fbpx

יש משהו לקינוח?

טפיוקה א-לה כרמן מירנדה

מתכון נטול גלוטן, לקטוז, פרווה עם סיפור כל כך צבעוני

הבלוג של לייזה פאנלים | יומן מטבח קטן של עקרת בית גדולה | טפיוקה א-לה כרמן מירנדה 1
בואו להיות חברים של לייזה גם ב:

המון דברים יכולים לקרות למי שעושה סתם קניות בשוק.
בכלל, שתדעו , אני עושה קניות, לא שופינג.
קניות, זה מה שאני עושה!
אולי זה נשמע לכם אותו דבר, אבל יש פה הבדל של ארת' וינד אֶנד פַייר.
בשופינג – אני המרכז, אני העולם!
בקניות – אני מרכזת את הצרכים, המצרכים ודואגת לכולם.
קומפרנדה?
מי שעושה שופינג, מסתובבת באטמוספיר דקורטיבי וממוזג עם ידי פדיקור ענוגות המגהצות ויזה מוזהבת (או יותר), ולוק שואל כזה: "איפה אני עושה הפסקת מתודית לקפה?”
אני עושה קניות. קניות אני עושה.
באטמוספיר של מזג אויר מחפיר, מפדלת עם האופניים לבטן השוק ההומה ומעמיסה על החמוריים שלי מכל הצדדיים. פירות ירקות, בשר מהקצב, דגים מהחנות ליד.
משלמת במזומן. רק מזומן. פה 30 שקל, שם עוד 12 שקל.
הכיסים שלי מלאים מטבעות מרשרשים,
לפעמים עוצרת להפסקת נשימות קלה בדוכן לימונדה באמצע השוק.
דברים קורים כשנוגעים ברחובות המזיעים.
היום למשל, מפדלת על החמוריים העמוסים בשקיות, בנשימות מאומצות את כל העלייה חזרה הביתה.
חם ולח וחם ולח, השמש צורבת תשומת לב בטירוף ואז…

בּוּם

"שמע ישראל.. הצילו… יו דרסת לי את פְּרִיז" נזעקת מישהי מצועצעת עם כובע קש עמוס פירות.
כולי הפוכה על המדרכה הלוהטת ועלי כל הכבודה וכובד האופניים
לצידי נחה מיללת חלושות פודלית לבנבנה ועליה נתזים אדומים של דם.
"אלוהים, תראי מה עשית לה", היא ממשיכה ביבבה
אני נוגעת בזהירות בפודלית המתוקה, מלטפת ומגלה שזה בכלל לא דם.
"זה אבטיח. זה מהאבטיח, אין לה כלום"
"פּרִיז קוקי? בואי לאמא, אמא דואגת לך… יואו… היא בהלם"
"פריז בסדר גמור" אני אומרת לגיברת.
מהזוית הנמוכה שאני נמצאת בה רואה רק את הסטילטו 20 ס"מ שלה עם הפפיונים הורודים.
מסתכלת סביב ולא מאמינה, האבטיח מתבוסס בדמו על המדרכה כשמסביבו נרגשים כל פירות העונה, הדגים כבר בפה של חתולי הרחוב, זיתים מנקדים את כל המדרכה, פיתות מפוזרות בכל מקום, התבלינים הם אבק ברוח ושמן הזית המובחר נשבר.
"פריז שלך סבבה, אבל אני ממש, אבל ממש לא סבבה" יורה רחמים עצמיים ופורצת בבכי תמרורים.
"אין לי כח יותר לסחוב נמאס לי, נמאס לי להיות עקרת בית, להיות אישה שצריכה לדאוג להכל נמאס לי וכואבת לי הרגל" אני מתייפחת ובוכה מרוחה על המדרכה.
“אל תבכי ממי” היא אומרת "תראי הכל בסדר, פריז ממש בסדר ממי”
פריז מכשכשת בזנב, קופצת עלי ומלקלקת לי את הדמעות. זה קצת מרגיע אותי.
"תקשיבי רגע, אני גרה פה למעלה, בואי תעלי תשטפי פנים, נשים לך קרח על הנפיחות, תנוחי שניה"
אני מהנהנת בראש להסכמה והיא עוזרת לי להתרומם.
במהירות ובקלילות היא מרימה את האופניים שלי ואוספת את מה ששרד מהשוק.
בבית, היא מסדרת לי כורסא צבעונית פרחונית, מזמינה אותי לשבת כולל הדום להניח עליו את הרגל ורצה להביא קרח.
אני מסתכלת על הדירה שלה. כמה קטנה ככה עליזה, צבעונית ופורחת.
מגישה לי את הקרח ואומרת: "נעים מאוד כרמן"
כרמן? אני שואלת בעקמומיות, "ככה קוראים לך? כרמן?”
"כן. פעם הייתי אילן,סתם אילן. היום אני כרמן” היא עונה בלי להתבלבל.

הלם.

מסתכלת עליה הפעם דרך מבט לא מזוגג ורואה שזה לא גיברת, זאת אומרת, שבטח זה אדון.

"מה את בוכה מה? אני הייתי משלמת הון עתק כדי להיות אישה, אמא, עקרת בית, בעצם אני כבר משלמת הון עתק כדי להיות אישה, כזה כיף לך שאת אישה" היא אומרת וחובשת את הכובע המפורסם, עמוס הפירות של כרמן מירנדה.
"בחרתי את השם כרמן כי הוא כזה דרמטי ספרדי. מעריצה אותה את כרמן מירנדה, אוי יש לי אחלה מופע, תבואי לראות?” היא שואלת
"בטח כרמן בטח" אני עונה
תפסתי את הראש. שתיתי לימונדה קרה וצחקתי המון

המון דברים יכולים לקרות למי שעושה סתם קניות בשוק. דברים שלא היו קורים לי אם הייתי יוצאת נגיד לשופינג!.

אחר כך, בבית, הכנתי טפיוקה א-לה כרמן מירנדה.
"וואו… טעים. מה זה? פנקוטה?" שואל אותי הבעש"ט
"טפיוקה . טפיוקה א-לה כרמן מירנדה… אולה!!"

 

 

טפיוקה א-לה כרמן מירנדה

טפיוקה עשויה משורש מניהוט מיובש, שורש זה עתיר עמילן מהווה פחממה פופולארית בדרום אמריקה לא פחות מאורז ותירס.
בביקורי המשפחתיים התכופים ב-ארה"ב, גיליתי שהטפיוקה אהובה כמו סחלב או מלבי אצלנו בארץ. יש קסם בפנינים המנצנצות  המתגלשות בגרון ומתפצפצים בפה.
לפני כמה שבועות, יעל חברה טובה שלי, הביאה לארוחת שבת את הטפיוקה גדושת הפירות לקינוחה.
התמוגגנו, כולנו. נשים גברים וילדים אמיצים. כמה זה קל, טעים לא משמין צבעוני , משמח.ולא פחות חשוב, זה נטול גלוטן וחלב.

נורא קל להכין.

מה צריכים?
גרגירי טפיוקה קטנטנים. יש לקנות בחנויות טבע או בחנויות מזרח רחוק
קופסת קרם קוקוס (400 מ"ל)
פירות העונה
חצי כוס סוכר

איך מכינים?
1 כוס גרגירים (מכוס אחת נקבל קערה מכובדת של טפיוקה)
5 כוסות מים ברתיחה חזקה מבעבעת
לשפוך את הגרגירים כשהמים רותחים ולבחוש מדי פעם עד שהגרגירים הלבנים נהיים שקופים .כ20-30 דק׳. (כדאי להיות ליד הסיר ולבחוש כל כמה פעמים עד שקיפות הכדורירים)
להוריד מהאש לבחוש טוב טוב שלא יידבק לתחתית. להעביר לקערה גדולה.
לערבב חצי כוס סוכר עם חצי כוס מים רתוחים  עד להמסה ,  להוסיף לקערת הטפיוקה ולבסוף להוסיף את חלב הקוקוס ולערבב עד איחוד.

זהו – זה! לקרר קירור עמוק משעתיים ומעלה.. שהטפיוקה מסמיכה.
על המעדן הרוטט הזה להעמיס ולחתוך יפה כל פרי שבא לכם: תאנים/מנגו/בננות/אננס/פטל/אוכמניות/קיווי/אגס /ליצ'י כמה זה טעים עם ליצ'י..דובדבנים, אה..אה..שכחתי משו?
לרפד את התחתית עם פירות ואת הלמעלה להעמיס בפירות אולי גם נענע אפשר סירופ מייפל אבל מעט רק בהגשה. ואפשר גם בלי.
טעים ומשמח.

 

* כרמן מירנדה זמרת ורקדנית ברזילאית שהיתה להיט בפורטיז היפים של הקלאסיקל הוליווד.

אולי תחשבו שגם זה מעניין

אסטה לה אינסטה בייבי

סגירת תפריט

הרשמו לעדכונים

גם אני אוספת מיילים למטרה טובה

קדימה - שווה להרשם

close-link

Send this to a friend