fbpx

יש משהו לקינוח?

עוגת מורה לחמורה

עוגה וסיפור עם הרבה פירורים

הבלוג של לייזה פאנלים | יומן מטבח קטן של עקרת בית גדולה | עוגת מורה לחמורה 3
בואו להיות חברים של לייזה גם ב:

מאז שאני עקרת בית. הפכתי לכרסמנית.
כרסמנית זה מצב קיומי של עקרת בית עם הפרעות גדילה.
גדילה של הילדים כמובן – לא שלי.

אין לי באמת זמן או זכות לשבת על כסא ליד שולחן, לנהל שיחה ולאכול בנגיסות ליפסטיק עדינות עם מזלג וסכין ועוד מצלחת.

בכלל,
אני באמת מבשלת לא רע, אבל לשבת ולאכול עם המשפחה? עד כאן.
איך אפשר?
לשבת?
לאכול?
כשהם יסיימו אני אכרסם במטבח.
בעמידה.

אם תסתכלו עלי טוב טוב תוכלו לראות ששיני הקדמיות גדלו, מה שמשווה לי בזוויות מסוימות מראה ארנב או סנאי.

אני מכרסמת הכל: שאריות אוכל של ילדים, חתיכות שניצל מהרצפה, סופים של סנדביצ'ים מתיקי האוכל, מכרסמת מהעגלה ומשקיות, מכרסמת פירות שהילדים מאסו בהם – טוחנת אותם עד סופם לפעמים עם הגרעין!

הנצמדים מצידם, אורבים לי עם איזה רביכה מרוחה על היד ובלי להסתכל אומרים: "אמא, אני לא רוצה יותר. קחי" בהתחלה עוד חיפשתי פח לזרוק את המטרד, אבל אחרי ילד אחד או שניים ויתרתי.
החינוך הירוק הצליח. הם כבר יודעים מה לעשות כשרוצים למחזר.

עקב הנתק מהעולם שבחוץ והבדידות שבניהול משק הבית, אני מכרסמת חלקי מידע עם חורים ופערים שכנראה רק אישה יצירתית יכולה להשלים.

"מה זאת אומרת הרוחני האיראני החדש? הניו-אייג' הגיע סוף סוף אליהם?? ולמה לעזאזל  מדברים על הפירוק של הפירמידות? לא חראם? ועכשיו את הממ"ד צריך להחליף במקלטי מס? הלו לא הגזמתם בדרישות??

טווווּ… טוווווּ…
קְרַאח-קְרִיח-צ'וֹאִי-צ'וּ. קְרַאח-קְרִיח-צ'וֹאִי-צ'וּ. קְרַאח-קְרִיח-צ'וֹאִי-צ'וּ.

רכבת הכרסום, הערבול והטחינה.
בגלל הרעש הבלתי פוסק הזה, שמהדהד לי בין האוזניים, אני לא עד הסוף מבינה על מה אנשים מדברים איתי.

ממתינה עצבנית לשירות הלקוחות של הוט, תוך כדי מלקטת ופולה מארגזי המשחקים לחם עבש, בייגלעך ישנים, באפלות שהצטמקו הכל גורסת לתוך הלוע הלא בררני שלי.

כל כך כועסת שהטכנאי לא הגיע ואיך סתם חיכיתי 6 שעות.
"גיברת מה את רוצה?" עונה המוקדנית, "הוא אמור להגיע ביום חמישי והיום רק שלישי".

קְרַאח-קְרִיח-צ'וֹאִי-צ'וּ. קְרַאח-קְרִיח-צ'וֹאִי-צ'וּ. קְרַאח-קְרִיח-צ'וֹאִי-צ'וּ.

שיחת חפוז עם עוד אמא על הספסל בחוג הכדורסל, תוך כדי יניקת ברד ירוק זרחן משהו זיעזוע, שהנצמד זנח עלי.

היא:  "אל תשאלי, תפסתי אותו מעשן."
אני:  "תפסת אותו מזיין?"
היא:  "לא מזיין.. מעשן..הכל בגלל שהוא התחיל ללכת לצופים."
אני:   "אוי ויי! מתי הוא עבר ניתוח מעקפים?"

היא כמובן, הלכה לְסַפְסֵל עם אמא של ילד אחר והותירה אותי עם הלשון בחוץ, אבל לפחות לשון בצבע ירוק זוהר.

כמעט ובאופן יומיומי מישהו יטרח להגיד לי שיש לי קצת פירורים או משהו תקוע בין השיניים ואני בחן שקשה לאבחן ובאצילות של חציל, יעלים את הראיות בלי להשאיר עקבות.

כל מה שדורש קצת הקפדה, הקשבה, הבנה, הכנה, מאמץ, תכנון, סבלנות ונחת – כל זה בתחת.
אין מצב. כדי להראות נוכחת אני מהנהנת ומנחשת.

זה מה שקורה בלילה לעקרת בית טָעַבַּנִית.
מדשדשת בין חדרים, סומא באפלה כמו עכברה מבוהלת.
ילד אחד חייב כוס מים, לשני יש חלום רע, הגדול עדיין ער, לקטנה עלה החום והבעש"ט חם עליי הלילה אש.

וכשהשחר מאיר
אין כמו שוקולד השחר להעיר!
זבנג אנרגיה על פתית.
ועוד זבנג ועוד אחד, ואחרון ודי
קצת ללקלק את הסכין וגמרנו.

היום שברתי את השיא של עצמי.
יום הורים. המורה טרחה לציין שחוברת החשבון של הילד מוכתמת ועדיף שלא יאכל כשהוא מכין שיעורים. "הוא קצת מתקשה אז אני עוזרת" לחשתי תוך כדי בהיית עגל בעוגה בחושה פקאן מגרה, חצי אכולה, שעמדה לצד הנס קפה מורות. ואז בתנועת ניגוב לא רצונית ניקיתי את הפירורים מצלחת הפלסטיק של המורה ישר לפה.
רק את הפירורים, את העוגה השארתי.

ואז , על הכסא הקטן , ניסיתי לנקות את ידיי הדביקות מהמבט הנוזף של המורה.

_MG_3218

עוגת מורות:

את העוגה הזו בדיוק ניקיתי מפירורים למורה, אחר כך כמובן הלכתי והכנתי אותה בעצמי. שמה האמיתי הוא: עוגת אוכמניות ופקאן (ליד הנס קפה מורות).
בגלל שבארץ מחירי האוכמניות מופקעים, קניתי קפוא. (אי אפשר להכין אותה ספוגה בכל כך הרבה פירות שיח כמו פטל/אוכמניות/דומדמניות). והורדתי בכמויות הפרי היקר והוספתי תפוח עץ מגורר שעושה פלאים.

לעוגה:
2 כוסות קמח תופח (או3/4 כוס קמח מלא וכוס קמח רגיל)
כפית מלח
כפית אבקת סודה
כפית קינמון טחון (לא חובה)
150 גר' חמאה בטמפ' החדר
1 כוס סוכר חום
3 ביצים
1 כף וניל
2 כפות פודינג אינסטנט וניל
1 שמנת חמוצה
כוס וחצי חב' אוכמניות או דובדבנים
1 תפוח עץ מגורר במגרדת + מיץ מחצי לימון + גרידת לימון

לשטרויזל:
50 גר' חמאה עדיף קרה. לגרר אותה במגרדת כמו גזר ולהוסיף את כל שאר המרכיבים. לערבב.
חצי כוס סוכר
1 כפית קינמון (לא חובה)
3/4 כוס פקאן קצוץ גס וקלוי
1/4 כוס קוואקר
1/4 כוס קמח
חצי כפית מלח
2 ביסקוויטים פתי בר
בבלנדר לפירורים של שטרויזל.
_MG_3224
לעוגה:
מערבבים את היבשים יחד: קמח, א.סודה, מלח, קינמון
מקציפים לחוד את החמאה עם הסוכר והביצים כ 5 דקות לקצף תפוח, מוסיפים כף וניל, פודינג וניל, השמנת החמוצה ולבסוף את הקמח + היבשים.
מוסיפים את האוכמניות, תפוח העץ גרידה, והמיץ לימון בתנועות קיפול לתערובת. לתבנית עגולה או מרובעת משומנת .
מערבבים את חומרי השטרויזל טוב טוב ומפזרים מעל העוגה.
לתנור בחום של 160 מעלות כשעה
_MG_3231

אין כמו פירורים לכרסמנית שכמוני.
עוגה נפלאה.

אולי תחשבו שגם זה מעניין

אסטה לה אינסטה בייבי

סגירת תפריט

הרשמו לעדכונים

גם אני אוספת מיילים למטרה טובה

קדימה - שווה להרשם

close-link

Send this to a friend