fbpx

צמחונישי

עב"מ = (עקרת בית מוזנחת)

פלאפל מדלעת זה הכי ועקרת בית אחרי שחי

הבלוג של לייזה פאנלים | יומן מטבח קטן של עקרת בית גדולה | עב"מ =  (עקרת בית מוזנחת) 1
בואו להיות חברים של לייזה גם ב:

כולי לק מתקלף ברגליים
שיער מרושל זרוק בשיבה שנדחתה
פלומת שפם, ורגליים מעקצצות

יורדת במהירות במדרגות קומה ועוד קומה ועוד קומה מרעישה ומתקתקת את הזמן הדוחק תק תק תק . הסנדל ברח מהרגל ואין שום נסיך שירים את הכפכף.
"שיט. הרצועה נקרעה”.
עולה כל הדרך חזרה במדרגות, מחפשת זוג אחר מהר מהר, הנה מצאתי אחד אבל לעזאזל איפה השני? בדיוק הנייד מצלצל
"פאק, שכחתי אותו בכלל בטעינה על המדף”.
זה הנצמד הבכור, הוא לא לקח מפתח . משאירה לו את המפתח חבוי בעציץ .
איזה מזל. לפעמים כך נדמה לי, דברים לא קורים סתם ולא נקרעים סתם.
מספיקה לקחת את הנצמד הקטן בזמן מהקייטנה, משם מתגלגלת עם הנצמדת הנחמדת לגינה, הבייביסיטר כבר מחכה לנו בחיוך מזמין, היא תבלה עם הנחמדת בזמן שאני אלך איתו לחוג.
משאירה להם בקבוק מים וחטיף ונפרדת בנשיקה .
ממשיכים. אין זמן. הגענו.

מהר מהר פושטת ולובשת לו את חולצת החוג, תוך כדי, נזכרת לצלצל לנצמד המרכזי לבדוק שהכל בסדר ונעים לו אצל החבר.
זהו. אנחנו על הטריבונות מוכנים שיתחיל.
אפשר לנשום רגע .
מסתכלת על הקטן, מעבירה יד בשיער היפה שלו ומתמלאת אהבה.
ואז, מרחוק מזהה עוד עקרת בית מוזנחת ומתבאסת.
רואה את עצמי דרכה. עב"מ ( ראשי תיבות של עקרת בית מוזנחת)
עב"מ מזהה עב"מ כמו ישראלי שעינו לוכדת ישראלי אחר בחו"ל לא ניתן לפספס.
תמיד נדע.
בשפת העם שלוכה !
בשפת האגדות פעם היתה פה סינדרלה שעם הזמן הפכה לשלוכלוכית.

מרגישה חובה להיות שם ולעודד אותו .
מסתכלת איך הוא משתפר ואיך העיניים מחפשות אותי כדי שגם אני אשמע את מילות העידוד של המאמן.
שולחת חיוך ומרימה את היד בקריאת ניצחון ואז שוב פעם העיניים מתמגנטות לעבמ"ית שמתרוצצת אחרי הפעוט שלה .
כמה כתמים יש על חולצתה והחזייה שלה משתרבבת כמו לשון של זקנה בלי שיניים.
מדובללת מבולבלת. אוי מזכירה לי מישהי." די, עד כאן!!" אני משגרת לחלל
קמה החלטית. אומרת לאבא לידי, שאני חותכת לקטנה , ואם צריך אותי שיצלצל.
נפלטת ל50 דק' של שחרור וחופש.
טעם הלבד זה זמן קוויאר יקר
אולי קפה קצת מגזינים מלאים צבע, כמה ביסים מתוקים ליד, מה רע?
לא! לא! לא הפעם! הפעם בוער בי לצאת מחללית העב"מ .

הולכת מהר, הדיבוק אוחז בי עוברת ליד ויטרינת מושכות הלק .
"יש לכם אולי זמן רק להוריד את המקולף ולשים חדש ? בלי פדיקור? משהו חפיף?” אני שואלת עם קול מתחנן "ואולי גם שפם וחצי רגל וגימור גבות עדין?מה אומרות?”
חיוך מזהה ומזדהה נשלח אליי ומחבק אותי פנימה
30 דק' זה לקח. 30 דק' והאצבעות שמציצות לי מהכפכפים כבר אוהבות אותי יותר. מעבירה אצבע סביב השפה העליונה שלי 5 ק"ג נשרו ממני
מסתכלת על השעון עוד 20 דק' מלאות.

לוקחת קפה לדרך

מוסיקת גרמופון מושכת אותי לתוך בוטיק בוהמייני עמוס ויפיפה. שמלות צבעוניות צופפות לצד שלל סיכות מנצנצות ותיקים קטנים קוקטיים כל כך יפים לשים בהם רק ליפסטיק ונייד. מתי בפעם האחרונה היה לי תיק קוקטי לליפסטיק ונייד?
ובאמצע כל היופי הזה נח לו שעון אורלוגין ענק, מנצח על התפזורת בחנות שנעצרה בזמן אחר.

מודדת שמלה אוורירית לנפנף בה ביום חול
"היי, לא היית עכשיו בחוג עם הילד?” איזה קול שואל אותי
אני מכניסה את הבטן ומושכת את ה"כן" שלי למעלה עם רוכסן השמלה.
זאת העבמ"ית שקלטתי על המגרש.
היא מספרת איך נהיה לה חלון זריז – הסבתא לקחה את הפעוט והיא תוציא תיכף את הילד הגדול מהחוג..
"איזה קטע, שתינו עם אותה שמלה באותו מקום" היא אומרת את מה שהתכוונתי להגיד בדיוק.
“איך יפה לך" אנחנו מחמיאות אחת לשנייה את אותו משפט בשני קולות..
"את נראית פתאום אחרת" ממשיכות בהד מסונכרן מתנגן.
לרגע קט, מביטות בהשתקפות המשותפת בהתפעלות גדולה ומחוייכת.
במראה העתיקה עם האור המצהיב, אנחנו נראות יפות. כל כך יפות.

מוסיקת צ'רלסטון מקפיצה את רוח השטות, אני לוקחת פומית מוזהבת ארוכה ומסלסלת עשן סיגריות מדומה , היא קושרת לעצמה סרט קטיפה עם אבזם על המצח..
רוקדות , מסתחררות בתוך השמלות הקיציות גלים גלים. צבעים צבעים.
לפתע נשמע "גלינ גלונג. גלינ גלונג. גלינ גלונג." קול האורלוגין בחנות מצלצל נחרצות.
"שיט צריך לחזור"
היא פוערת עיניים ואני מבט,
היא משחררת רוכסן ואני שמלה. נחפזות זריזות מחליפות לבגדי החולין המוזנחין
שתינו נפלטות מהבוטיק חזרה למציאות .
מהר מהר לפני שנהפוך לדלעת…

כדורי פלאפל דלעת. (כ-30 כדורים)

פעם ראשונה – נטרפו ולא הספקתי לצלם
פעם שניה – נטרפו ולא הספקתי לצלם.
פעם שלישית – גלידה. שלחתי את כולם לאכול גלידה והבעש"ט צילם ואכל תוך כדי..
אז נכון, הם מטוגנים כמו כדורי פלאפל אמיתיים (כמובן שאפשר לאפות אותם)
אני רציתי את הטעם השלוכי, הטעם האמיתי שהכי מזכיר אוכל רחוב! אבל בריא שיהיה גם בריא!

חומרים להכנת כדורי דלעפל – קמח חומוס, דלעת, כוסברה

חומרים להכנה:

דלעת בגודל כל כף היד, אחרי שבושלה במים ונמעכה לפירה.
חצי כוס קמח חומוס (חנויות טבע קמח חומוס קלוי אף יותר טעים)
חצי כוס קוואקר
כפית מלח
כפית כמון
חצי כפית כורכום
חופן כוסברה+שן שום+2 כפות שמן זית+חצי בצל בינוני: פולסים מהירים בבלנדר: (שיראה כמו פסטו משחתי חלק)
והקונץ: 2 ביצים להפריד חלבון כשאת החלבון מקציפים לקצף רך (עושה את התערובת אוורירית/חלומית. אפשר להוסיף חלמון אחד – אני מוותרת על החלמונים/הצהובים)
לערבב את החלבון עם הכוסברה, להוסיף את פירה הדלעת, חצי כוס קמח חומוס, חצי כוס קוואקר, מלח,כמון,כורכום.
להכניס למקרר לחצי שעה שהתערובת תתגבש ויהיה קל ליצור כדורים.
במחבת עם שמן עמוק עד הזהבה.
בתנור על חום גבוה נייר אפייה משומן בשמן זית יוצרים כדורים
חראם כמה שזה טעים.
אפשר עם סלט/טחינה/מי שאוהב יוגורט/ בפיתה מקמח מלא.

כדורי דלעפל מוכנים להגשה

אולי תחשבו שגם זה מעניין

אסטה לה אינסטה בייבי

סגירת תפריט

הרשמו לעדכונים

גם אני אוספת מיילים למטרה טובה

קדימה - שווה להרשם

close-link

Send this to a friend