fbpx

סירים

יום נפלא לדגי הג'ננה

סיר קציצות דגים שכולם אוהבים וסיפור נפלא ועצבני במיוחד

הבלוג של לייזה פאנלים | יומן מטבח קטן של עקרת בית גדולה | יום נפלא לדגי הג'ננה 3
בואו להיות חברים של לייזה גם ב:

יש אנשים שמתעוררים בבוקר – עם דגש על מתעוררים.
אותם אנשים, הם דוגמא נהדרת בשיעורי אנגלית לסיומת ing, הם פּרְזְנט ב-פּרוֹגרְסִיב מתמשך:
מתעור-רִינג לאט, מות-חִינְג גפיים , מפהקִינְג בעצלתיים ונזכּרִינג על מה פאקינג הם חלמו.
אני בשום אופן לא מתעוררת!
אני נדלקת! ולא במובן המשתרלל של המילה.
ממצב OFF אני ב ON!
בום טראח נדלקת!
לובשת מדי עקרת ויוצאת להסתער על עוד יום.
תוך כדי צחצוח שיניים, מטאטאה ומקללת את ערימות חול אתמול, עושה פיפי ומקללת את פספוסי הנצמדים בשירותים, שוטפת כלים ומקללת את הסיר ששרפתי, מוציאה מכונה לבנה ומקללת שיצאה ורודה, מכניסה מכונה ומקללת שלא מצליחה לדחוף עוד משהו קטנטון, מכינה סנדביצ'ים ומקללת שלא הספיק לי הממרח.
אנגרי בִּירד במשחק החיים. כל יום שוברת שיא!
אני דוּד שמש עם קולטני אנרגיה סולארית (המצאה ישראלית אגב)
עצבּונִית כְּרַך מצויה. מתחממת יותר ויותר ככל שהיום עובר.

בואו נודה, רוב האנשים שמקיפים אותנו עושים טיזינג מתמשך לעצבינג שלנו, ובניהם יש כאלו שקצת יותר!

יש את הנצמדים, שהופכים את הבוקר שלי למסדר מפקדת
גורמים לי לדבר במשפטים סדורים ברורים, שחוזרים עליהם שלוש פעמים כשהפעם הרביעית מורמת להנחתת דְציבּל קשה:
"בוקר טוב, לכו לצחצח שיניים"
"מה קורה? צחצחתם שיניים?"
"פעם אחרונה אני מבקשת לצחצח שיניים”
הרמת דציבל להתחממות דודית קלה: “ אני סופרת עד שלוש כולם לצחצח: אחת, שתיים ו..ש..ל-וש"
האיום עובד!

עוד לא שמונה בבוקר והנייד מטרטר
"הלו" אני עונה קצרה
"בוקר טוב, השולחן אוכל שהזמנתם בדרך אליכם, יגיע עוד שעה וחצי"
בוקר טוב אליהו. הזמנו אותו לפני חודשים. התחננתי, ירדתי על ארבע לקבל אותו לסדר פסח, בסוף כולם ישבו סביב פלסטיק מתנדנד.
"איזה יופי שאתם מגיעים עוד שעה וחצי, חשבתם אולי שיש לי עוד דברים לעשות? הא? אי אפשר לתת התראה של לפחות יום?"
"מה את רוצה גיברת? לשלוח לך או לא?" היא עונה לי בלקוניות מדוברת של אחת שיודעת.
"גיברת לשלוח או לא?" היא חוזרת על המשפט חסרת סבלנות
"הלו גיברת, פעם אחרונה שאני שואלת אותך, לשלוח או לא?”
"גיברת" היא מרימה את הדציבל שלה להנחתה..
"טוב, טוב..תישלחי נסתדר" האיום עובד, אני נכנעת.

דווקא היום הבעש"ט יצא עם הנץ החמה ולא עזר בפיזור הנצמדים למכלאות
ודווקא היום, יש לי תור בשמונה וחצי אצל דר' כוסאומו – רופא השיניים
(השן עם הכתר שהוא תקע לי, לא מפסיקה ללחוץ שישתחוו לה, עד שהשן לפניה נכנעה ונשברה וזה מציק מציק.)
"קדימה, אין זמן, יוצאים מהבית" אני צועקת
"אני מחכה לכם בדלת יאללה יוצאים"
"נו מה קורה? לא שמעתם, יוצאים מהבית"
הרמה להנחתת דצי: "אני סופרת עד שלוש וכולם בדלת: אחת, שתיים ו.."
האיום עובד.

"בוקר טוב" אומר לי בזחיחות הקבלן שמשדרג את הבניין מולנו.
אני מהנהנת קלות בלי כוונה להחזיר.
הוא לא מרפה וממשיך: "בוקר טוב חמודה"
נשברתי.
"אלף, אף פעם אל תקרא לי חמודה! בית, למה אתה מתעקש תגיד לי?” אני מחזירה ומחזיקה את השן שלוחצת לי על העצב.
"לא הבנת שאין שלום ביננו? אין שלום, ואין בוקר ואין טוב" אני מתריסה
"אתה אדוני וחבורת הפועלים שאתה מנצח עליה, מטנפים את הרחוב והפְּה מהבוקר עד הערב. דורסים, רומסים והורסים כמו חיות פרא”.
"תסתכל על זה", אני מצביעה על הגדר חיה שהם המיתו
"ותסתכל על זה" אני אוחזת בשער שהם שברו לנו
"ומה אתה חושב שלא ראיתי איך דפקתם ושרטתם פה מכוניות? אי-אפשר להשאיר פתק? אפילו לא באת להתנצל או לפחות לתקן ולנקות.
בוקר טוב אתה רוצה ממני, מס שפתיים שהכל סבבה בבסיס?
להתחיל איתך את היום הבוקר נראה חרא.
וחוצמזה, תוריד את הכובע קאובוי המגוחך שלך – אתה לא שריף גודמן!”
זהו, לא עוצרת באדום.

השכנים שומעים נביחות צדק חברתי ובאים לעודד
הפירגונים מעירים בי את הכלבה המעורבת – האו..האו..אני בשוונגגג..

"ואתה מיסטר" אני יורה לעבר הקרבן הבא – בעל מקצוע שבדיוק חוסם את המדרכה בנון שלאנט
"למה אתה לא מחנה כמו שצריך? תראה, כמה כחול לבן יש בשעה הזאת, למה אתה חוסם? הא? בגלל אנשים כמוך ילדים יורדים לכביש המסוכן. כמה חארות אתם יכולים להיות?”
אני סופרת עד שלוש ואתה מחנה כמו בן אדם..אחת..שתיים..ו..
אין אין – האיום עובד!!

"בואו" אני אומרת לנצמדים "ממשיכינג"…

קציצות דגים ברוטב אדום

ילדים וגם מבוגרים מתים על הקציצות האלה עם קוסקוס או אורז או פירה.
תראו זה הכי קל בעולם הזה, קציצות טעימות בריאות בכלום זמן, ממש בצ'יק צ'אק. חצי שעה זמן מהתחלה עד הסוף.
אתם תחזרו אלי ותגידו "יואו לא האמנתי כמה זה קל"
אז ככה,
לרוטב:
בצל קוביות
אורגנו או כוסברה
4 שיני שום כתושות
כף סוכר
כפית פפריקה
מלח פלפל
עגבניה חתוכה בשלה
רבע כוס שמן זית
כף חמאה (אופציה לא חובה. מוסיף פלאים)
4 כפות רסק
בסיר שטוח מטגנים את הבצל ברבע כוס שמן זית יחד עם העגבניה, מוסיפים את הרסק, כף סוכר, כפית פפריקה, כפית פלפל שחור, כף חמאה ו4 שיני שום כתושות. מערבבים טופ טופ, מוסיפים 2 כוסות מים מביאים לרתיחה ומתקנים תיבול: (מלח/פלפל/פפריקה), מוסיפים עלי אורגנו או כוסברה. זהו 10 דק' והרוטב שלנו מוכן, על אש קטנה, מכניסים את הקציצות היפות שטבלנו בקמח תירס או בסולת. 20 דק' על אש קטנה. מנערים את הסיר.
לקציצות:
חצי קילו פילה דג (סלמון/לברק/דניס וכו')
רבע כוס שמן זית
חצי בצל לבן
צרור בצל ירוק חתוך דק
צרור כוסברה
תפוח אדמה מבושל
מלח פלפל.
מכניסה למעבד חצי קילו פילה דג (סלמון/לברק/דניס וכו'), צרור כוסברה/ חצי בצל/ תפוח אדמה קטן מבושל/רבע כוס שמן זית מלח ופלפל. כמה פולסים במעבד (לא יותר מדי)
כבר טעים לי,  תטעמו. נכון זה כבר טעים? מה? למה סביצ'ה כן וזה לא?
מכניסה את התערובת המבלונדרת לקערה, מוסיפה שתי כפות קמח גדושות ואפשר ביצה אחת. מערבבים טופ טופ. טובלים בסולת או בקמח תירס מעורבב עם מלח פלפל, יוצרים קציצות יפות וגדולות, מכניסים אותם למקרר להתגבשות כ-חצי שעה.

מכניסים לסיר השטוח עם הרוטב.
# למבוגרים אפשר פלפל חריף אש. מוסיף בטרוף.
חצי שעה עבודה. אמרתי?
קלי קלות אמרתי?
בריא בריאות ציינתי?
אז מה אתם עומדים? קדימה מבשלינג!!

_MG_5633

_MG_5645

אולי תחשבו שגם זה מעניין

אסטה לה אינסטה בייבי

סגירת תפריט

הרשמו לעדכונים

גם אני אוספת מיילים למטרה טובה

קדימה - שווה להרשם

close-link

Send this to a friend