fbpx

סירים

עוף בתנור עם תפוחי אדמה, סלק וגזר

סיר יפהפה שהפך לאחד הסירים האהובים בבלוג. תהנו

הבלוג של לייזה פאנלים | יומן מטבח קטן של עקרת בית גדולה | עוף בתנור עם תפוחי אדמה, סלק וגזר 2
בואו להיות חברים של לייזה גם ב:

 

מוקדם בבוקר לפני שהציפורים התעוררו בגלל הקור, לפני ב-רעשן נרעיש בקול של האוטו זבל, לפני שהקקה של הכלבים חזר למלכד את המדרכות, אני במכולת. 6 וחצי בבוקר, חוזרת עם הלחמניות והשוקואים ומה אני רואה מולי עם העיניים הקטנות והטרוטות שלי. פקח עירייה. פקח עירייה נותן דו"ח לאוטו שלי.
"הלו, בחור השתגעת? מה אתה עושה? זה האוטו שלי.."
בולעת את הרוק יחד עם הלבן של הלחמניה בלי ללעוס. מופתעת . ככה.
"גברתי, חסמת חנייה פרטית, מישהו התלונן על האוטו ואני עכשיו בדיוק בטלפון עם הגרר שיבוא לגרור והנה הקנס והוא מנפנף לי ב-500 שקל קנס"
"אבל בחוררררר (מעלה אוקטבה) זאת החנייה הפרטית שלי. שלי.. מה, כאילו אני התלוננתי עלי? אתמול מישו חסם לי את החנייה, אז חניתי ככה, מה מצלמים פה סרט של יודה ברקן או שו איסמו שילונדע??" זאת החנייה שלי! שלי!!!! מי התלונן עליי הבעש"ט?? מצחיקול אתה. יאללה בטל בטל" אני נוזפת בו והאמא השוטרת יוצאת ממני
"אבל מישו הגיש תלונה עלייך?"
"מי התלונן עלי? מי? נו תגיד? זאת הרי החנייה שלי. שלי."
"איך אני אדע שזאת החנייה הפרטית שלך?"
"די, בחורצ'יק נראה לך שאישה בגילי אחת שיורדת בשש וחצי בבוקר מקפחת חייה ללחמניות ושוקו תעבוד עליך??"
באותו רגע צדה את עיני דמותו של חיים השכן, השריף של הרחוב שלנו, זה שמסתובב עם גטקעס ונעלי בית של אורטופד (כי רגל אחת יותר קצרה מהשניה בהרבה), זה שדואג להחזיר את הפחים הירוקים למקום, זה שמנקה את החרא של הכלבים מהמדרכות, נו זה שדואג שיהיה שלום ( לפחות ברחוב שלנו)
זה שכל בוקר בשש וחצי כשהוא רואה אותי מדברת בפלאפון עם אחותי בקליפורניה אומר בקול חזק (כי הוא לא שומע טוב) "מיאמי, מדברת עם מיאמי" (בחיריק וקמץ) וכל בוקר אני עונה לו אותה תשובה "במיאמי לילה עכשיו מדברת עם לוס אנג'לס" ככה כל בוקר שנים יש לנו ריטואל קבוע הוא עם התחתוני סבא בקיץ והגטקעס בחורף מנקה את הרחוב ואני עם הלחמניות והשוקו.
הוא אומר "מיאמי את מדברת עם מיאמי"
ואני עונה "במיאמי לילה עכשיו מדברת עם לוס אנג'לס"
קוראת לו בקול חזק בשש וחצי בבוקר "חיים, חיים" והוא לא עונה. מתעלם. ממשיך להחזיר פחים לבתים.

מיד זה מעלה לי את החשד לראש עם השיער המפוזר שלי "חיים??? איז דאט יו?? המתלונן?? חיים השריף??? התלונן עלי?? למה?? בגלל שאני מדברת עם לוס אנג'לס ולא מיאמי (בחיריק וקמץ)?

"תגיד לי פקח, זה חיים התלונן עליי?? נו תגיד זה חיים? זה חיים השריף של הרחוב? אתה הרי יודע מי זה, הוא מתקשר אליכם כל שני וחמישי לפנות מפגעים. נו? חיים?" (זהו פה מתחילה לאבד את זה)
"אני לא יכול למסור מידע כזה" הוא עונה במלוא הרצינות
"רק תגידי כן עם הראש. זה חיים?" לא נכנעת
והוא ממשיך לכתוב שם בספר הדו"חות את רומן חייו
"אוקי ..טוב.. אז איך קוראים לך אמרת?" שואלת אותו
"יפתח" הוא עונה
"די!! יפתח הפקח? מכיר את יקיר ראש העיר?" מנסה להצחיק אותו, הוא מחייך חיוך של "נימוס לגיברת" אבל אני בשלי, נכנסתי ללופ. לא מרפה. מנסה שוב:
"חיים, תגיד לי זה חיים? אתה יודע מה? תחזיק רגע את זה" ולפני שהוא מבין מה קורה, מעמיסה עליו את השקית של השוקואים והלחמניות מהפחד שיברח וישאיר לי את ה500 שקל על הוישר ורצה לכיוון של חיים
"אבל גיברת…" הוא נשאר עם השקית ביד ואני צועקת לו
"חופשי אתה יכול לקחת שוקו אחד, עליי"

הולכת מהר מהר בצעדים גדולים כאלה לכוון של חיים והראש הו הראש עובד "אם זה חיים, אז..אז…זהו זה"
"חיים, חיים ח י י םםםם" מרימה קול רם כדי שישמע, הוא מסתובב לא מספיק להשלים חיוך טוב לב ואני מתנפלת:
" למה התקשרת להתלונן עליי בעיריה, ככה יפה חיים? מה אני לא אוספת לך בקבוקים?? הא?? במקום לתת אותם לשרה נתניהו שומרת אותם לך? למה התקשרת חיים?"
"מה????? לאן התקשרתי? שאני אתלונן עלייך?? על מה??" הוא אומר ומישיר מבט אמת בלי זיוף
"10 שנים אני מנקה את החרא מהמדרכה ואוסף את הזבל עבורך. ככה את מעליבה אותי? ככה יפה? ועוד בין שכנים? שכנים??"
"אה..אז זה לא אתה? סליחה חיים סליחה, אז אולי רק תגיד לפקח הזה שם..אתה רואה אותו? שזאת החנייה שלי כי הוא רוצה לתת לי קנס? 500 שקל קנס.הא? חיים??"
אבל חיים נעלב ממש, עושה מן תנועה של "אוי הדור הזה הוא חתכת דרעק" וחוזר לסדר את הפחים.

חפויית ראש חוזרת ליפתח הפקח

"חיים כועס עליי שחשדתי בו. למה לא אמרת לי שזה לא הוא? תראה מה עשית? עכשיו הוא ברוגז איתי"
"יאללה גיברת, מוותר לך על הגרר אבל קבלי" והוא מושיט לי את השקית שוקואים ולחמניות וקנס 500 שקל טבין ותקילין על המקרקעין שלי. שלי אינעל העולם.

איך שהאגזוז שלו מפריח נפיחה לאויר הקר, יורדת השכנה שמחנה צמוד אלי את הב.מ.וו מודל 2015 מהיצרן, מטופפת על העקבונים 15 ס"מ שלה אט אט לכיווני עם הפן והתיק המפונפן.
לוקח לי בערך 30 שניות להבין שכנראה זה בעלה. "אה..זה בעלה התלונן עלי!" חושבת ביני לבין עצמי
בעלה שנראה כמו בולדוג שמנמן, זה שאף פעם לא מהנהן לשלום נימוסי. תמיד עובר ומחמיץ פנים כאילו עשיתי לו משהו נוראי, לא יודעת למה.
רק יודעת שיש אנשים שלא באים לי בטוב בלי סיבה, וככה הוא מרגיש אלי. סבבה. מקבלת. אבל להתלונן???
"ויקי בוקר טוב למה הבעל שלך התלונן עלי? הא?" תוקפת את השכנה שהגיעה ליעד ומחנה את העקבונים
"בוקר טוב, אה..זה לא בעלי, אני זאת אני שהתלוננה,לא אוהבת שמחנים ככה" והיא מדגימה לי עם העקבים והתחת איך חניתי
"מה זה מפריע לך שחניתי ככה?" שואלת מרוגזת ומדגימה חזרה עם התחת והגמישות שלי (הדגמה שלי פי אלף יותר מדוגמת ושווה)
"לא יודעת, מפריע לי, חוץ מזה האוטו הזה שלך?????" היא מעווה פניה בגועל למראה הטרנטה המאובקת שלי
" כן היא שלי. שלי. 10 שנים היא חונה לידך באותו מגרש ואת לא יודעת שהיא שלי??"ככה את מעליבה אותי? ככה יפה? ועוד בין שכנים? שכנים??" אומרת מסתובבת עם השקית של השוקואים והלחמניות עולה הביתה להתחיל את היום.
בוקר טוב ישרואל.

_MG_6920
סיר של עוף צבעוני:

תראו, באותו יום הכנתי את הסיר היפהפה הזה, למה? כי הוא משמח אותי כל כך. ואין כמו מטבח לעלות חזרה את מפלס המורל.
השילוב של מתיקות הגזר והסלק עם רכות התפוחי אדמה ונימוחות העוף שלא לדבר על הרוטב בקרקעית. שלמות. ארוחה שהיא שלמות.

2 כרעיים של עוף חתוכים
וגם 3 פולקע
10 תפוחי אדמה קטנטנים יפים וקשים או תפוחי אדמה אורגניים או ראטה (שזה זן חדש וכל כך טעים) או כל תפוח אדמה קטן, מוצק וקשה ולא מלא בנוזלים קומפרנדה???
2 בצלים גדולים חתוכים קוביות או 2 כרשה החלק הלבן עיגולים
2 סלקים קטנים , שטופים חתוכים רבעים לא מקלפים את הקליפה!!! עם הקליפה!
גזר אחד גדול ולא קלוף חתוך גס
חצי ליטר מים
פלפל ומלח גס
פפריקה חריפה או מתוקה
2 שיני שום
לימון
שמן זית

אופן ההכנה:
1. על אש גבוהה בסיר שטוח (שיכול להכנס לתנור) עם מעט שמן זית נאטום עד השחמה את חלקי העוף
2. בינתיים בקערה נשים:שליש כוס שמן זית, מיץ מלימון אחד, כף גדושה של פפריקה, כפית גדושה של מלח גס וכפית פלפל שחור ושתי שיני שום כתושות נערבב טוב טוב ונכניס את התפחי אדמה, הגזר, והבצל (לא נכניס את הסלק!!! אחרת יצבע לנו את כל הסיר) עם הידיים נעסה את כל היופי הזה.
3. כשהעוף שחום משני הצדדים נוסיף את הקערת ירקות מתובלנת שלנו לסיר, נניח יפה את רבעי הסלקים ונוסיף חצי ליטר מים, כשהסיר מגיע לרתיחה, נכסה. חצי שעה על אש קטנה.
4. נעביר לגריל או תנור חום גבוה ללא מכסה לעוד שעה וחצי.
5. כמה קל ככה טעים!!

הצטרפו לעמוד החדש של לייזה פאנלים בפייסבוק 

_MG_6875
אחרי השחמת העוף על להבה גבוהה, נוסיף את הירקות המתובלנים, נפזר את הסלקים לחוד, ונוסיף חצי ליטר מים, רתיחה, נכסה ועל אש קטנה כ-חצי שעה

_MG_6892
לתנור חום גבוה ללא מכסה לעוד שעה וחצי. תראו כמה יפה וטעיםםםם.

_MG_6907
עוד זווית של יופי

_MG_6911

# חברים שלי, בעידן צפוף שכזה, חייבים תהודה, תגובה או משו, הכי אשמח אם תעקבו אחרי. לא לא ביומיום זה יבהיל אותי, אלא כאן למעלה בכפתור משמאל, וכל כך אשמח אם תלייקקו או תגיבו או תכינו. זה עושה טוב. ממש טוב.
בתיאבון חברימצ’יקים

הצטרפו לעמוד החדש של לייזה פאנלים בפייסבוק 

אולי תחשבו שגם זה מעניין

אסטה לה אינסטה בייבי

סגירת תפריט

הרשמו לעדכונים

גם אני אוספת מיילים למטרה טובה

קדימה - שווה להרשם

close-link

Send this to a friend