הוזמנתי לפגישה עם אנשים אימפורטנטה.
עכשיו תבינו 1: לא אמרתי את צמד המילים “אני בפגישה” 7 שנים בערך.
יושבת סביב שולחן מהגוני ((הלו רוני, מה לי ולמהגוני?),
מחכה לאנשים שהזמינו אותי בחדר ישיבות.
הגעתי ראשונה.
כמובן.
על השולחן פלגרינו קטנים כאלה לשתייה
ועוגיות עבאדי עיראקיות שהמעמד הפך אותן לאירופה הקלאסית וקערת פירות העונה,
מיד לוקחת שסק לבדוק שזה אמיתי ולא בלסטיק
בחור מתוק עם מבטא הומואי מפריע לי בתחקיר:
“אהמממ אולי תרצי קפה חמודה עד שכולם יגיעו? אספרסו, מקיאטו קפוצ’ינו, מוקצ’ינו אמריקנו?”
“סטופ כדור הארץ הלו מה נהיה לנס קפה או תיי” עוצרת אותו מסוחררת מהקפה ובעיקר מזה שקרא לי חמודה, אני הרי בגיל של אמא שלו ואני מחמיאה לעצמי.
” מוקהצ’ינו?”
“תרצי אותו עם חלב סויה, חלב רזה, חלב מלא, שקדים”
“אתה יודע מה, תביא לי בוץ עם שניים סוכר” עונה במבטא פלמחניקי
“אין לנו בוץ. בוץ עושה בוץ, חמודה”
“אז מים?”
” מים יש לך על השולחן חומד”
“אוי נכון חמוג'” מחזירה לו
כולם מגיעים נסערים מהישיבה הקודמת, אני נטועה עמוק עם המים והכרסומי עבאדי, איך שהם מתיישבים באמצע המתח של ההיכרות
והאוונטה והפלאברה גלינג גלינג
העוזרת מתקשרת
עכשיו תבינו 2: אין מצב בעולם שאסנן את העוזרת והילדים אין!! אני אהיה באמצע ניתוח – עונה
באמצע הרצאה בטד שאני מרצה באנגלית של אוקספורד – אחושילינג עונה
באמצע הצגה (את הולכת להצגות את?) אבל עונה
באמצע ססס רט עונה
“מה קלה?” לא מתאפקת, כל המבטים אלי
“אני נוסעת היום לקופש” היא צועקת
“קופש??”
“כן. ים המלק שישי שבת ראשון, אפשל לקחת את הטלולי”
“את המה?” מהצעקה שלי נלחץ הספיקר
“הטלולי”
“אה הטרולי, בטח בטח. ביי” סוגרת את הנייד
כולם מביטים בי
אני מביטה בהם וכולנו מתיישבים בסלואו
הישיבה נכנסת להילוך ראשון מקרטע
שני צולע
בהילוך שלישי יש סוף סוף כימיה, סוף נשבר הקרח.
סוף סוף אנה ואלזה לייב
ואז חודרת להכרתי הרכה שבטוח העוזרת לקחה את הטרולי נצנצים ורוד של הקטנה, כי יש להם אותו טעם. בדיוק אותו טעם ורוד בזוקה מנצנץ
עכשיו תבינו 3: אף אחד לא מסתבך עם הקטנה.
אף אחד.
היא רכושנית, רודנית, אגרנית כפייתית, היא אימלדה מרקוס של הילדים,
יש לה תיק לכל תיק. היא שומרת בגדים לבת שלה והיא רק בת שבע. רק בת שבע יא אלהים
אני מזיעה
אני מים
עוצרת את רצף אני ואלזה “חייבת לשירותים”
יוצאת בבהילות מתקשרת לעוזרת – היא לא עונה ( איך זה שאני עם רגל אחת בקבר עונה לילדים ולעוזרת והם אף פעם לא עונים כשצריכים אותם. איך? איך? אינעל דינקום)
מתפללת שאולי היא בחרה מזוודה אחרת
הנייד מתקשר חזרה – זה האקסמפלר
“אמא יש מצב שראיתי את העוזרת הולכת ברחוב עם מזוודה ורודה בול אבל בול כמו של הקטנה? איזה קטע שיש להם אותו דבר”
“קטע קטע” מחזירה לו
ובלב מתפללת לאלוהי הרחמים שהטרולי יחזור שלם נקי ויבש כי להסתבך עם הקטנה זה הכי סכנה!

עוף בתנור זה כל הסיפור:
אז עד שהטרולי יחזור מים המלח, הכנתי לקטנה את המאכל האהוב עליה ועל כל בן אנוש שאינו צמחונישי – “עוף בתנור”
אין אין על עוף בתנור. קלאסיקה בתבנית אחת.
10 דק’ עבודה
קערה אחת גדולה
בלי ברדק, בלי שלבים, בלי פלצנות יתר, הכי BACK TO BASIC
המתכון הזה כ”כ עונה על צהריים שלמות, יש עשרות דרכים להכין עוף בתנור, זו האהובה עלינו מכולם.
תנור מחומם מראש 180 מעלות
תבנית תנור עמוקה, או סיר רחב לתנור.

מה צריכים:
5 תפוחי אדמה גדולים
5 בצלים סגולים בינוניים
8-10 עגבניות שרי שלמות
3-5 כרעיים החלק העסיסי יותר, אפשר גם פולקע
למשרה:
4 שיני שום כתושות
כפית גדושה פפריקה
חצי כפית כמון
חצי כפית פלפל שחור
כפית גדושה מלח
כפית סוכר חום
3 כפות רסק עגבניות
חצי כוס שמן זית

איך מכינים:
1. נחתוך את הבצלים והתפוחי אדמה קוביות באותו גודל
2. נערבב חומרי משרה:שום כתוש,רסק,תבלינים ו-שמן זית, בקערה גדולה, נכניס אליה את מפולת קוביות הבצלים והתפחי אדמה ונעסה אותם טוב טוב טוב עם הידיים.
3. ניצוק את קוביות התפחי והבצלים לתבנית תנור
4. לאותה קערה נוסיף כף רסק, 4 כפות שמן זית, שן שום כתושה,רבע כפית פפריקה, רבע כפית כמון, רבע כפית מלח ופלפל, נערבב ונעסה טוב טוב טוב את חלקי העוף שיצופו
5. נניח אותם מעל קוביות התפחי אדמה והבצלים
6. נפזר בחינניות כמה עגבניות שרי שלמות
7. נוסיף מים בגובה התפחי אדמה, שהעוף ישאר מעל גובה המים.
8. נסגור במכסה מתאים או בנייר כסף.
9. שעה מכוסה בנייר כסף, או מכסה בחום 180 מעלות, ועוד כ-40 דק, תבנית גלויה’ בחום 220 מעלות.

זהו זה,
כמה קל, ככה טעים.