fbpx

שניצל/ סלט/ אורז /פירה!

לפעמים כל מה שאנחנו צריכים זה צלחת של פירה סלט ושניצל , בלי כל הדאווין מסביב

הבלוג של לייזה פאנלים | יומן מטבח קטן של עקרת בית גדולה | שניצל/ סלט/ אורז /פירה! 3
בואו להיות חברים של לייזה גם ב:

ההבדל בין תכנון אירוח לאירוח בפועל.
מזכיר לפעמים, תכנון חופשה לוויקיישן עצמו.
כשזה לא זה, זה לא זה!
כשאני מתכננת החופש פרפקטו.
החדרים מרווחים אקסטרה לארג',
מכל זווית ניבט נוף משכר של ים מזמין אקסטרא לארג'
והנצמדים אוי הנצמדים בלונדינים כאלה, חכמים בשמש , גזורים מקטלוג של איקאה.
אוי כמה אני נהנתי מהתכנון של החופש. היה מאמם.
אז זהו שלא!
המציאות נוחתת עם מטוס מקרטע של ארקיע באילת: החום, הלחות (איך זה לא עובר בתמונות איך?)
לראות את החדרון גודל עכברון במלון, הספָּפָּה הנפתחת לילדים בחריקות קפיץ מהטירונות.
ואז החנק האמיתי מגיע, כשאני מסיטה את הוילון לאוורר את החדרון מהריחות של החומרי ניקיון ,ונחנקת מהלנדסקייפ שמולי. ..
מה זה הנוף הזה?
הים הוא  ים של מכוניות חונות, כשבשפיץ של הכושאלאמאשלהם רואים פס דקיק של ברכת הפעוטות הצווחנית. .
מה זה? הלו? זה חדר משפחה מפנק זה? זה חדר משפחה חונק!!
ושל מי הילדים האלה לעזאזל? הזמנתי את הילדים מהקטלוג השוודי? איך אלה מהלבנט הגיעו? איזה ברברים, קופצים ,מתנפצים על הקירות הדקיקים של החדרון, צורחים בנינג'אית מדוברת, פותחים את המזוודות, זורקים לכל עבר תחתונים, גרביים, נעליים, חולצות, בגדי ים
ככה? חמישה ימים?
אני עם חופשות באילת גמרתי תי תי .
הבנתם?
אז ככה לפעמים (רק לפעמים) חווית האירוח.
יש הבדל אדיר בין תכנון אירוח לדבר עצמו..
אני לא מדברת על חברים טובים, או משפחה, שם אין מאמץ. ווט יו סי איז ווט יו גט! בגט?
אני מדברת על אורחים. כאלה שפוקדים את הבית פעם ראשונה, כשכל התכנון נגזר במאמץ רב, הכנות מרובות, ומחשבה ומדוייקת.
בדימיון  כמו בדמיון, אני מארחת א-לה נייג'לה לאוסון, יפיפיה בריטית דשנה ושנונה משרבבת ציניות דקה בין נגיסה לבדיחה גסה.
וכולם כל כך נהנים מהאוכל, מהחברה, מהבית הקוזי המזמין והחם.
אז זהו, שלא!
הנה דוגמית מהפעם האחרונה ,
"נראה לי אני אלך על שתי קדירות מרכזיות אחת בסגנון הודי – ארומטי
והשנייה בסגנון צרפתי – בורגיניוני ומלא סלטים קרים חמים, מה את חושבת?"
אני מתייעצת עם אחותי באקצנט בריטי
"אני אומרת שאת לא צריכה את החרא הזה"
"יואו אחות שלי, לא יפה לך, מה לעשות שאת ב-ל.א. ואנחנו כאן ביזראל?”
"מי מקנא מי? מרחמת עלייך יא מפגרת :כמה אנשים כמה.. ומה לך ולהם לעזאזל ?"
"לא יודעת מה לי ולהם? מה יש, קצת גיוון ושינוי סיסטר אל תקנאי" אני אומרת לה באופטימיות מתנשאת.

צלצול ראשון בדלת, האורחים הראשונים הגיעו:
"היי, יש לכם שירותים, לקטן יש שלשול נוראי"
היא אומרת לפני השלום .
"נו תיקח אותו אתה, למה רק אני, תמיד אני?” היא פונה לבעלה בטרוניה זורקת עליו את הילד ושואלת באותה נשימה: "ינורא חם יש משהו קר????”
"כן, בטח, כנסו" אני מחייכת בהתכווצות קלה.
תוך דקות מגיע נחיל אורחים מתגבש.
והבית שרק לפני דקה היה עמוס ציפייה וריחות אוכל
הופך להיות עמוס אורחים, וריחות קקי.
בשירותים אני מגלה שהבעל ניקה את הטוסיק לילד, אבל האסלה והקירות "ג'ייסון פולוק"
מהר מהר לוקחת אקונומיקה, סמרטוטים ומנקה את היצירה.
מהפזיזות כתם אקונומיקה מתפשט בלבן על שמלת המשי שלי. לא מספיקה לנקות או להתכווץ ומהמטבח מגיעים אליי ריחות הודו אבל כאלה של נהר הגנגס .. חרוך ושרוף.
"אמאל'ה, הפרגיות בחלב קוקוס וקארי" אני צורחת לחלל
ואז הילד המשלשל בא כולו בוכה דמעות
"אמא, אמא הם לא מסכימים לשתף אותי"
"מי? מי לא מסכים לשתף אותך?” היא נוהמת חזרה
מנסה לעזור
"בבקשה תשתפו אותו" אני נועצת עיניים חצי של רסר"ית – חצי של קמפארי אשכוליות.
"ואם לא בא לי אמא??" הוא שואל בחיוך ממזרי, שובב ונטול שיניים וגורם לי לחייך חיוך ראשון היום..
היא רואה את זה , דווקא את זה !
וזה בכלל לא קשור אליה, או אל הילד שלה.
זה קשור אך ורק למבט קטן מלא אהבה שקיבלתי ועשה לי שמח
"הילדים פה לא נחמדים”
“ היא רוטנת לבעלה
"תביא לי את המפתחות, אני חוזרת הביתה במונית"
"לא, אל תחזרי אני מבקשת"
"מי רוצה לשחק איתי בלגו?” שואלת מזיעה ריחות אקונימיקה מעורבבים עם ריח גנגס חרוך וריח מאמץ קשה.
כשבחדר הילדים מתחילה הרמוניה אני יוצאת לסלון ומגלה קקפוניה.
כולם סיימו לאכול, ערמות של צלחות, אנשים וכלים מחכים לי ולקינוח.
במטבח נפלטת לי יבבה חרישית ולא נשלטת של  "אמאל'ה"
כשאחרון האורחים מתפוגג, אני נשארת עם הבאלגן, הלכלוך, הכתם על השמלה ועל לב המארחת (שנראית כמו תחת).

זורקת את כל השאריות לפח, טומנת עמוק את ה"אירוח מהגיהנום" שהיה לי היום.

על מה און ארת' חשבתי? ולמה הבטן שלי מקרקרת

אני נזכרת  שלא רק שאני לא אכלתי כלום גם הנצמדים לא!

מהר מהר מכינה שניצלים עם אורז וסלט.

הכי טעים שניצל עם אורז וסלט יחד עם המשפחה.

הכי טעים כשנוח.

"אני עם אורחים חדשים גמרתי תי תי" מנגנת לאחותי ודרך הסקייפ רואה את החיוך "אמרתי לך" שהיא שולחת

הצטרפו לעמוד החדש של לייזה פאנלים בפייסבוק 

חופש שמח,

שניצל פירה ואורז הכי פשוט והכי טעים:

לכבוד החופש ארוחה בכלום זמן עבודה!

לכל בית יש את השטיקים והטריקים שלו.
הטריק מבחינתי של שניצל מוצלח, הוא שהשניצל וגם הביצים יהיו בטמפרטורת החדר! והחזה עוף יהיה פרוס דק.
חצי קילו שניצל (חצי שעה בחוץ) חתוך לרצועות דקות
2 ביצים + כפית חרדל לערבב טוב טוב
פירורי לחם + כפית גדושה של מלח מעורבב (אפשר לערבב עם פאנקו יפני או שומשום, או קמח מלא יוצא יותר קריספי)
שמן רגיל עמוק
לחמם מחבת לפני שיוצקים את השמן
לטבול את השניצל טוב טוב בבלילת ביצים וחרדל ואז בפירורים ושלאק לשמן החם.

הצטרפו לעמוד החדש של לייזה פאנלים בפייסבוק 

_MG_0243
אורז:
כוס אורז ביחס כזה:
כוס אורז – הכי טעים בסמטי הודי או פרסי
רבע כוס שמן רגיל
כוס וחצי מים
כפית גדושה מלח
לצקת את השמן ואת האורז יחד לערבב עם המלח למלא כוס וחצי מים עד לרתיחה. להנמיך ולכסות את הסיר עד ספיגת המים. להשאיר את הסיר סגור עוד חצי שעה הכי חשוב!!!
_MG_0246
פירה:
הסוד בפירה הוא בעיני אפיית התפוחי אדמה בנייר כסף עד רכות  ולא בישול התפוחים ואז הוספה של חלב, חמאה ומלח או שמן זית ומלח. זהו.

חברים שלי, אשמח אם תעקבו אחרי. לא לא ביומיום זה יבהיל אותי, אלא כאן למעלה בכפתור משמאל, וכל כך אשמח אם תלייקקו או תגיבו או תכינו. זה עושה טוב. ממש טוב.

הצטרפו לעמוד החדש של לייזה פאנלים בפייסבוק 

אולי תחשבו שגם זה מעניין

אסטה לה אינסטה בייבי

דונט בי א-סטרנג'ר, קיפּ און קשר

© 2018 All rights reserved

סגירת תפריט

הרשמו לעדכונים

גם אני אוספת מיילים למטרה טובה

קדימה - שווה להרשם

close-link

Send this to a friend