני קילו" או "תגידי, כמה פרוסות כבר אכלת?" או "לא אמרתי לך שבגילך סוכר זה אויב".. "תגידי מישו שאל אותך בכלל??" אני זועפת בפה מלא ומהכעס לוקחת עוד פרוסה ענקית (מענישה אותה עאלק)!

מה צריכים?
200 גר' שוקולד מריר
200 גר' חמאה
שמנת חמוצה
5 ביצים בטמפרטורת החדר מופרדות
כוס קמח רגיל
כוס סוכר
חופן שוקולד צ'פס או 40 גר' שוקולד חתוך גס
כפית אבקת אפייה
רבע כפית מלח (לא חובה).

תבנית לטורט משומנת עם נייר אפייה – קוטר תבנית שלי 25 (אז אפשר סטייה ל24 או 26, אבל לא 28)

לפני שאנחנו יוצאים לדרך (הקלה) ומכינים את העוגה, יש שני דברים שאם תדייקו בהם, העוגה תצא סוף!!!
* נורא חשוב שהביצים יהיו בטמפרטורת החדר כדי שהקצף יהיה גבוה ואוורירי, מה שירומם וישמח את העוגה
* נורא חשוב להמיס את החמאה והשוקולד יחד ולחכות שיצטנן, אחרת "נבשל" את הביצים.

איך מכינים?
ממיסים 200 גר' חמאה ו200 גר' שוקולד יחד מחכים שיתקרר
מפרידים חלבונים מחלמונים
מקציפים את החלבונים לקצף נוקשה ויציב עם כוס סוכר, מוסיפים תוך כדי הקצפה איטית את השמנת החמוצה, מגלישים אחד אחד את החלמונים, כוס הקמח, כפית א. אפייה ולבסוף את תערובת השוקולד עם החמאה, מערבבים את חופן השוקולד צ'יפס.
שופכים את תערובת העוגה לתבנית טורט משומנת מכניסים לאמצע התנור בחום של 160 מעלות לשעה!
_MG_0420
העוגה כל כך טעימה ככה, אפשר לבזוק עליה א. סוכר ואפשר להכין קרם פשוט כמו זה:
קרם:
100 גר' שוקולד חלב עם חצי כוס שמנת מתוקה, להמיס יחד, לצנן ולמרוח על העוגה.

הצטרפו _MG_0460

אולי תחשבו שגם זה מעניין

אסטה לה אינסטה בייבי

סגירת תפריט

הרשמו לעדכונים

גם אני אוספת מיילים למטרה טובה

קדימה - שווה להרשם

close-link

Send this to a friend