fbpx

לייזה פאנלים

עוגות

עוגת סיני מיניס

חמש דק' עבודה עוגה ככ טעימה ופשוטה

893 שיתופים

אני לא יודעת איך זה אצלכם, אבל אצלנו, האימהות,
אנחנו מחולקות לשתי דיווזיות
הדיוויזיה התורמת והדיוויזיה הזורמת.
אין צורך להסביר ובכל זאת למי שלא נחשף עדיין, אז רק שתדעו שבחיים תתקלו בשני סוגים:
האמא התורמת: זאת שקונה מתנה למורה, כותבת בשם כולם איזה צטל’ה מרגש, מנדבת את הבית לפעילות, מכינה 40 כתרים לגן, מארגנת מדורה לל”ג בעומר, אוספת את הכסף לוועד
האמא הזורמת: זאת ששולחת אימוג’י לב, מביאה את החד”פ למפגשים ואוספת את הילד שלה בלבד מהגן (וגם כאן תבקש עזרה מהז’אנר התורם, כי זרמה מדי וכנראה תאחר)
שנים הייתי מהאמהות הזורמות. שנים.
שנים תפסתי תחת וטרמפ על האימהות התורמות והתנשאתי עליהן.
“לא באמא שלה, אין לה חיים. מה יש לה חוץ מהוועד?”
עד שחל בי שינוי תודעתי עמוק.
בדיוק כמו אותם גברים שחיו על הקצה של הג’וינט, גידלו כרס, ומעשנת בחצר, אכלו רק בשר וגבינות שמנות לעגו לכל הטמבלים עם החולצות הזרחניות של המרתון “מה יש להם לרוץ? תאמין לי רק שאכטה טובה תרגיע אותם”
ואז מישהו הזיז להם את הקממבר ואת הדופק
ובום. חרדה. שינוי.
טייץ צמוד, אופניים של הביוקר, אין עשן ואין אש. רק תן כל היום לדווש.
ככה אני. בום. מאימא זורמת שאנטי שאנטי אנטי אנטי
הפכתי לאימא תורמת.
אחת בשביל כולם.
כי חשבתי ככה בלב הקטן שלי, שאם אצליח להוציא מהורים כסף, אז הדרך למלכ”רית אשת וראיטי נייס טו מיט סלולה לי.

נגיד יש איזה זורמת שמאז כתה א’, באה לי לא טוב בווטסאפ של העין. תמיד תמיד חייבת להתחכם, להיות נגד דעת הרוב.
מתלוננית צדקנית חסדנית כזאת: אבל מה, זורמת כמו הגנגס.
מזל שלכל ווטסאפ כיתתי יש הקבצות ווטסאפ כיתתי ושם את משרטטת מפת אישיות להורים “אהובים” עלייך במיוחד

“יאללה נו מה נסגר איתה ב-אדושמש” אני פותחת סשן עם הבסט פרנד אמא ( הרי כל ילד צריך חבר טוב אבל כל אמא, צריכה בסט פרנד אמא, אחת כזאת שמצילה אותך כשאת תקועה בפקק, שאין לך סלסלה מדגן אורגני מלא לטו בשבט, שמתחלקת איתך במתנות ובמחשבות הפילוסופיות שתוקפות אותך על הורים אחרים).
“זה לא יאומן איך היא חייבת להיות נגד, אבל אף פעם לא תעשה כלום בשביל הכיתה, רק תשאל שאלות מעצבנות, נכון?”
“בול בפוני נכון, אין יותר נכון מזה, מה הפריע לה שהילדים מקבלים מעט שיעורי בית?” היא מחממת אותי
“ומה הפריע לה שנותנים למחנכת שובר מתנה ולא מתנה, שהמורה תבחר, לא?”
“ואת יודעת מה הכי מעצבן אותי, שתמיד צריך לרדוף אחריה שתשלם את הוועד”
“מה שמזכיר לי שהיא באמת לא שילמה את הוועד אינעל דינק, עכשיו כותבת לה בווטסאפ של הכיתה”
ואני כותבת לה בווטסאפ הכיתתי עם כל העצבים שהיא האחרונה שלא שילמה וועד כיתה
והיא עונה: “יואו חמודה שאת מזכירה לי, אבל אני במקסיקו בטיול שורשים, כשאחזור סבבה?”
והבסט פרנד בדיוק קופצת לי בווטסאפ במקביל
“טיול שורשים במקסיקו?? מה נסגר?”
ואני עונה לה פול בורד, פנסיון מלא קומפלט:
“חמודה??? חמודה אחותך המקסיקנית
יאללה יאללה שימי סומבררו, תאכלי טורטיה ותשלמי לי בפסו יה חמורה מעצבנת!!!
ואני מחכה שהבסט פרנד אמא תשלח לי אימוג’י נקרע מצחוק
להפתעתי היא קופצת בהודעה אחרת
ואני כולי נהיית חיוורת.
כן כן כן
כל ההורים רואים יפה יפה כמה אני תורמת. כל כך תורמת.

עוגה אהובה על ילדים ומבגורים כאחד. מצויינת להביא לאירוע כיתתי ובכלל עם הקפיי
למה סיני מיניס? כי בילדים כמו בילדים צריך כח שכנוע רב כדי שיעזו ויטעמו
אפילו עוגה. אז בתור אמא שעושה רק אחד ועוד אחד, הבנתי בצורה שאינה משתמעת
שלעוגת קינמון פשוטה וטובה צריך לקרוא בשם פתייני למוחות קטנים
ויקרא שמה בישראל “עוגת סיני מיניס”
אין על קופי טוב לעוגה טובה. שנים זה עובד. שנים.
5 דק’ עבודה ועוגה פצצה

תנור מחומם מראש 160 מעלות תבנית עגולה 24 או עם חור באמצע.

מה צריכים?
3 ביצים גדולות
כוס סוכר + כף קינמון (נערבב יחד)
חצי כפית מלח
2 כוסות קמח כוסמין או רגיל עם כפית גדושה אבקת אפייה
3/4 כוס שמן צמחי
3/4 כוס ריוויון או שמנת מתוקה או יוגורט יווני  או שמנת חמוצה
חצי כוס אגוזי מלך שבורים (לא חובה)

לקרם:
150 גר’ אבקת סוכר
30 גר’ חמאה רכה או גבינה שמנה
כף מיץ לימון טרי
בליץ בלאץ בבלנדוש עד קבלת מרקם קרמי, אם צריך נוסיף עוד כף של מיץ לימון ועוד אחת

איך מכינים:
1. נקציף את הביצים לקצף נפוח ותפוח, נזרזף כוס סוכר עם קינמון, מלח, ריוויון, שמן רגיל וכף אחרי כף קמח.
2. נוסיף לבלילה אגוזי מלך
3. ניצוק לתבנית משומנת היטב, אני השתמשתי בתבנית עגולה עם חור באמצע, כ40 דק’ עד הזהבה.
4. אחרי שהעוגה קרה לחלוטין נמרח את הקרם ונפדר בקינמון

תגיות

תגובות

קבלו התראות
התראה
1 תגובה
הכי חדשות
הכי ישנות הכי מדורגות
Inline Feedbacks
צפו בכל התגובות

חדש! הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ ותהיו הראשונים לקבל מתכונים ועדכונים

Send this to a friend