fbpx

יש משהו לקינוח?

הכל נהיה מישמש

סיפור על אמנות האחיזה עם מתכון לעוגת מישמש פריכה

הבלוג של לייזה פאנלים | יומן מטבח קטן של עקרת בית גדולה | הכל נהיה מישמש 3
בואו להיות חברים של לייזה גם ב:

מאז שקיבלתי מאבא שלי את האייפון 7 פלוס מרגישה שאני מחזקה ביד נכס.
זה בעצם אייפון שבע
פלוס דירת גג
פלוס רכב מנהלים
פלוס ויזה פלטינום
פלוס אדמות חקלאיות שבדיוק הפשירו על הים.
כן, ככה מרגישה
מה תעשו לי?
הוא גדול, הוא מסנוור, הוא כריזמטי עם ביטחון עצמי של אובמה, הולכת אתו ברחוב ואני עפה (במחלקת עסקים כמובן אל תטעו)
ולא רק ה..ה.. האחיזה שלו ביד השתנתה לי, בגלל הגודל העצום שלו (לא אל תלכו לשם. אני הלכתי?) אלא גם הראייה על העולם כולו.
פתאום אני מצליחה לקרוא באמת מה מסמסים לי
ובמקום להתגונן ולכתוב בשגיאות מגילות לא ברורות של הצטדקות חלשת אופי,
אני שולחת סמיילי חמדוד של אישה עם ביטחון מלא ברק (אובמה)
ומה שבאמת הפתיע אותי
אני רואה
הכל אני רואה
מעבר לזה שנהייתי צלמת אמנותית, (בכל זאת אישה עם כזה נכס פלוס חייבת לצד העסקים גם תרפיה באומנות, הובי כומו שאומרים בעברית, אז התחלתי לצלם).
נהייתי צלמת אינסטוגרם, שרואה קומפוזיציות, שבירות של אור, רגעים של קודאק,
ומאז שאני מצלמת, כל פריים (פריים. ככה אנחנו אומרים הצלמים)
מעניקה לתמונות גם משפט מחץ המתמצת את הרגע המזוקק. קופי.
נגיד הקפה שאני שותה בבוקר, הוא בעצם "אדמה חרוכה במדבר ציה"
הביצת עין שהכנתי לקטנה, זה בעצם "שמש נצחית בראש צלול"
הכינה נחמה בשערות הילד – זה בעצם "התפסן בשדה השיפון" – וואו מה זה? מי זו? מדהימה זאתי, כאילו אני אני אני
ככה מסתובבת לי ברחוב עם הנכס פלוס שלי, חשופה לנימי החברה הישראלית, כמו רוברט קאפא  ורואה הכל.
היום נגיד ראיתי זוג לא צעיר ממש, מתנשק בלהט בבית קפה צדדי תל אביבי
קרן שמש מאוחרת נגעה בהם, הם התרוממו והתנשקו רק שולחן הקפה הפריד ביניהם..
היא עם בטן הריונית של סוף תשיעי וסוף עשור (נראית בת 40 פלוס)
והוא עם בטן הריונית של סוף עשור (נראה בן 50 פלוס)
"איזה יופי, איזה פריים, איזה צילום, לא רק הם מתנשקים בלהט לא אופייני לזוג לא צעיר, אלא גם הבטנות השמנמנות מתנשקות, אני אקרא לזה אני אקרא לתמונה "המפץ הגדול" (מי גאון?)
ואז אני קולטת שהזוגי בסוף תשיעי קולט אותי
ואני קולטת שהוא קולט שזה לא נקלט טוב.
מורידה את הנכס מהעין
הזןגי נוקב מבט
"זה אריק?" נפלטת לי יבבה
"ההיא בכלל לא אשתו, איפה אשתו איפה?" שואלת את עצמי בלחש תוך כדי הליכה מהירה ממקום האירוע "מה זה זה? הם הרי הזוג שעשו הכל יחד: שירתו יחד בצבא, למדו יחד באוניברסיטה, עבדו יחד מהבית, גם כשהייתי פוגשת רק אותה ברחוב ושואלת לשלומה, הייתה עונה ב"אנחנו מרגישים נהדר" ולשניהם היו אג'נדות כאלה חזקות והם לחמו עליהן יחד (אף פעם לא היתה לי אג'נדה, אוהבת להגיד אג'נדה אבל לא היתה אחת, בטח לא משותפת עם הבעש"ט באמת אולי נמצא לנו איזה אג'נדה יחד אג'נדה אג'נדה)
מה זה? ולמה האישה שהייתה עם אריק בהיריון.
וואחד מפץ גדול
מתקשרת לבעש"ט מזועזעת ממה שראיתי
"אל תשאל"
"לא שואל"
"אל תשאל נו"
"ממתי אני שואל?"
שותקת
שותק
"נו? מה?" הוא נכנע
"נחש את מי ראיתי עכשיו מתנשק ולא עם אשתו"
שותק
שותקת
שותק
שותקת
"את אריק, אריק של גליה" אני נכנעת
"וואלה? את בטוחה"
"מה זה בטוחה, יש לי תיעוד" אומרת ואוחזת חזק בנכס
"נראה לך שהוא וגליה נפרדו?" שואלת
שותק
"מה אתה שותק? נראה לך או לא נראה לך?"
"אנא עארף, אולי זה לא הוא?"
"זה הוא. הוא בוגד בה והכניס מישהי להיריון ככה? מה זה זה?" עונה ונזכרת במבט הנוקב כשראה אותי
"זה בטוח לא הוא, אין מצב שמישהו בוגד יושב ומתנשק בבית קפה השכונתי לאור יום" חורץ הבעש"ט
"אין מצב???" אני מעלה אוקטב
"ומאיפה אתה יודע את זה מיסטררררר?" מעלה את השדרה בסופרן שחבל על הזמן
זהו זה.
כאן נגמרה השיחה המרוחקת בנוחות והתחילה ההסתבכות.
שותק (מה לענות לה?)
שותקת (מה שיענה הוא אכל אותה)
שותק (גם זה שאני שותק זה לא טוב בכלל)
שותקת (זה שהוא שותק זה הכי מחשיד הכי)
"מה אתה שותק ככה?"
"מה אני שותק ככה? מה יש לי להגיד? הרי מעכשיו כל מה שאגיד אני אשם, זה לא הכי הגיוני שגבר בוגד לא ישב בבית הקפה השכונתי באור יום??? הא?? תגידי לי את??"
הוא מתגונן ודרך הנכס אני שומעת את המחשבות שלו רצות "מה עניתי? מה הייתי צריך את הכאב ראש הזה? למה לא אמרתי לה כמו תמיד דחוף?? מה היה לי דחוף ליפול למלכודת?"
"טוב ביי" מנתקת לו (חובת הניתוק עלי, בכל זאת ענה תשובה לא נכונה)
מחכה לטלפון חוזר ממנו והתנצלות.
סופרת צעדים בשדרה, מתערבת ביני לבין עצמי שבצעד העשירי הוא בטוח יתקשר להתנצל
מסתכלת על הנכס פלוס שלי, שולחת לו תדר טלפאתי פלוס.
הטלפון לא מגיע גם בצעד החמישים
מתקשרת אליו בעצבים
"למה אתה לא מתקשר להתנצל?" נובחת עליו
"השתגעת? על מה יש לי להתנצל? על מה?" הוא מתגונן
"על מה?? על מה שאמרת?"
"מה אמרתי? נשבע לך את לא נורמלית, נראה לי את צריכה לחזור לעבוד, משעמם לך ממש אבל"
"מה אמרת?" מרגישה איך כולי בוערת מבפנים מבחוץ
הוא שותק ( מה הטעם? אין טעם)
אני שותקת ( כדאי שאני לא אפתח את הפה)
הוא שותק (מה הטעם? אין טעם)
אני שותקת (אולי רק רגשון אשמה בקטנה?)
הוא שותק (מה הטעם? אין טעם)
אני: "טוב, אז אני הולכת להשתעמם קצת עם ערימה של ילדים
הוא: שותק (אל תיפול למלכודת, זה מלכודת אחי, חכה שהיא תגיד ביי ורק אז תענה ב-ביי לאקוני. כל תשובה אחרת מסכנת לך את הריכוז ואת היום)
אני : "טוב אז ביי"
הוא: "ביי מותק"
הוא אמר מותק, שזה מצד אחד ממש נחמד, מצד שני זה קצת מתנשא לא?? מה מותק?? מה אתה משתיק אותי במותק?? אל תקרא לי מותק?? איזה מותק? אני מותק? אני?
מחממת אותי ואת עצמי
מסתכלת על הנייד באהבה אמיתית ומלמלת
"מזל שיש לי נכססס. נכססס"

הצטרפו לעמוד החדש של לייזה פאנלים בפייסבוק 

IMG_0758

קבלו  מתכונים שמישים עם משמישים

הראשון זה קומפוט, מרק מישמש, מרקיץ אם תרצו. לגימה מהצוננים ביום של אש  והכל נהיה מישמש.

מבקשת מהירקן אם יש לו פירות קיץ טעבנים, עייפים כאלה לבישול או אפייה, זה חצי מחיר, או או פשוט קונה קופסא מלאה ויודעת שמתישהו חלק נכבד ימצא עצמו באיזה רביכת שאריות טעימה.

עוגת מישמש פריכה נימוחה

שירת המישמש אני קוראת לעוגה הזו, ערימת מישמשים רכה, אבל עדיין שומרת על הפיגורה הכתמתמה ולא נהיית מושמושית,  מעורסלת בבצק פריך בטעם עשיר כשהטריק בבצק שק"מ שלנו, במקום שמנת חמוצה, נשים גבינת שמנת כמו פילדלפיה. גן עדן שומעים???

נחמם תנור לחום 170 מעלות
תבנית עגולה 26 או 28 או תבנית מלבנית או ריבועית בינונית

25-20 מישמשים (קילו וקצת)
3/4 כוס סוכר
3 סמ' ג'ינג'ר מגורר
שקית וניל
אפשר צרור לימונית ונענע קצוצים דקיק (לא חובה)
2 כפות קורנפלור גדושות שיספחו את נוזלי המישמיש
כף ריבת מישמש
נגלען את המישמש, נוסיף את הסוכר, הג'ינג'ר, הוניל הקורנפלור נערבב טופ טופ. נניח לאיחוד

לבצק
חבילת פילדלפיה רכה
150 גר' חמאה רכה
2 כפות אבקת סוכר
חצי כפית שטוחה של מלח
גרידת לימון
רבע כוס מים קרים
2-3 כוסות קמח
כפית אבקת אפייה

1. נערבל את החומרים יחדיו אם הבצק מאוד דביק נוסיף מעט קמח.
2. נרדד על דף אפייה מקומח או סתם משטח מקומח עלה דק של בצק (אני נגד צורה סימטרית, בכלל אני נגד סימטריה בחיים),
3. את שאריות הבצק נכניס להקפאה לחצי שעה לפחות, עד שהבצק מתקשה.
4. בעזרת מזלג נדקור את בסיס הבצק ונכניס לתנור למכת חום ל-15 דק'
5. נוציא את בסיס הבצק מהתנור, הוא עדיין רך, אבל המרקם שונה
6. נפזר על הבסיס הטעים טעים  כף ריבת מישמיש ואת ערימת המישמשים
8. בפומפייה נגרר מעל את שארית הבצק מהמקפיא ל נטיפי בצק
9. היידה לתנור עד הזהבה קלה כ-40 דק.

נקרר, נפדר (  במעט אבקת סוכר), נתמסר.
נהדר!!
נ.ב: אפשר כל פרי קייצי כמו שזיפים/נקטרינות/תותים/דובדבנים וכו'

הצטרפו לעמוד החדש של לייזה פאנלים בפייסבוק 

IMG_0668

IMG_0705

IMG_0786

קומפוט

20 מישמשים
צרור עשבי תיבול מתוקים: נענע, לימונית, למון גראס, מרווה, 3 ס"מ זנגוויל טרי פרוסות, טימין.
3 פלחי לימון
גרידה מחצי לימון
2 ליטר מים
מקל וניל (אם יש) אם אין, יעבוד גם שקית של סוכר וניל
סוכר לפי הטעם – מרק פירות אוהב סוכר בין כוס לכוס וחצי סוכר (אל תגלו)
שקית אבקת ג'לי מישמש או תות (לא חובה)
נבשל את הכל בסיר כ-30- 40 דק'. (אם רוצים שהמשמשים ישמרו על צורתם, מביאים לרתיחה את כל החומרים פלוס חצי מכמות המשמש ומכניסים לחמש דק' אחרונות את יתרת המשמש) קומפרנדה??
נבדוק אם מספיק מתוק, אם כן, נצנן ונכניס למקרר לקירור של לילה לילותיים. הו הטעם.
חכו רגע, בוא בוא בוא  נפתח את זה רגע, זה לא אתם זה אני, אבל הפסקתם לעשות לי לייקים כאן, איפה החיבוקים הליקוקים של תחילת הדרך?
מדובר באישה קטנה מלב תל אביב הזקוקה לכמויות עצומות של צומי וחיבוקים.  הכי אשמח ללייק  ואם תגיבו בכלל אעשה  סלטות, סטנדאפ, ספונג'ה לא רק פאנלים.  הלו? מישהו שומע אותי אותי אותי? מישהו מקשיב לי? שומע אותי??

הצטרפו לעמוד החדש של לייזה פאנלים בפייסבוק 

אולי תחשבו שגם זה מעניין

אסטה לה אינסטה בייבי

סגירת תפריט

הרשמו לעדכונים

גם אני אוספת מיילים למטרה טובה

קדימה - שווה להרשם

close-link

Send this to a friend